מינוי מנהל הטלוויזיה בערבית יידחה עד לאחר כינונה של ממשלה חדשה. בית הדין הארצי לעבודה קבע (יום ג', 27.1.09) בדעת רוב, כי על רשות השידור לדחות עד לאחר הבחירות את הליכי המינוי לתפקיד. זאת, "לאור תפקידה החשוב, הרגיש והציבורי של רשות השידור ושל הטלוויזיה בערבית".
ראש הרכב הרוב, נשיא בית הדין סטיב אדלר, כתב בהחלטה כי "יש חשיבות מיוחדת למראית פני צדק, שהיא עקרון מינהלי כללי הנוגע לכלל רשויות הציבור". הוא ציין כי בפסק דין שנתן בג"צ לאחרונה נקבע כי "ראוי שמינויים לתפקידים בשירות הציבורי לא יבוצעו אלא אם כן קיים 'צורך חיוני של ממש אשר אם לא ייענה יצור חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב'. שינוי בנסיבות, עלול להטות את הכף לטובת איפוק במינויים. היות והמינוי לתפקיד ציבורי בעניין המצוי 'במרכז מחלוקת ציבורית-פוליטית'... מהווה חיזוק לגישה של איפוק וריסון מצד הגורם המופקד על המינוי, בכל הנוגע למינויים בתקופתה של ממשלת מעבר".
תקופת בין השמשות
אדלר הוסיף כי "די אף במראית פני הדברים העלולה להעלות חשד או ספק לפגם בהליך המינוי, כדי להצדיק בדרך כלל הימנעות ממנו בתקופה של 'בין השמשות' השלטוני, נוכח הפגיעה העלולה להיגרם בכך לאמון הציבור, גם אם לגופו לא דבק בהליך פסול מהותי".
תמך בדעתו השופט רבינוביץ, שכתב כי "המעורבות של הממשלה במינוי המליאה (המלצה במינוי המליאה) והוועד המנהל (מינוי על-ידי הממשלה), על-פי הוראות חוק רשות השידור היא משמעותית. אנו בתקופה של בין השמשות על סף ערב בחירות. השיקולים הצריכים להנחות את הממשלה במעשה המינוי צריכים להיות ענייניים ומקצועיים, ונטולים כל שיקולים פוליטיים ...מדובר במינוי למשך שלוש שנים, ורק סביר הוא לאור המועד הקרוב מאד של הבחירות שהמינוי ייעשה בדרך הקבועה בחוק על-ידי הממשלה שתקום".
טענת חרב פיפיות
בדעת מיעוט נותר השופט יגאל פליטמן ששלל את טענת "מראית פני צדק". לדבריו, טענת מראית פני צדק, "החשש להשפעה פוליטית על מינויים מקצועיים ראויים שמחליט עליהם הוועד המנהל - הינה טענת 'חרב פיפיות'. זאת משום שהיא נכונה לגבי הממשלה היוצאת ערב בחירות, כשם שהיא נכונה לגבי הממשלה הנכנסת אחרי. והיא נכונה גם לגבי סמכות כל הגופים המקצועיים בשירות הציבורי להחליט על מינוי כלשהו על-פי סמכותם".
הוא הדגיש כי העובדה ש"לגוף שלישי - הממשלה, שאינה הגוף הממנה, יש רצון מוגבר בשל ענין הנוגע לו בלבד (קיום בחירות) להשפיע השפעה פוליטית על הגוף הממנה (שלגביו ענין הבחירות אינו רלוונטי) - אין די בה כדי להשעות את סמכותו החוקית של הגוף הממנה למנות 'מינוי מקצועי ראוי'".
אבסורד במסקנה
"לא נהיר", לדברי פליטמן, "מדוע עובדת קיום ממשלת מעבר ערב בחירות פוסלת את הוועד המנהל המכהן לקבל החלטות על מינויים שהינם בגדר סמכותו, יותר מאשר עובדת כינון ממשלה חדשה למשל, לאחריהם".
יתרה מכך, "אם אכן אותה טענה הייתה רלוונטית ומחייבת דחיית מינוי בכירי הרשות, אך ורק בשל עצם החשש להשפעה פוליטית מצד גופים פוליטיים על חברי הוועד המנהל במינוייהם, אז לא יכול היה הוועד המנהל למנות איש לתפקיד מקצועי בכיר כלשהו בכל תקופת כהונתו, ולא דווקא ערב בחירות. האבסורד שבאותה מסקנה משתמעת צריך להיות ברור וטענת 'מראית פני צדק' ראויה להידחות".
