פרשת נספי השואה: "לאומי מפר בבוטות את החוק"

התביעה הוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד יעקב וינרוט, פרופ' אוריאל פרוקצ'יה ויועצה המשפטי של החברה, עו"ד נדב העצני, מתוקף חוק נכסים של נספי השואה משנת 2006. החוק חוקק לאור מסקנותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית, אשר קבעה כי מי שמחזיק בישראל נכסים של נספי שואה חייב להעבירם לחברה לאיתור ולהשבת הנכסים, אשר הוקמה מתוקף חוק זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנקבעו על-ידי ועדה מיוחדת, וכן כי על החברה לפעול לאיתור יורשי נכסי הנספים ולהשבת הרכוש לידיהם.

לטענת הבנק, אין בידו כל כסף השייך לנספי שואה ולפיכך החוק לא חל עליו. עו"ד רם כספי, המייצג את הבנק, אמר כי "מדובר בתביעה מופרכת מיסודה שאין היא באה אלא לכסות על מחדלי הארגון. בנק לאומי העמיד את כל המשאבים הנדרשים לצורך בדיקת הנתונים אשר הועברו על-ידי הארגון".

עוד נמסר מהבנק: "יאמר כי במהלך העבודה מול הארגון נתגלו לדאבוננו כשלים מדאיגים בפעולותיו. במאות התיקים שהתבקש הארגון לבדוק נמצאו טעויות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.יש לציין כי בנק לאומי מיוזמתו, העביר 20 מיליון שקלים לטובת הארגון וזאת מתוך מחויבותו העמוקה לנושא".

לדברי מנחם אריאב, יו"ר החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי שואה, סירובו של בנק לאומי להשיב את הכספים והתנהלותו בפרשה מקוממת, פסולה ומהווה עבירה בוטה על החוק. "צר לי שהבנק הגדול במדינה בחר כל השנים להתנער מחובתו כלפי הנספים בשואה ובני משפחותיהם והפיק רווחים מכספי הקורבנות ועל גבם, בעוד הוא מסרב להחזיר ליורשים את המגיע להם ע"פ חוק. אנו רואים בלאומי האחראי הישיר לרכושם של היהודים שבחרו להפקיד דווקא בו את כספיהם, רק משום שהיה הבנק הציוני הגדול בארץ והם היו בטוחים כי יגן על רכושם".

הוא ציין עוד כי מדובר בכתב אישום חריף מאין כמותו כנגד בנק לאומי וכי בחברה מצפים מהנהלת הבנק להתעשת ולפעול למען החזרת הכספים ליורשים ולסייע בידם לעשות צדק היסטורי עם יורשיהם של נספי השואה לאחר 65 שנות הזנחה.

בכוונת החברה גם לנהל בתקופה הקרובה מאבק ציבורי רחב היקף במטרה להשיב את כספי הנספים.


הבנק הגדול לפני קום המדינה

חשבונות יהודי אירופה נפתחו בבנק אנגלו-פלסטינה, לימים בנק לאומי, ערב מלחמת העולם השנייה. היהודים בחרו להפקיד בבנק את כספם בשל היותו הבנק היהודי הציוני החשוב והגדול בתקופה ההיא, שהוקם בין השאר כדי לממן ולקיים את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. השקעות היהודים בבנק נעשו כדי להבטיח את עתידם נוכח התגברות האנטישמיות וכן מטעמים ציוניים או לצרכי השקעה. לימים התברר כי רבים מן היהודים שהשקיעו בבנק נספו בשואה וחשבונותיהם נותרו בידי הבנק או הועברו כאמור לבריטים ולמדינה שקמה.