|
|
דקר אחיו פעמיים בחזה [אילוסטרציה]
|
|
|
|
|
יעקב שמואל, 22, הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות חבלה חמורה בנסיבות חמורות. על-פי כתב האישום המתוקן, בין הנאשם לאחיו, אליהו שמואל, (המתלונן בתיק) התגלע ויכוח בנוגע לחוב כספי בסך של 15 שקל ובין השניים פרצה תיגרה, שבמהלכה דקר את אחיו פעמיים בחזה באמצעות סכין, וגרם לו לחבלה חמורה.
הנאשם הודה בפני קצינת המבחן בביצוע העבירה וטען, שאחיו היה במצב של איבוד שליטה, רדף אחריו, זרק עליו אבנים, ובני המשפחה לא הצליחו להשתלט עליו. לדבריו, נטל סכין במטרה להגן על עצמו, ולאחר שנשקפה סכנה לחייו דקר את האח. שירות המבחן לא המליץ על טיפול כלשהו לנאשם.
המתלונן העיד בפני השופטת ד"ר דפנה אבניאלי, שלא שלט בעצמו ביום האירוע, הודה שתקף את הנאשם וזרק עליו אבנים, והנאשם פחד ממנו. הוא הוסיף שהוא אוהב את אחיו ומקומו איננו בבית הסוהר.
הדוקר בשר מבשרו הנו אדם אלים ואכזר
המדינה טענה שבתאריך: 1.12.08 - 17 ימים לפני אירוע הדקירה - הנאשם הורשע על-פי הודאתו, במסגרת צירוף תיקים, בעבירות שונות בתחום החזקת הסמים, התפרצות לבניין וגניבה. בית המשפט השית עליו עונש מאסר, שירוצה בעבודות שירות, למשך 3 חודשים, וציין שהנאשם הראה סימנים שהוא עולה על דרך המלך. "עוד בטרם יבשה הדיו על דפי אותו גזר דין, כשהנאשם יודע שניתנה בידיו הזדמנות יקרה לעלות על דרך המלך, הוא גילה שוב דפוסים אלימים ודקר את אחיו, בשר מבשרו. הדבר מלמד, שמדובר באדם אלים ואכזר, ומעשיו מחייבים מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח".
הנאשם טען להגנתו שמדובר בסכסוך נקודתי בין אחים, והוא נקלע לסיטואציה שנכפתה עליו. "יצאתי מהבית, לאחר שהותקפתי על-ידי אחי, ניסיתי להתרחק ולהרגיע את הרוחות, אך הוא יצא אחרי ויידה לעברי 2 אבנים גדולות. עשיתי שימוש בסכין, שלקחתי קודם לכן מהמחסן, במטרה להגן על עצמי". הנאשם הוסיף שבהיותו במעצר, העצורים הבוגרים התעמרו בו ואחד מהם דקר אותו בצווארו.
השופטת: הרתעת עבריינים מאלימות - אינטרס ציבורי!
השופטת אבניאלי גזרה על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, שיחושבו החל מיום מעצרו, 18.12.08, 12 חודשים מאסר על תנאי, והתנאי שלא יעבור במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר, עבירה מהסוג בה הורשע. ותשלום קנס בסך 1,000 שקל, או 5 ימי מאסר תמורתם. "הפחתת האלימות והרתעת עבריינים בכוח מפני הפעלת אמצעים אלימים, כתחליף ליישוב סכסוכים בדרך מתורבתת, הינה אינטרס ציבורי ראשון במעלה, שעל בית המשפט להביא בחשבון במסגרת שיקוליו", אמרה.
כן הדגישה כי הנאשם הורשע בעבירת אלימות חמורה, שהעונש המירבי הקבוע בגינה בחוק, הוא 14 שנות מאסר. "הנאשם תקף את אחיו באכזריות, במסגרת ויכוח שולי וזניח, על חוב כספי של 15 שקל. הנאשם עשה שימוש בסכין, במסגרת תיגרה שהתפתחה בין הנאשם לבין אחיו, כאשר נסיבות המקרה אינן מצביעות כי נשקפה סכנה מוחשית לחייו. אמנם, המתלונן יידה לעברו אבנים, אך הקטטה כפי שהתפתחה, לא לימדה על כוונה מצד המתלונן, לגרום נזק ממשי לנאשם. השימוש בסכין במקרה זה - סכין שנלקחה מהמחסן והוחזקה בידיו של הנאשם, עוד בטרם יידה המתלונן לעברו את האבנים - מלמד, כי הנאשם לא הפעיל מנגנון בקרה כלשהו, והיה אדיש לאפשרות שייגרם נזק גופני למתלונן, מעבר לנדרש באותה עת".
השופטת ציינה כי הפחתת האלימות והרתעת עבריינים בכוח מפני הפעלת אמצעים אלימים, כתחליף ליישוב סכסוכים בדרך מתורבתת, "הינה אינטרס ציבורי ראשון במעלה, שעל בית המשפט להביא בחשבון במסגרת שיקוליו". עוד הוסיפה כי בתי המשפט חזרו והדגישו את הצורך "לשרש מן היסוד את תופעת האלימות בחברה. הטלת עונשים מקלים יחסית, על מי שמצמיד סכין לגופו של הזולת, מחטיאה את מטרת ההרתעה, ותומכת למעשה בתופעה הבלתי נסבלת של מעבר מהיר מוויכוח וקטטה פשוטים, לשליפת סכין ושימוש בה, לפציעה ודקירה של היריב. הדברים מקבלים מישנה תוקף, כאשר 'היריב' אינו אלא אחיו של הנאשם, כאשר נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי, שאמנם אינו בר-הפעלה במקרה דנן, אך הושת עליו 17 ימים בלבד לפני המועד שבו אירע המקרה, וכאשר הנאשם לא היה נתון לסכנת חיים מצד 'היריב'".
השופטת ביקשה משירות בתי הסוהר, לבדוק את תלונתו של הנאשם, בעניין ההתנכלות בעת המעצר, "כדי להבטיח שתופעה מעין זו לא תישנה".
