בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
החלטנו להתמקד בסוגיית הפיקוד הבכיר של צה"ל והכשרתו ● איננו מחפשים אשמים, אלא רוצים לבחון תהליך ● השאלה היא איך קרה שהעוצמה של צה"ל לא באה לידי ביטוי? ● תקציר נאום בכנס הרצליה ביום 21.1.2006
עם שוך ענני מלחמת לבנון השניה מתבררים כמה דברים. ב"ספינת המלחמה" הלאומית שלנו יש בעיות תפקוד בחדר המנועים, במערכת הנשק והמכ"ם, אבל בסה"כ ממשק האנשים והאמצעים מתפקד. יש להוריד חלודה, אך כך זה תמיד בצבא שמזמן לא נלחם במערכה. דבר זה מעודד. אנשים יודעים מה לעשות בתחום הטקטי והם נחושים להגן על המדינה כשהם מזהים אירוע צודק וחיוני כפי שמלחמה זו היתה. אבל ב"ספינת המלחמה" הלאומית שלנו היתה תקלה על גשר הפיקוד, חלק מהאנשים לא הופיעו, חלקם נצמדו למסכי המכ"מ במיק, וחלקם עמדו על הסיפון, אבל אי אפשר היה להוציא מהם את הגדרת המטרות - לאן שטים, לשם מה שטים, את מי תוקפים בדרך, ואיזו מטרה צריך להשיג? הלם זה הוא צוואר הבקבוק שבשלו נמנע מצה"ל להביא את יכולתו לידי ביטוי. יש לתחקר זאת. הרכב אנושי מסוים כשל כאן. בהתפטרות הרמטכ"ל ומפקד אוגדה 91 הסתיים שלב לקיחת האחריות האישית, וכל מי שנשאר נדרש לרתום את נסיונו לשיקום הצבא. החלטנו, צחי הנגבי, מתן וילנאי ואנוכי להתמקד בסוגיית הפיקוד הבכיר של צה"ל והכשרתו. איננו מחפשים אשמים, אלא רוצים לבחון תהליך. השאלה היא איך קרה שהעוצמה של צה"ל לא באה לידי ביטוי? נצטרך לבחון מהו המסלול שמביא אדם לאלוף פיקוד. האם הוא עובר שינוי מחשבה ומושגים מהרמה הטקטית למערכתית? צה"ל לא הבחין בתהליך מאוד חשוב של מנהיגות הידע. נעדרו צמתים מחייבים בהכשרה, ואולי חוסר עקביות בין הלימודים לתרגילים ולאימונים. כל זה קשור ליכולת לפתח מנהיגות צבאית בכירה. העדר המקצועיות הצבאית ברמת הפרקטיקה גרם למערכת הביטחון הלאומי לעבור תהליך של "אלכימיה", מצב של תפיסת ביטחון לאומי חסרת בסיס. לדוגמא, העדר האיום הקיומי. זו משאלת-לב פוליטית שאין מסוכנת ממנה. מרכיבים נוספים באלכימיה שהתרחשה בישראל: ראשית, נסיגות חד-צדדיות. מדובר בעצם בנטישת שדה המערכה. לא שמענו על אף מקרה של נסיגה חד-צדדית בהיסטוריה הצבאית שהצליח. זה לא סיפק ביטחון בלבנון ולא בעזה. אי אפשר להכריע על-ידי שליח, אלא אם כן מוכנים לפגיעה קשה בתשתיות ובאזרחים. שנית, יש להתבונן בהתעצמות האויב. זו זכותה וחובתה של מדינה לקטוע הליכי התעצמות בזמן ובמקום שנוחים לה. שלישית, הפעלת כוח מידתית משמעה שימור יכולת האויב לפגוע בנו לאורך זמן, המשקל המצטבר של אי הכרעת האויב משמעה חשיפת מדינת ישראל לאיום קיומי לאורך זמן. רביעית, הטענה שהניסויים הללו חסרי סיכון ושאם יתברר שהם לא עובדים נוכל להחזיר את הגלגל אחורה. אולם בפועל, כל מה שנעשה הוא בלתי הפיך, או שלהפוך אותו דורש מחיר כולל וטוטאלי כמו שהיה בלבנון זה עתה. בנוסף, מרכיב ההתגוננות שהוכנס בתפישת הביטחון, הוא טעות אם הוא עומד בפני עצמו. הגנת מדינת ישראל היא מכלול פעולות. מי שמדבר על ההתגוננות כמרכיב בפני עצמו טועה. אם מדינת ישראל תהיה מוקפת במערכות ירוי טילים, ותחשוב שבכך תוכל להגן על האזרחים עליה להבין כי ההגנה היא חלק ממערכת הביטחון אבל לא מכלול. לסיום, יש לנו צבא טוב ומפקדים טובים וחלק מהיאוש שפשט בציבור אין לו מקום. חובתנו כעת, לאחר שמוצה תהליך לקיחת האחריות, הוא מינוי מהיר של רמטכ"ל שיוכל שלקדם את צה"ל בלו"ז קצר.
|
|
הדובר הוא תא"ל (מיל.) וחבר וועדת החוץ והביטחון.
|
|
תאריך:
|
08/02/2007
|
|
|
עודכן:
|
08/02/2007
|
|
אפי איתם
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ניסן יואלי
|
8/02/07 16:30
|
|
2
|
|
ניסן יואלי
|
8/02/07 16:33
|
|
לרגעים לא האמנתי לעצמי. עומד לו האיש שהשחית את הליכוד, שפעל בשם אביו הכל-יכול ובחסותו גם צבר את כוחו, כוח להשחית, נותן ראיון נדיר לטלוויזיה - ואני מסכים לכל מלה שיוצאת מפיו.
|
|
|
בשנים האחרונות חלו במערכות הקרקעיות של מדינת ישראל שינויים לא מעטים, בהם נכללו תהפוכות מבניות שאיש לא צפה כי יתרחשו. הבג"צים והתביעות המשפטיות התכופות שהוגשו על-ידי גופים שונים נגד "מנהלי הקרקעות" קרי: מינהל מקרקעי ישראל, קרן קימת ומוסדות נוספים שהיו קשורים בנושאי הקרקע, אף אם בשוליים המקצועיים כמו הסוכנות היהודית (בג"צ קעדאן) ורשויות מוניציפליות למיניהן - גרמו לשותפים בקביעת המדיניות הקרקעית הלאומית (מועצת מקרקעי ישראל, הדירקטוריון של קרן קיימת, לשכת השר שכיהן בתפקיד יו"ר מועצת המקרקעין וחברי ממשלה) לתהיות רבות בכל הקשור למרכיביה של המדיניות הקרקעית הנוכחית של הממשלה. תהיות אלה נבעו גם מפסיקת בג"צ שביטל את החלטות ה"בואינגים" (717,727,737) של מועצת מקרקעי ישראל, גם מפסיקת בית המשפט בעניין הצורך להכין הוראות מעבר שיחליפו את ההחלטות שבוטלו משפטית וגם מתרגום מהותי של החלטות המועצה בכל מה שקשור לשינויים המבניים שחלו בקיבוצים ובמושבים, כגון: ההרחבות הקהילתיות, הפרטות הקרקע, שיוך חלקות הקרקע בקיבוצים לחברי הקיבוצים במקום לקיבוץ כארגון קואופרטיבי ועוד.
|
|
|
בשפתו הקולחת והציורית תקף מישאל חשין, המשנה לשעבר של נשיא בית המשפט העליון, את שר המשפטים החדש, הפרופסור דניאל פרידמן. באחד השיאים של דבריו קבע חשין שבית המשפט העליון הוא ביתו, ומי שירים יד על ביתו, הוא (חשין) יגדע את ידו. הוא אף הישווה את קרב ההגנה על בית המשפט העליון לקרב של לודרים (גלדיאטורים) והזכיר כיצד מסתיימים קרבות כאלה, כלומר קרב עד הסוף המר.
|
|
|
עלינו לרסק את זרועות האמבה. לשם כך צריך להוציא את הפוליטיקה מצה"ל, לבנות מודל קבלת החלטות ראוי ולהגביר את הזרוע הצבאית.
|
|
|
חברות התקשורת השונות מפעילות מוקדי מידע לאיתור מספרי טלפון. לכל חברה מוקד מודיעין משלה עם מספר שונה. ברוב החברות ניתן השירות ללא תשלום. החל מהיום (ה', 8.2.07) ניתן יהיה לקבל מספרי טלפון באופן פשוט ונוח יותר, אולם המחיר שאותו ייאלצו הצרכנים לשלם על כך יהיה יקר.
|
|
|
|