|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האם לרשות רישוי יש סמכות לבטל רשיון עסק בשל שיקולים של תכנון ובנייה?
|
ענייננו בתחנת מוניות הממוקמת בתל אביב שהונפק לה רשיון עסק זמני שהתייחס ל"תחנת מוניות על עמוד מס' 9" המותנה בפינוי "בוטקה" (המשמשת לניהול התחנה) שקיימת על מדרכה ללא היתר בנייה. לאחר שבעלי תחנת המוניות לא מילאו אחר התנאי החליטה רשות הרישוי לבטל את רשיון העסק להפעלת התחנה.
העיריה טוענת כי הפעלת ביתנים שפעלו לפני כ- 30 שנה על מדרכות העיר אינה מתאימה יותר למצב כיום ורוב התחנות רכשו או שכרו משרד לניהול עסקיהן. מדיניותה כיום היא ליתן רשיון עסק ל"עסק על עמוד" כאשר התחנה לא תנוהל ב"בוטקה" על המדרכה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים קבע כי מדיניות העיריה (סילוק ביתנים מהמדרכות) אינה מתיישבת עם התנהלותה (ועדת המשנה של הוועדה המקומית קיבלה בעבר החלטה מפורשת להתיר ביתן ללא היתר בנייה).
בית המשפט קבע כי במצב שביתנים נוספים, כמו הביתן נשוא העניין, פזורים בכל העיר "היה על העיריה לפעול להסרתו של המבנה... באמצעים שמעמיד לרשותה חוק התכנון והבנייה, הן מן הטעם שבכך יהיה עליה להתמודד עם טענות העותרים לפיהן פעלו בהיתר והן על-פי הכלל של העדפת חקיקה מיוחדת על חקיקה כללית..."
עוד קבע בית המשפט, כי שלילת רשיון עסק משמעותה פגיעה בחופש העיסוק וקיפוח הפרנסה ואילו טיפול נקודתי בביתן בלבד מותירה בידם את האפשרות להמשיך ולהפעיל את התחנה.
לכן, "...בנסיבותיו של מקרה זה השימוש בחוק רישוי עסקים, במקום אכיפת הוראותיו של חוק התכנון והבניה הינו בלתי מידתי ופוגעני מעבר לדרוש ולפיכך, החלטתי לקבל את העתירה ולהורות לעיריה להימנע משלילת רישיון העסק..."
|
|
האמור מהווה מידע ראשוני בלבד, ואינו תחליף לייעוץ משפטי.
כל הזכויות שמורות לחברת "י.ט.ב הוצאה לאור בע"מ" ולמשרד יגנס, טויסטר, בירן ושות', עורכי דין.
|
|
| תאריך:
|
09/10/2006
|
|
|
עודכן:
|
09/10/2006
|
|
שירי מור-בלכר
|
|
|
כיום, כאשר הורים לילדים רכים רושמים את ילדיהם לקורסי הכנה לגני הילדים ולמבחני מיון, התאמה ואינטליגנציה לבית הספר, על-מנת לשפר את סיכויי קבלתם לבתי ספר ייחודיים ויקרים - בדרך כלל מחוץ למסגרות החינוך הממלכתי - ובזמן שבו אנו ההורים נאלצים להשתעבד באופן הולך וגובר למקום העבודה בשל דרישות השוק, קמה קבוצה גדולה של אקדמאים, אנשי רוח ואנשי מקצוע בריטים מודאגים ופרסמה בעיתון ה"דיילי טלגרף" הבריטי עצומה חינוכית, שנכונה במידה רבה גם למציאות העכשווית בישראל.
|
|
|
|
|
ברמה האישית, אף פעם לא הצלחתי להבין מדוע רוב השרים שמתמנים למשרתם אינם פועלים לקידום רשימה של פעילויות שמטרידות את הציבור. המטרה, כך חשבתי כאזרח מצביע, היא לסיים את הקדנציה עם רשימה של מטלות שבוצעו, ושהציבור מודע להן. הצלחה בביצוע תיצור הרי מנוף לבחירתו ולשדרוגו של השר המבצע. אם כך מדוע אין הוא מקצה משאבים לקידום המטלות ובמקום זאת מרבה לעסוק בתחום המפלגתי ובמעגלי האוהדים ומלחכי הפנכה שמקווים לקבל ממנו תועלת חומרית.
|
|
|
|
|
איני יודע מהו הפתרון הנכון לבעיה החמורה המתעוררת בניהול ענייני המדינה החשובים, כתוצאה מהחקירות. למעלה מעשור שנים נמצאים אנשי ציבור מרכזיים, חברי כנסת, שרים, ראשי ממשלה ונשיאים, תחת בדיקה או חקירה או משפט של רשויות החוק,ו/או התקשורת. אין ספק שעובדה זו פוגעת ביכולת קבלת ההחלטות של אישים אלה. הליכי הבירור, עד הגשת כתב אישום ולאחריהם, נמשכים מטבעם זמן רב. מנגד, החיזבאללה ,הפלשתינים והאירנים אינם מתחשבים במצבנו ואף רואים בתופעה סימן לחולשתנו. גם עניינים פנימיים רבים סובלים מכך, כמובן.
|
|
|
|
|
סיפור דמיוני: מעשה בטבח, ושמו אהוד (שם אמיתי). כל חייו חלם אהוד לפתוח חברת הסעדה (קייטרינג). חיפוש יומי במדורי הכלכלה עזר לו להכיר שמות של משקיעים פוטנציאליים. על כל עשרה סירובים, שמע הן אחד - בתנאי ש: "אני לא אהיה המשקיע היחידי". זה לקח קצת זמן, עד ששמע את ההן העשירי.
|
|
|
|
|
ארקדי גאידמק החליט ללמד את יוסי שריד לקח.
|
|
|
|
|
