על כותרת אחת ראשית

בתחילת שנות השבעים הטיל אנס נורא את חיתתו על תל אביב ואחת לכמה ימים דווח על מקרה מזעזע של תקיפת אישה בעיר. הכנסת התכנסה לדיון דחוף בנושא, ואחד מחברי הכנסת אף הציע הצעה פרקטית, שעד שהמשטרה תניח את ידה על האנס, יש להמליץ לבנות העיר שלא לצאת מהבית בשעות הערב. ראש הממשלה דאז גולדה מאיר (שתתפלאו, היה לה הומור מעולה..) מיד התפרצה בקריאת ביניים ואמרה: "אולי נעשה הפוך, ושבמקום שבנות תל אביב יישארו בבית - יישאר האנס בבית".

נזכרתי בסיפור הזה בעקבות הכותרת הראשית של עיתון ידיעות אחרונות מיום רביעי ואני מצטט: "רוצים לחיות יותר? תגורו במרכז הארץ". הכתבה מתחת סיפרה על מחקר של מומחה מאוניברסיטת בן-גוריון שמצא שתוחלת החיים בגוש דן גדולה בשלוש שנים מישובי הדרום והצפון בגלל פער בהכנסות וברמת שירותי הבריאות. אז בפרפראזה על דבריה של גולדה המנוחה - אולי במקום שתושבי הפריפריה יעברו למרכז.. יועברו לפריפריה שירותי בריאות מעולים ויצומצם הפער בהכנסות?

אבל אני מבקש לדון רגע בכותרת העיתונאית הזו (שמהווה לדעתי תזכורת קלה לעיתון שפעל כאן בעשור שעבר "חדשות"). מי שנתן את הכותרת זה עורכי העיתון. אז נכון, תפקיד של עיתון זה אכן למכור כמה שיותר, להיות אולי סנסציוני כמה שיותר, ולהרגיז כמה שיותר אבל אולי אני תמים. אני עדיין סבור שבשונה מעמודים אחרים בעיתון, ובשונה מכותרת אחרות, אני עדיין מצפה ממכתיר הכותרת הראשית של ידיעות אחרונות טיפה יותר אחריות וממלכתיות ואם אפשר קצת פחות ציניות. בשאר הכותרות הרגש חופשי למשחקי מילים חביבים, איפכא מסתברא, ציניות והומור במיטבו - כל המרבה הרי זה משובח. אבל כשהכותרת הראשית של ידיעות אחרונות היא למשל "מיתון במשק" אז באותו רגע מתחיל מיתון. כשהכותרת היא "מלחמה" אז אנחנו במלחמה. ואם מחר, בעקבות איזה טקס מדיני מרגש לשנייה, יחליטו עורכי העיתון לתת כותרת ענקית "שלום" אז נוכל להגיד באותו רגע: "יש! הגשמנו את החלום. הגיע שלום לארץ".

אז מה ניתן להבין מהכותרת של ידיעות? שמאחר ותושב הפריפריה חי שלוש שנים פחות מהתל אביבים אז עליו להזמין שירות הובלות, להעביר את כל משפחתו לארלוזרוב פינת דיזינגוף, ואז גם הם יחיו יותר - על הדרך אף לא יסבלו מקטיושות או קסאמים - וגם מן הסתם ימצאו עבודה כי בתל אביב אין כמעט אבטלה. ובא לציון גואל. טוב, לא צריך לזלזל באינטליגנציה של תושבי הדרום והצפון וברור שלא תתחיל מחר הגירה (מעבר למה שיש ממילא) מהפריפריה למרכז הארץ בעקבות הכותרת, אבל מצד שני ברור שכותרת כזו כפי שהיא נוסחה לא מעודדת יותר מדי להישאר לגור שם.

בדיוק באותו בוקר שהתפרסמה הכותרת הייתי בסיור במרכז לטיפול ושיקום הגיל הרך בעיר קריית גת. פנינה אמיתית בכל קנה מידה בתחום טיפול בגיל הרך ושיקום ילדים בעלי מוגבלויות קשות. תרומה של משפחה יקרה מחו"ל על שם בתה שנספתה בתאונה דרכים בגיל 27. מנהל המרכז סיפר לי ולשאר המבקרים במקום בצער שהוא מסתובב באוניברסיטאות ומציע לסטודנטים מצטיינים לריפוי בעיסוק: "תנו לי לממן לכם שנת לימודים ובתמורה עם סיום הלימודים בואו לעבוד אצלי במרכז הייחודי בשכר". כמעט ואין על כך קופצים כי במרכז כנראה יכולים לשלם יותר. סטודנטית שנענתה לאתגר באה אליו לאחרונה לאחר זמן קצר של עבודה במרכז ואמרה כי קיבלה הצעה כה מפתה באיזו קופת חולים והיא מבקשת לפדות את שנת החובה שלה, השיבה את שכר הלימוד שקיבלה והתפטרה.

כמובן שלא בחנתי מעולם את רמת שירותי הבריאות בצפון ובדרום, ולא השוותי את רמת זיהום האוויר, המים, כמות מבני האזבסט, האנטנות הסלולאריות, איכות המזון שהציבור אוכל שם וכמות הספורט שהוא מבצע ובכל מקרה יש להיזהר מהשוואות כאלו כי הן עלולות להכיל גם דמגוגיה, פוליטיקה ו... המון ציניות.

כן, אני נתקל לעיתים בצער ברשתות שיווק או מזון איכותיות שנמנעות מלהגיע לערים בדרום או בצפון כי כוח הקנייה שם נמוך. פעם בשיחה אישית אמר לי מנהל ברשת שכזו: במקומות הללו יש רק דבר אחד מנצח: פלאפל (מבלי לפגוע כמובן במאכל הלאומי שלנו שכמה דוכני פלאפל בפריפריה חתומים על הפלאפל הטוב במדינה לדעתי).

אז אם פתגם עממי ותיק וחכם אומר ששכן רעב לא ייתן לך לעולם לאכול בשקט, וזה נכון, גם שכן חולה לא ייתן לך לחיות בשקט בבריאותך כי טובה היא. אז במקום לצפות שתושבי הפריפריה יתכנסו אף הם בבית אחד שיגיע לשמים בלב תל אביב (אולי בפרויקט YOU?), אם הנתונים אכן נכונים של אותו מומחה שצוטט בכותרת ידיעות אחרונות, אז הגיע הזמן שהמדינה תעודד רופאים מצטיינים גם לשהות בפריפריה לפני שהם מקבלים את המשרות הבכירות בקליניקות הפרטיות של תל אביב. הגיע הזמן גם שלמרפאות בעיסוק, פסיכולוגים, דיאטנים וכיוב' יהיה כדאי לבוא לעבוד גם בפריפריה. לרשתות המזון האיכותי ישתלם להשקיע גם בפריפריה אפילו אם כוח הקנייה שם קטן יותר ושגם העיתונות שיושבת על איילון-פינת ארלוזרוב תבין שתפקידה לא לכנס את כולם בשינקין אלא לסקר ולדחוף ולא בציניות את חיזוק הפריפריה.

לכן אני סבור שעדיף היה בחצות הלילה, כשהעורך הראשי של ידיעות עבר על הכותרת הראשית של עיתונו ליום רביעי, טוב היה עושה אם היה קורא אליו את מכתיר הכותרת ומציע לו לנסח את הכותרת באופן טיפה שונה שגם יאותת ישירות ולא בקריצה חברמנית על כשל השוק שמגולם בממצאי המחקר.