|   15:07:40
דלג
  מוטי דנוס  
עורך אחראי הפרקליטים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב

  מוטי דנוס  
עורך אחראי הפרקליטים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

כוח עדנה

עם 120 שופטים ורשמים הכפופים למרותה, ואחריות למאות אלפי תיקים ומתדיינים הפוקדים את שעריה מדי שנה, נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב, השופטת עדנה בקנשטיין, סבורה שעורכי הדין, עם המדינה כולה, מתפרקים אט אט מסמליהם ולא, היא לא תיתן לכם לומר מילה רעה על שופטיה מקסימום, היא תעשה זאת בעצמה ראיון מקיף ראשון וגלוי לב עם הנשיאה השנייה החזקה בישראל
15/12/2006  |   מוטי דנוס, מוטי דנוס   |   מאמרים   |   הפרקליטים   |   תגובות
"אין עוד בית משפט שמנוהל כך" [צילום: ריאן]

על עורכי הדין:
ישנם עורכי דין שאין להם מושג איך מתנהגים, כיצד פונים לשופט ולא איך מתלבשים. בעבר היו מדברים בגוף שלישי. זה הכל סמלים, אבל הם נותנים הרבה מאוד. עצוב לי שהתפרקנו מהסמלים

על השופטת לידסקי:
אף אחד לא שאל במהלך כל הסיפור 'אם היא הייתה כל כך טובה מדוע היא לא נשארה במחוזי?'. מרגיז אותי על שהואשמתי שמינויה למחוזי לא השתכלל כביכול בגללי. אני שר המשפטים? אני הנשיא גורן? אולי גורן לא רצה אותה? בואו, נעבור נושא

איך תגדירי את יחסייך עם נשיא המחוזי, השופט אורי גורן - חברי, ענייני או קורקטי?
קורקטי. אנחנו ביחסים מאוד קורקטיים. אין מחלוקות ואין שום דבר אישי. אני מכבדת מאוד את שופטי המחוזי. רק לדעתי, הרבה סגני נשיא בבית משפט לא גדול זה אחיזת עיניים

הממלכה של נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב ושופטת בית המשפט המחוזי, השופטת עדנה בקנשטיין, חולשת על כרבע משופטי ישראל - 120 שופטים ורשמים - עשרות עובדי מנהלה, מאות אלפי תיקים בנושאים פליליים ואזרחיים, תעבורה, משפחה, הוצאה לפועל, תביעות והמרצות פתיחה, תביעות קטנות,עניינים מקומיים ומה לא. למעשה, כשהאזרח הקטן במחוז אומר את המילה בית המשפט - לשופטת בקנשטיין יש השפעה כלשהי על התיק שלו. כאשר עורכי הדין, השוטרים, התובעים והסנגורים ואיתם כל באי בית המשפט מגיעים לשלום - הם מגיעים למצוא צדק, לטוב ולרע, אצל אחד משופטיה.

השופטת בקנשטיין יושבת על צומת מרכזי בעולם המשפט הישראלי, ולמרות זאת, סביר להניח שלא נתקלתם בראיון איתה, נדירות הן הפעמים שבהן תשמעו מה יש לה לומר, גם כאשר היא עצמה נמצאת תחת מתקפה תקשורתית. 26 שנים היא מכהנת כשופטת, מתוכן 8 כנשיאת השלום, ועדיין, "כמו כל שופט טוב" - היא מעדיפה לדבר בפסקי הדין.

הגענו ללשכתה בבוקר חורפי בניסיון לשבור את תדמית הנשיאה הקשוחה, וזה לא היה קשה. מולנו ניצבה אישה נעימת הליכות, המדברת ברוך, בנחישות ובגילוי לב נדיר על כל נושא.

הנשיאה עדנה בקנשטיין, נפתח בשאלה אקטואלית. הבוקר פרסמו חמישה פרופסורים מובילים בישראל, ביניהם שני חתני פרס ישראל, שלושה מהם דיקאנים של פקולטות למשפטים, מודעה ובה ביקורת חריפה על תפקודו של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, עד כדי אמירה כי הוא 'פוגע בסדרי השלטון בישראל'. מה דעתך בעניין?

אני חושבת שרשויות השלטון צריכות לזכור כל אחת את מקומה. גם אנחנו צריכים לזכור את מקומנו. מבקר המדינה גם הוא צריך לזכור את מקומו. אנחנו בעידן תקשורתי מתקדם ויש דברים שיש לדון בהם בזהירות ולא להביאם לתקשורת לפני שהם בשלים.

גם נושא כניסת התקשורת למקומות שלא חייבים להכניס אותה, מהווה בעיה. בואו נסתפק בשלוש הרשויות שלנו וכל אחד יידע את מקומו ולא נשפוט אנשים לפני שהם נשפטים ולא ניתן כלים לשפוט אותם לפני שהם מגיעים למשפט.

את שותפה לדעה של המשנה לנשיא העליון לשעבר, מישאל חשין, כי שופטי השלום מושפעים מדיווחי התקשורת?

דעתי מאוד נחרצת בעניין הזה. השופטים הם שופטים מקצועיים והניסיון לומר שזה משפיע עליהם מערער את האמון במערכת. אני מאמינה שאני והשופטים המצוינים שלי מנוטרלים מזה.

נשאל אחרת: איך שופט יכול שלא להיות מושפע?

יש דברים שאני מרשה לעצמי לומר מתוך היכרות עם שופטי השלום, שהם שופטים מצוינים. אני מבקשת להתעלם מהאבחנה בין שופט שלום לשופט עליון ואני לא קונה את האבחנה בין שופטים עליונים שהתקשורת לא משפיעה עליהם לבין שופטי שלום שכן עשויים להיות מושפעים. בגדול, אם שופט, כל שופט, מושפע מהתקשורת, זה רע מאוד.

את חשה כי התקשורת מתערבת מדי בעבודת המערכת המשפטית?

התקשורת אינה שופט. אנשים מקצועיים יודעים שזה לא בידיים שלה ואם אין ראיות אז אין ראיות. יש תחושה שהתקשורת רצה קדימה עם אייטמים. יש דברים שעליהם חלה חובת הדיווח ויש גם מה לדווח וזה בסדר, אלא שבמציאות של חיינו, הדלפה בטרם הגשת כתב אישום, היא דבר נורא. נדרשת זהירות רבה.

עלי התקשורת לא משפיעה, לא מה יגידו ולא מה אומרים ולא מה אמרו. זה לא מזיז לי. אני הולכת לפי ה'אני מאמין' שלי ולפי אמות המידה והכלים המקצועיים והמוסריים שלי.

האם נכון בעינייך כי ידה של הפרקליטות קלה על ההדק בנושא הגשת כתבי אישום?

המתלוננים כיום רוצים לראות בית משפט.למתלונן זה כל עולמו. המתלוננים מערערים, כך שהתשובה לא כל כך חד-משמעית.

ברמת הראיות, את סומכת ידך על הפרקליטות או שאת חשה כי בהקשר של אישי ציבור היא מעדיפה שבית המשפט יכריע כמו שאולי קרה אצל שרי המשפטים יעקב נאמן וחיים רמון?

אני לא סומכת על אף אחד ובודקת את הראיות בעצמי. בעניין של יעקב נאמן, אני לא חושבת שזרקו לפתחו של בית המשפט להכריע, אבל אפילו מבחינתו, כאיש ציבור, היה טוב יותר שהתיק הגיע לבית המשפט כי אם היו סוגרים את התיק בפרקליטות היה נשאר אבק של אולי חשד לשחיתות. אני לא מזמינה את התיקים של אישי הציבור אלא רק אומרת שאיש ציבור, מבחינתו, הצל של אי הגשת כתב אישום יכול רק להזיק לו. רמון הבין את זה ורצה שיתקיים המשפט.

היה ראוי שנשיא המדינה משה קצב יכריז על השעייתו עוד בטרם התגלגלה כל הפרשה למימדיה כיום?

לא נוח לי לדבר על זה.

השופטים

שתי פרשיות העיבו באחרונה על הנשיאה בקנשטיין. האחד, העימות המתוקשר שבו החלה השופטת (בדימ.) נירה לידסקי, עם פרישתה, ואשר הגיע לשיא כאשר גזרה בקנשטיין את דינו של עמרי שרון. אז יצאה לידסקי ותקפה את גזר הדין באופן חסר תקדים. המקרה השני אירע עם פרישתו של השופט אריה שרעבי, כשנה ומחצה לאחר שנכנס לתפקידו כשופט שלום.

השופטת בקנשטיין כמו חיכתה לשאלות אלו. זמן רב היא ספגה ואף אחד לא יצא להגנתה, כולל, לדבריה, דוברות בתי המשפט. המשקעים שפרשיות אלו הותירו בה ניכרים לעין. "לא נוח לי לעשות בתקשורת מה שעשתה השופטת לידסקי", היא אומרת, "אבל מרגיז אותי על שהואשמתי שמינויה למחוזי לא השתכלל בגללי. אף אחד לא שאל במהלך כל הסיפור, אם היא הייתה כל כך טובה מדוע היא לא נשארה במחוזי?".

מקורביה טוענים שבין היתר זה בגללך.

אני שר המשפטים? אני הנשיא גורן? אולי גורן לא רצה אותה? בואו, נעבור נושא.

עו"ד אריה שרעבי הגיע לשיפוט מהתחום הפלילי ולאחר כשנה ומחצה החליט לפרוש. דוגמאות כאלו לא עושות טוב למערכת.

אולי מלכתחילה לא התאים לו לכהן כשופט? כל אדם, ברגע שמבשר לי כי בכוונתו להגיש מועמדות לשיפוט, אני מיד אומרת לו כי בהתחלה הוא יישב או בתביעות קטנות או בבית משפט לעניינים מקומיים. אני מדגישה שאני לא יודעת כמה זמן זה ייקח, כי איני יכולה להתחייב. היו שופטים שכיהנו במשך שלוש שנים בתביעות קטנות. כולם פה יודעים - הבטחה יוצאת מהפה שלי רק כאשר אני יכולה לעמוד מאחוריה. אין הבטחות באוויר.

ובמקרה שלו?

לאדון שרעבי נתתי בכוונה לשבת במקומי אחר-הצהריים כי זו פרוצדורה פלילית ולא בתביעות קטנות. שלושה חודשים אחרי המינוי הגיע ושאל: 'מה הצפי לגביי?'. 'איזה צפי?', שאלתי. 'אני 28 שנה עורך דין, ואני רוצה לדעת מה הצפי'. השבתי שאני לא יכולה לומר כיוון שיש שופטים ותיקים ואיני יודעת אם שופט יפרוש ואם יתפנה מקום ומתי הוועדה תתכנס. הוא ביקש שאקח בחשבון את גילו ולמחרת כבר הודיע על החלטתו לפרוש.

אז חוסר היכולת לקדם שופטים מונע כניסה של עורכי דין למערכת?

איני בטוחה. יש אנשים מנוסים בתחום שהפסיק ללכת להם ואז הם מגיעים לפה אבל כאן זה לא מקום בריחה, עם כל הכבוד.

לך אין מה להציע ולמחוזי עוברים הטובים שבשלום, אז כנראה השופטים חשים תקועים?

אילה פרוקצ'יה התחילה בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים וישבה שם שנים. השופטים הכי טובים פה היום ,במחוזי ובעליון, ישבו במקומי ובתביעות קטנות. בעיניי זו לא פחיתות כבוד. יש אנשים שמנסים את זה ורואים שזה לא בשבילם. הרי המשכורת כאן, לעומת השוק הפרטי, לא אטרקטיבית. כולם רוצים להתקדם והרעיון פה הוא כזה שאנחנו מקדמים את האנשים בשלבים ולעתים לא בקצב שהם סבורים שראוי לנכון.

ציפית מהמערכת המשפטית שתשמש לך, כמו גם לשופטים אחרים, פה בנושאים אישיים?

ההתנהלות התקשורתית שלנו בעייתית מאוד, הואיל ואסור להתראיין. אני מקפידה על זה מאוד ורק חושבת שבשל כך קורה ועמדתי לא מובהרת דיה. הייתי מצפה מדוברות בתי המשפט שתדע ליזום ולהשיב. כולנו בני אדם, יש לי משפחה וזה לא לעניין. צריך שהדוברות שלנו תלך צעד אחד קדימה ותאמר את דברה.

בואי וניכנס לרגע לתוך אולמות בתי המשפט. האם אינך סבורה שהגיע הזמן שלא יכהנו עוד שופטים שמדברים בחוסר כבוד ובזלזול כלפי עורכי הדין, במיוחד אל מול לקוחותיהם?

אם שופט מתנהג בצורה שלא לכבוד האיש והמעמד אנא מכם בואו ותגידו לי.

ומה לגבי שופטים שאינם מגיעים מוכנים לדיונים ולא מכירים את התיקים וקובעים עשרים דיונים לאותה השעה?

אני יודעת שהשופטים מגיעים פחות או יותר מוכנים. הם אמורים ללמוד את התיקים. אם יש מקרים כאלה, והם בולטים, בואו ותגידו לי.

אולי העומס הוא כזה שלא מאפשר לשופטים להתכונן כראוי לתיקים?

אני לא מסכימה עם זה. יש עוזרים ואפשר גם לתקצר תיק לשופט.

מדוע כל בקשה לדחיית דיון צריכה לעבור מסלול ייסורים עד שהיא מאושרת, אם בכלל?

את בקשות הדחייה אני משווה לצ'קים חוזרים; אנשים לא ישרים מפזרים צ'קים ללא כיסוי וזה הורס את האמון. המסות של הבקשות הלא ראויות הן כאלה שעד שבא מישהו ישר עם בקשה כנה וראויה, כבר לא מאמינים לו. ערכתי בדיקה סטטיסטית שהוכיחה כי בבוקר מבקשים במאה אחוז יותר בקשות דחייה מאשר במשמרת השנייה. אז השופטים נעמדים על הרגליים האחוריות, ובצדק. איך בית המשפט יכול להתמודד עם זה מבחינה ניהולית?.

כיצד את נוהגת?

בעיקרון, בקשות דחייה שמוגשות יום לפני אני לא דוחה, אלא אם כן קרה אסון.

יש קשר בינך לבין עורכי הדין?

בוודאי, תמיד היה. הנתק עם הלשכה היה לא טוב לדעתי, ומנגד אני חושבת שהמשוב היה מיותר כי הוא לא שינה שום דבר. כלומר, אנחנו לא צריכים את התקשורת או את המשוב שיעוררו אותנו, כי אני יכולה לומר לכם בדיוק מיהם השופטים החרוצים, מי מפגר במתן פסקי דין, מי רציני ומי פחות. אבל למה צריך לתת לזה פומבי?

אולי כדי שאותם שופטים יידעו שיודעים?

אבל מה שאנחנו רוצים זה לא את הפומבי אלא לתקן את המעוות, ולא כל מעוות אפשר לתקן בפומבי. הפומביות לעתים מקלקלת. היתה גישה פנימית שדגלה בהוצאת המידע לגבי שופטים המעכבים מתן פסקי דין, שאנשים יידעו, וזה לא סייע בדבר. יש כאלה שזה כלל לא השפיע עליהם ונשארו בדיוק אותו הדבר. כלומר, מתן הפומבי לא בהכרח מסייע.

ועדיין, גם בסקר האחרון שביצע מגזין "הפרקליטים" בקרב עורכי דין ממחוז תל אביב והמרכז מצאנו כי 75 אחוז בעד המשך קיומו של המשוב?

ראיתי את תוצאות המשובים. אני לא צריכה את האישור. יש כאלו מתאימות ונכונות למה שאני יודעת ומכירה, אבל ראיתי גם תוצאות אבסורדיות לגבי שופטים מצוינים שעושים עבודה מצוינת. כאשר מגיע אלי מידע על התנהגות לא נאותה של שופט אני קוראת אותו אלי ומביאה לידיעתם. האמינו לי, אף אחד לא אוהב שאומרים עליו דברים רעים.

כאשר תוצאות המשוב היו שליליות לגבי שופט מסוים הדבר לא תרם לשיפור תפוקתו?

להפך, היו לו רק טענות. מי שמתפקד כהלכה אין לו טענות. מי שלא מתפקד כהלכה מחפש את האשם. היה גם אלמנט הפוך: יש לנו שופטים שקיבלו במשוב ציונים גבוהים, וחשכו עיניי, כי אני מנסה לתקן אצלם דברים מסוימים. ואז מה קרה? אנשים שבאמת היו צריכים לתקן ליקויים, קיבלו ציונים גבוהים, ומולם שופטים מצוינים לא תמיד זכו להכרה הראויה. אפשר לעשות זאת בדרכים אחרות. אצלי לפחות, יש לכם דלת פתוחה.

את מבקרת באולמות?

לא, ואני לא אתחפש, תודה. אני דוגלת בהצלבת מידע. ראשית, יש לי את הנתונים המהותיים של כמה תיקים יש לשופט, בכמה תיקים לא נכתבו פסקי הדין, מה העומס שיש לו לעומת אחרים שמתעסקים באותם התיקים ואיך הוא מתגבר על זה. את הנתון השני אני מקבלת מכם, מעורכי דין, מהפרקליטות, מהגורמים המופיעים, מהמתדיינים, מנציבת תלונות השופטים, הצלבת המידע נותנת תמונה הרבה יותר מדויקת מכל משוב שהוא.

ומה את עושה עם נתונים אלו?

אני קוראת לשופט ומשוחחת איתו על זה, גם אם מדובר בדבר הכי רגיש. האמינו לי שזה משפיע יותר כיוון שהוא יודע שיבוא היום וידברו על הקידום שלו וכדומה. זה נכון שלתקשורת יש חשיבות אבל המשוב, רבותי, לא עשה את זה.

נציבת התלונות על השופטים, השופטת (בדימ.) טובה שטרסברג-כהן מסייעת לך בקבלת התמונה המלאה על שופטייך?

עד גבול מסוים. היא עושה עבודה מאוד חשובה וכל תלונה שמגיעה אליה מועברת אליי. אם יש שופטים שיש עימם בעיות התנהגות - אני קוראת אותם לסדר.

בכמה כאלו מדובר?

אולי בשלושה, מתוך 120 שופטים ורשמים.

השיחות שלך איתם מועילות?

יש כאלה שפשוט לא מתאים להם להיות שופטים ויש כאלה שפשוט לא ראויים ולא חייבים למשוך עד אין סוף. יש שופטים שמלכתחילה לא היו צריכים להגיע ואז ברור שהם לא יקודמו והתסכול גדל והולך. במקרים כאלה אני חושבת שראוי שאנשים יעזבו בצורה מכובדת.

אולי צריך לשנות את השיטה? אולי הוועדה למינוי שופטים נכשלת בתפקידה אם מערך הסינון אינו עובד טוב?

יש יתרון גדול בכך שהשופטים ממונים ולא נבחרים הואיל ויש חשיבות רבה לעניין העצמאות השיפוטית. לכן לא הייתי רוצה שתשונה השיטה. אני כן סבורה שיש אפשרות שמי שיימצא לא ראוי ישוחרר בצורה מכובדת. אני כבר שמונה שנים על הכיסא כנשיאה, יש לי שיקול דעת ואני אומרת שיש ואפשר לראות מלכתחילה מתי שופט אינו מתאים. מגיע שלב כזה, אי אפשר להסתירו.

נדרשת הכשרה משמעותית יותר לשופטים?

אני לא חושבת. כל הדור הישן של השופטים לא עבר שום קורס והמערכת ידעה לסנן. זה לא העניין. שני תחומי לימוד היו מאוד מועילים לשופטים - פסיכולוגיה וקרימינולוגיה.

את מי היית רוצה לראות מגיש מועמדות לשיפוט?

בעיני, הגיל להתחיל בשפיטה הוא 45. אנשים שעברו כברת דרך ויש כברת דרך עוד לפניהם. מבחינת האנשים, זה תלוי בהם, יכול להיות עורך דין צנוע שלא שמעת עליו, ויכול להיות עובד מדינה. אני תמיד בעד השכלה נוספת. כבר ראינו שציונים גבוהים אינם ערובה לאנשים נחמדים, האישיות של האדם בריאיון אומרת לי הרבה והיא הקובעת אצלי, למרות שאני לא בוועדת המינויים ויכולה רק להמליץ או לא להמליץ. הרבה פעמים כלל לא שואלים אותי ולפתע פתאום אני מקבלת שופט שנשלח היישר מהוועדה.

הוועדה לא מיידעת מראש לגבי המועמד?

יש שמצלצלים ומודיעים לי שהוועדה בחרה את זה וזו ואני שואלת 'מי זה?'. או שאני מקבלת רשימה ואומרים את מי את רוצה ולפי איזה סדר, בלי לאפשר לי לראיין אותם, ואז ביום הדין מגיע מישהו שאני כלל לא יודעת מיהו.

מי הם שלושת השופטים המשמעותיים בעינייך?

השופט חיים כהן, השופט מישאל חשין והשופטת הדסה בן עתו, אצלה התמחיתי.

שלוש שנים לרצח השופט עדי אזר, את מכירה שופטים שחשים מאוימים?

אני לא חושבת. אישית, אני לא חשה מאוימת. פעם הייתה עליי שמירה, כאשר שפטתי בנתניה, אבל שם זה עולם אחר.

עורכי הדין

עדנה בקנשטיין, ילידת ישראל, למדה בעירוני ד' בתל אביב. לאחר שחרורה מצה"ל (בשנת 1961) למדה משפטים וקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן התמחתה אצל השופטת בן עתו בבית משפט השלום ובמשרד פרטי. לאחר שהוסמכה כעורכת דין, ב-1971, כיהנה עשר שנים כעוזרת ליועץ המשפטי של עמידר, ובאפריל 1981, מונתה כשופטת בית משפט השלום, ב-1998 כסגנית נשיא ובמרס 1999 כנשיאת בתי משפט השלום בתל אביב, וכשופטת בית המשפט המחוזי.

באחד מפסקי הדין שכתבת נגד עורך דין שהורשע במעילה, קבעת כי חלה הידרדרות באתיקה של המקצוע. את באמת חשה בזה?

תיקים שמגיעים נגד עורכי דין אני מבקשת אליי ואני מאוד מחמירה בהם. אם הייתם שומעים את עשרות העדים שסיפרו איך כספם נגנב,הייתם גם אתם בוכים. בעבר, מקרה אחד כזה היה מקפיץ את כל הקהילייה המשפטית. היום עוברים גם על זה לסדר היום. אין פה נורמה של מעילות מצד עורכי דין אבל יש יותר מקרים מבעבר. יש גם יותר עורכי דין. במקרים שאני מכירה לא מדובר בעורכי דין שרעבו ללחם. הם רק רצו בית ורכב יותר מפוארים.

מצד שני, אני חייבת לומר כי ישנם עורכי דין שאין להם מושג איך מתנהגים, כיצד פונים לשופט ולא איך מתלבשים. בעבר, לא היה דבר כזה עורך דין שיוצא מהאולם עם הגב לשופט. לא היה מצב שעורך דין יאמר לשופט 'אתה אמרת', אלא היו מדברים בגוף שלישי. זה הכל סמלים, אבל הסמלים האלה נותנים הרבה מאוד. עצוב לי שהתפרקנו מהסמלים.

אולי זה חלק מתהליך כולל שעוברת החברה?

בהחלט. בתוך עמנו אנו יושבים. הדור הבא של השופטים יבוא מקרב עורכי הדין, וזה מאוד מטריד אותי. קחו את תרבות הדיבור, אסור שמישהו לא ייתן לחברו לסיים את דבריו גם אם יאמר את הדברים הכי איומים והכי לא נכונים.

משנת 1981 את משמשת כשופטת, גם בערי השדה וגם בתל אביב. האם את חשה הידרדרות ברמה המקצועית של עורכי הדין ולא רק בסגנון?

אני לא יכולה להגיד שיש ירידה ברמה. יש עורכי דין שאינם מגיעים מוכנים לתיק, וזה יוצר לי תחושה לא נוחה מהקליינטים, עורך הדין אולי יוצא מזה אבל הלקוח מתפתל בכיסא. אין לי שום טענה לדור הצעיר, אבל זה התרחש גם בעבר.

שרטטי את אב הטיפוס של עורך הדין שהיית רוצה לראות באולמך?

ראשית, אדם שיכבד את עצמו ואת בית המשפט. שיבוא מוכן. שייראה ייצוגי. אני מהדור שההופעה החיצונית של עורך הדין חשובה לו. שלא יילחם בכל מחיר אלא אם כן יש לו 'קייס'. שיידע איפה לעצור. שיכבד את החבר שמופיע מנגד. שישדר את התחושה שהקליינט סומך עליו. אני מאוד מצפה שגם הסמלים החיצוניים לא יעברו מן העולם, כך שעורך דין יבחין בדגל המדינה הניצב מאחורי השופט, שייתן כבוד. אם יש בעיה, שימצא דרך לפתור אותה, ולא תמיד באולם. לא בהלימה אלא בהוֹלמות. חלק גדול מעורכי הדין אכן כאלו.

את סבורה שעורכי הדין שומעים מספיק את נשיאת בתי משפט השלום?

לשם כך אני מתראיינת. אני משוחחת עם הרבה עורכי דין ואני בהחלט מזמינה אותם לפנות אלי כאשר הם נתקלים בבעיה.

מדוע את מתנגדת להעמדת עורך דין לכל נאשם?

ימי הקראות מרוכזים פסולים בעיניי. במסגרת המלחמה בעומס חשבו להעתיק את השיטה מארצות הברית, היכן שיש מושבעים והם שמחליטים לבסוף. כאן זה לא עובד. הקראות מרוכזות של חמישים שישים תיקים ביום, ומי שמודה מקבל סנגור, אני מתנגדת לזה. זה נראה כמו שוק. אדם שבא לבית המשפט צריך לדעת שיש לו את יומו. יתרה מזה, אני נגד לתת סנגור בצורה גורפת. יש אנשים שהמדינה לא חייבת לספק הגנה ויש להם כסף לממן בעצמם סנגור. סעיף 18 ב' לחוק הסנגוריה הציבורית נתן לנו השופטים סמכות להעמיד סנגור במקרים חריגים, גם אם הנאשם לא עונה לקריטריונים כלכליים, ואני עושה את זה. אבל למה בצורה גורפת? רק בגלל שאני רוצה לגמור תיק מהר? לא מקובל עלי. בסנגוריה אומרים לי 'את יודעת כמה מינויים יש לנו במחוזות אחרים לעומת מחוז מרכז?' אז אני משיבה: 'אולי חסכנו למדינה כסף? מה אנחנו כזו מדינה עשירה?' עדיף לתת את הכסף לעניים.

בית המשפט

השופטת בקנשטיין, איזה ציון היית מעניקה לעצמך בתור מנהלת ובתור שופטת?

אני לא מחלקת לעצמי ציונים, אבל מבחינת הניהול, אין לדעתי עוד בית משפט שמנוהל ככה, במובן זה שכל אחד יודע מה תפקידו ויש חלוקה נכונה למחלקות ויש סדר במחלקות. קיבלתי בית משפט שהכל בו היה מעורבב.

למשל?

נתחיל מהפלילי. כשהגעתי לפה לא היה שופט מעצרים עד תום ההליכים. היום יש שופטים במעצרים, שופט מיוחד דן במעצרים עד תום ההליכים ושופט מיוחד דן בתיקים של עצורי-בית. אין אצלנו מקרים, אולי אחד, וגם אז לא באשמתנו, שעברנו את תשעת החודשים מבלי שיוגש כתב אישום והתיק הלך להארכה בעליון. בפן האזרחי התחלנו את סיפור המנ"ת, וידאו קונפרנס, יש מחלקת נזיקין שבה עשרים שופטים, משמרת אחר-הצהריים ותביעות קטנות. הכנסתי תביעות קטנות גם בפגרה ואני גאה על כך. בתוך המחלקה האזרחית יש מיסים, בנקים ואשראי, חוזים וספקים, הכל מסודר לפי נושאים. צריך להבין, ההיקפים עצומים.

מה דעתך על אמירת הנשיא הפורש אהרן ברק לגבי 'יצור הכלאיים' הקרוי רשם?

ממש לא מקובלת עלי. לדעתי, רשמים זו פונקציה חשובה מאוד. עלותם פחותה מזו של שופט, ויש להם הרבה מאוד סמכויות שיפוטיות. אני חושבת שיש להגביר את השימוש ברשמים. עשיתי סדר גם בנושא - יש רשמת מיוחדת למזונות, לצווים דחופים, אחר-הצהריים רשמים שומעים הוצאה לפועל. בנוגע למשמרת השניה, סידרנו אותה כך שיידונו תיקים שחשוב לסיים במהרה כמו המרצות פתיחה במיטלטלין או דיון מהיר שכיום מסתיים תוך שישה חודשים.

את נשמעת מאוד נלהבת מהמשמרת השנייה אבל שמענו טענות רבות, בעיקר מצד עורכות דין, שאומרות כי זוהי מכת מוות לליטיגציה הנשית?

ואין בעיה עם עורכות הדין במשרדים הגדולים שמגיעות הביתה ב-23:00 בלילה. עדיין לא שמעתי מישהי שבכתה בגלל זה. הקריטריונים שלי להכניס תיקים למשמרת השנייה היא שמעצם טבעם הם דחופים. היום נקבעים בתוך חודש וחצי מועדים להוכחות בתיקים בנושאים דחופים. לא היה דבר כזה, אין עיכובים, אז למה לא לעודד את זה? זה שירות שנועד לכם.

אנו כל הזמן משפרים. גם במזונות זמניים בבית המשפט לענייני משפחה. בעבר היו קובעים דיון לחודשים קדימה ולאמא לא היה איך לקנות ילקוט לבית הספר. היום, תוך חודש וחצי יש דיון. דברים אלו קריטיים בעיניי, ראשית, זמן ההליך ושנית, לתת פסקי דין בזמן.

לאור דברים אלו, איך קורה עדיין שהסחבת היא הבעיה מספר אחת ופסקי דין עדיין ניתנים במקרה הטוב לאחר שנתיים מהגשת התביעה?

ראשית, מאז הוועדה האחרונה למינוי שופטים שהתכנסה בחודש מאי 2005 חסרים לי שישה תקנים. ויש לי בקשה, אם ממנים שופט למחוזי מהשלום, באותו היום תמנו גם מישהו לשלום. הערכה שלי היא שבכדי לצמצמם את הסחבת באופן משמעותי יש למנות 15 שופטים.

רק הוספת השופטים תפתור את הבעיה?

באופן ישיר. ישנם שופטים בודדים שמתקשים להתמודד עם העומס הרב ואני מנסה לדחוף קדימה עד כמה שאפשר. לפעמים זה עולה לי בזה שמתקיפים אותי.

את סבורה שיש מקום לשמונה סגני נשיאה?

זו לא דרגה של בונוס על-פי ותק או על-פי גיל. אצלי, לתואר סגן נשיא יש תפקיד מאחוריו, יש משמעות. יש לי סגן נשיא בהרצליה, במשפחה, בהוצאה לפועל, סגן נשיא לפלילי, אזרחי וסגן נשיא לנזיקין, לעניינים מקומיים ולתעבורה.

לאחרונה נפגשת עם מ"מ שר המשפטים, מאיר שטרית, דיברת איתו על הוספת השופטים?

שוחחנו לא בפעם הראשונה על הנושאים האלו ועל אחרים. ראשית, חשוב לעדכן את השר בבעיות של בית המשפט. שנית, יש מצוקה אמיתית של מקום, מבחינה פיזית, בתל אביב. ושלישית, יש מחשבות לעשות דברים חדשים מועילים יותר.

כמו מה למשל?

נשאיר משהו לראיון הבא. נושא הבינוי מאוד קריטי - פשוט אין מקום. יש לנו בכל יום שישה שופטים ניידים שבאים בבוקר ולא יודעים היכן יישבו. מצוקת המקום קשה. אני קוראת מכאן לבנות את בית המשפט בתל אביב לאלתר ולא להתמהמה. אתם רואים היום את כל ההיכלות בנצרת, בחיפה, בבאר שבע ובראשון לציון, ואנחנו לב הארץ, איך אפשר כך? עוד לשרה ציפי לבני אמרתי, שיש לחשוב על שלושה דברים: זמן, עלויות, ונוחות לצדדים - לעורכי הדין ולבאי בית המשפט. יש תוכניות וצריך ליישמן. אני לא יודעת אם אני אזכה להיות בבית המשפט חדש, זה סיפור שייקח כשמונה שנים, אבל לפחות שיתחילו.

את בעד העברת בית המשפט לדרום העיר?

המחשבה קצת מפחידה אותי, הואיל ואני לא בטוחה שזה יהיה נוח. הרי מסביב לבית המשפט עשרות מגדלים, המון משרדי עורכי דין, הפרקליטות, וכל תזוזה של בית המשפט תגרור תזוזה נוספת של כולם, עם כל העלויות הכרוכות בכך.

אז מה תעשו עוד עשור, עד שיקום בית המשפט החדש ויתפנה מקום?

אני חושבת שאין מנוס מלשכור עוד אולמות בבית אסיה. לקחנו תשעה אולמות ו-14 לשכות כך שלשופטים אחר-הצהריים יש לשכה בבוקר, האולמות עובדים כבית משפט לתעבורה.

שיטת הסניוריטי אינה מיושמת בערכאות התחתונות אלא רק בעליון. מהי עמדתך?

עד היום שיטת הסניוריטי עבדה בעליון מצוין. בבית משפט השלום המצב לדעתי שונה. לא צריך לפסול את הוותק והגיל, אבל לא צריך ללכת רק לפי זה. יש לעשות שקלול של כל הנתונים ולבדוק תכונות אישיות וכישורים מקצועיים.

יש ביקורת על השיטה בעליון, ושוב, מרבית עורכי הדין מעוניינים בשינוי השיטה.

עד היום, כל אחד מהאנשים שנבחרו בעליון לשמש כנשיאים היה יוצא מן הכלל כולל הנשיאה החדשה, השופטת דורית ביניש. צריך לתת לה צ'אנס.

מה עמדתך בנוגע למעורבות של בתי המשפט בעסקות הטיעון?

אני נגד מעורבות כזו. בית המשפט לא צריך ללחוץ או להיות מעורב בעשיית עסקות טיעון, אלא רק לכבדן או לא. ברגע שבית המשפט נהיה מעורב ניטלת ממנו הזכות להתערב לאחר מכן, כי הוא לא יבקר את עצמו.

מידת האמון ההולכת ופוחתת שהציבור רוחש למערכת המשפט מדאיגה אותך?

אני דואגת, זה מפחיד אותי, אבל אני לא מודאגת. יש הבדל. מערכת המשפט יקרה ללבי וצריכה להיות יקרה לכולם כי זה הנכס הכי יקר שיש לאומה, וכשאני שומעת דברים כאלה אני דואגת יותר. אני מאמינה במוסד ובהכירי את הנפשות הפועלות אין שום סיבה שלא יהיה אמון בבתי המשפט. לכן אני לא מודאגת. יש כמה מקרים חריגים ואז מבצעים הכללה ואומרים 'בתי המשפט' או 'השופטים'. מזה אני דואגת, כאשר בשטח מנסים להרעיל גם במקום שצריך להיות בו אמון. מנגד, מי שלא ראוי יש להוציא החוצה. מדובר בבודדים אבל הבודדים האלה מעלים את אחוז אי האמון, וחבל. היה מעניין לבדוק את עמדת הציבור לפני ואחרי פרשת השופטת הילה כהן.

האם בהחלטה שלך בעניין עמרי שרון ניסית לשדר משהו לגבי האמון שנשחק גם במערכות הציבוריות? יש אומרים שפסק הדין נוקשה מדי, אולי במכוון, כדי להוכיח משהו על המערכת המשפטית ולהשיב לה את אמון הציבור?

מה שהיה לי להגיד בנושא אמרתי בגזר הדין. התיק כרגע בערעור ואני מנועה מלהתייחס.

לדעתך, עונשי המינימום שהשר לשעבר חיים רמון ביקש לקדם אכן עשויים להרתיע ולצמצם את הפשיעה או לחילופין את חוסר האחידות שקיימת כיום בפסקי הדין?

זה לוגי. מבחינה לוגית אחד ועוד אחד נותן שתיים, אבל במבחן הפרקטיקה לא תמיד. ברגע שנוטלים את שיקול הדעת מהשופט החשש שלי הוא שינסו לעקוף את זה. אני חוששת שקביעת עונשי מינימום תביא לאי הגשת כתבי אישום באותם הסעיפים. אני לא אומרת זאת בגנות הפרקליטות, אלא מתוך הכירי את המציאות, ששונה מהתיאוריה. לא כדאי שנתלה בזה יותר מדי תקוות.

הכל אישי

איך תגדירי את יחסייך עם נשיא המחוזי, השופט אורי גורן - חברי, ענייני או קורקטי?

קורקטי. אנחנו ביחסים מאוד קורקטיים.

יש מחלוקות בין השלום למחוזי?

אין מחלוקות ואין שום דבר אישי. אין בליבי דבר ואני מכבדת מאוד את שופטי המחוזי. רק לדעתי, הרבה סגני נשיא בבית משפט לא גדול זה אחיזת עיניים. אם רוצים לתת למישהו תואר לשם התואר שיקראו לו שופט בכיר.

הועלו טענות כנגדך על שכביכול את מתערבת בתיקים של שופטים אחרים ובהכרעות שלהם?

לעולם לא. מעולם לא התערבתי, לא מתערבת ולא אתערב בשום תיק שנמצא אצל שופט אחר. אני לא שואלת וזה לא מעניין אותי. ברגע שתיק נכנס לשופט אחר הוא האדון ולא תשמעו ממני ציוץ. אני כל כך נזהרת בעניין.

וטענות על חלוקת תיקים מתוקשרים דווקא לך או למקורבים לך מקרב השופטים?

לא קיים. אני יכולה להעריך מישהו מתוקף עבודתו אבל אין דבר כזה שופטים מקורבים. יש לי קולגות בבית המשפט, וזה נר לרגליי - להתנהג קולגיאלית.

תחום הסמים קרוב מאוד לליבך. מאין זה בא?

סמים הם בעיניי תופעה שאוכלת כל חלקה טובה. למדתי, במסגרת עבודתי, כי יש לי אפשרות לסייע בגמילתם של מכורים מסמים ולשקמם. זה התחיל במעצרים בנתניה, הגיע אליי תיק אלימות של אדם שנכנס לכיתה שבה למדה בתו ונתן אגרוף למורה בגלל ציון נמוך. הוא הגיע בפניי, איש כבן ארבעים. שאלתי מיד מה הוא לקח הבוקר ואז הוא ביקש להיגמל. שלחתי אותו לבית אביבה שם עבר את כל שלבי הגמילה הקשים. לאט-לאט הוא השתקם, וזה מרגש, שווה הכל. בתו כתבה לי: 'תודה שנתת לאבא שלי חיים'. היום יש לו עבודה והכל איתו בסדר, וזו רק דוגמה אחת מני רבות.

הרבה תיקי סמים עברו באולמך?

הרבה מאוד. וכיוון שראיתי מקרוב את האנשים האלה ואת הנזק הנורא שהם גורמים לחברה אני סבורה שיש לריבון אחריות על מצבו של הפרט. זה מסב נזק להורים, לילדים, למשפחה ולכל אחד מאיתנו שגונבים לו את הרכב או פורצים לביתו כדי לקנות סמים. אם אפשר להציל אדם אחד כזה מתוך המעגל, זה שווה שנים של עבודה.

איך עושים זאת?

בביקור בארה"ב ראיתי מוסד שנקרא בית משפט לסמים. חזרתי ארצה, אין לי תקציב, אין לי כוח אדם, אבל זימנתי ללשכתי את כל מי שקשור לנושא וביקשתי הכרה של בית משפט על אנשים שיש להם רצון להיגמל. לקחתי שופט צעיר וביקשתי שיקדיש לכך יום בחודש. מבין האנשים שהגיעו למעצר עד תום ההליכים בגין עבירות סמים חיפשנו את בעלי המוטיבציה להיגמל ושלחנו אותם לגמילה. יש לנו היום כבר 45 כאלה, שעשרה מתוכם כבר סיימו ויצאו לחופשי. אם בדרך מישהו נופל - מביאים אותו אליי לניעור. הם מאושרים. הנושא הזה חשוב מאין כמותו מבחינה חברתית, ומבחינה אישית, זה ממלא את ליבי לראות אותם יוצאים לחיים חדשים".

הראיון אותו קיימו עו"ד מוטי דנוס, עו"ד מירב גסר ועו"ד עמית גורביץ' פורסם לראשונה במגזין "הפרקליטים", www.praklitim.com בעריכת עו"ד מוטי דנוס
תאריך:  15/12/2006   |   עודכן:  15/12/2006
מוטי דנוס, מירב גסר, עמית גורביץ'
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כוח עדנה
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הניה
15/12/06 16:26
2
מקשה הקושיות
16/12/06 01:02
3
איזדרכת
16/12/06 01:03
4
You're right EDNA
16/12/06 17:32
5
זיו תמיר
16/12/06 23:49
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עו"ד זיל פלדמן מניו-יורק, בן 49, מבצע, זה חמש שנים, עסקות עם חברות ישראליות, והשבוע נחשף כאן לראשונה. לפני שבוע רכש בסוף השבוע 40% מחברת הנדל"ן הישראלית פולאר, עם אופציה, שככל הנראה תמומש, להגדיל את חלקו ל-52%, וכך להשתלט על החברה. הוא ישקיע בה בהון עצמי 300 מיליון שקל, וירחיב את פעילותה, בעיקר בחו"ל. פלדמן הגיע לביקור של שלושה ימים בישראל, נפדש עם עיתונאים, ולראשונה סיפר על פעילותו העיסקית.
15/12/2006  |  אלעזר לוין  |   מאמרים
הטור של עידן
15/12/2006  |  ניר יהב, עידן יוסף  |   מאמרים
ברשות הפלשתינית, המורכבת מאוסף של ארגוני טרור הנלחמים זה בזה מעת לעת ורק דבק הטרור מאחדם לפרקים, שולט כיום אחד מארגוני הטרור הקיצוניים ביותר – החמאס, שעיקר פעילות מנהיגיו מסתכם בחמאס.
15/12/2006  |  ד"ר אברהם בן עזרא  |   מאמרים
ככה זה ניראה מנקודת מבטו של הנשיא הפורש אהרן ברק: הם צריכים להיות חכמים, שקולים, רגישים, בעלי מזג שיפוטי, ומומחים למשפט. מותר גם שתהיה להם השקפת עולם. אג'נדה. לא חלילה אותה אג'נדה שיש לפרופ' רות גביזון, זה לא- אלא אג'נדה אחרת. כזאת שתתאמץ לזכות בהערכה של זהבה גלאון ואחמד טיבי.
15/12/2006  |  נרי אבנרי  |   מאמרים

15/12/2006  |  משה קראדי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il