הרפואה המתגוננת, הנהוגה היום במערכת הבריאות בארץ ובחו"ל, לוקחת לה כנקודת מוצא מטופל דעתן, משכיל וכזה שאינו מהסס להתעמת עם הרופא ואף לתבוע אותו במידת הצורך. בנוסף, עידן המידע שבו אנו חיים נותן רושם של ציבור המחובר יום ולילה למחשב שלו, דולה ממנו פריטי מידע חיוני ומצטייד בהם לקראת הבדיקה הבאה במרפאה או אצל הרופא המומחה.
אלא שבדיקת מציאות קצרה, שסקר "עושים חשבון" לקח על עצמו לערוך, מעלה תמונת מצב אפורה למדי: רוב הציבור הישראלי אינו נוהג לחלוק על רופא המשפחה שלו, רואה בו את הסמכות העליונה לענייני מידע רפואי ואינו נשען כמעט על מקורות מידע נוספים או חלופיים. זאת, למרות שמקרים קשים של רשלנות רפואית, לעתים על גבול הפלילי, נחשפים השכם והערב בכלי התקשורת.
האם הישראלי הוא מטופל צייתן ושתקן, או שמא מדיניות ה"סמוך" רבת השנים עשתה את שלה? תוכלו להתרשם בעצמכם.
מתודולוגיה
הסקר נערך בטלפון בקרב 202 מרואיינים, מתוך מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל היהודית הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. הסקר נערך בין התאריכים 22- 26 בנובמבר 2006, בידי מכון דאטאסנס בניהולו של ד"ר יצחק דיין.
השאלות והתשובות:
1. מאין אתה שואב את הידע שלך בנושא רפואה, בריאות ומחלות (דרג לפי חשיבות)?
א. רופא המשפחה (32%).
ב. אמצעי התקשורת - טלוויזיה, עיתונים (26%).
ג. אינטרנט (12%).
ד. ספרות רפואית (10%).
ה. בני משפחה או חברים (9%).
ו. אחר (11%).
2. האם קרה שהתעמתת עם הרופא שלך בנוגע לקבלת החלטות רפואיות הנוגעות לך או לבן משפחתך?
א. מעולם לא (81%).
ב. קרה פעם או פעמיים (16%).
ג. קורה לעתים תכופות (3%).
ד. אני לא סומך בעיקרון על הרופא שלי (0%).
3. האם קרה שפנית לקבל "דעה נוספת" (second opinion), לאחר שלא היית מרוצה מאבחנה של הרופא הקבוע שלך?
א. מעולם לא (60%).
ב. קרה פעם או פעמיים (34%).
ג. קורה לעתים תכופות (5%).
ד. לא זוכר (1%).
4. האם קרה ששקלת והחלטת לנהוג שלא לפי עצת הרופא הקבוע שלך, בגלל מידע שהגיע ממקור אחר? (לא מרופא אחר).
1. מעולם לא (75%).
2. קרה פעם או פעמיים (19%).
3. קורה לעתים תכופות (5%).
4. זו שגרה קבועה (1%).
5. לא זוכר / לא יודע (0%).
ניתוח התוצאות ומסקנות:
- מקור המידע הרפואי העיקרי הוא רופא המשפחה: שליש מהמשיבים (32%) מציינים שהידע הרפואי שלהם בנושא הרפואה מגיע בעיקר מרופא המשפחה. רבע (25%) מציינים שהמקור לידע הרפואי מגיע בעיקר מאמצעי התקשורת. כעשירית ציינו אינטרנט (11%), ספרות רפואית (10%) ובני משפחה או חברים (9%).
- גברים שואבים יותר מידע מהאינטרנט לעומת נשים (15% מול 9% בהתאמה). נשים קוראות יותר ספרות רפואית מאשר גברים (14% מול 3% בהתאמה).
- רוב גדול של המשיבים (81%) מעולם לא התעמתו עם הרופא האישי בנוגע להחלטות רפואיות הנוגעות להם או לבן משפחתם. מעניין לציין שאצל הנותרים (19%) העימות מול הרופא אירע לפחות פעם אחת (16% ציינו "פעם או פעמיים").
- 60% מהמשיבים כלל לא פנו לקבל "דעה נוספת" מרופא אחר, והיתר פנו לפחות פעם אחת. 5% ציינו שהם נוהגים לבקש דעה נוספת לעיתים תכופות. נמצא קשר ברור בין הפנייה לקבלת דעה נוספת לבין גיל (בני גילאי הביניים 35-45 פונים יותר), למין (נשים פונות יותר) ולהשכלה (משכילים פונים יותר).
- 75% מהמשיבים מעולם לא שקלו או החליטו שלא לנהוג לפי עצת הרופא הקבוע שלהם.
- רופא המשפחה נתפס כאוטוריטה מקצועית על-ידי הרוב הגדול של הציבור. רוב המשיבים אינם מתעמתים עם החלטות רופא המשפחה, אינם הולכים לקבל "דעה שנייה" ונוהגים לפי מרשם הרופא.
- 85% מהמשיבים סבורים שחשוב מאוד שהרופא שלהם יהיה נחמד ומנומס, וכ-70% היו שמחים לרופא בעל איכויות רבות אחרות: רגיש וקשוב, בעל תודעת שירות, מומחה, בעל ותק, סמכותי ומוכן לקבל ביקורת.
