"הטלוויזיה הממלכתית" שלנו כאילו קיבלה על עצמה תפקיד בו מיטב המוחות שלה בודקים כל הזמן איך לא להחמיץ שום הזדמנות לגרום נזק למדינת ישראל ולתת שירות טוב יותר לאויב. הקרנת הסרט "רוח שקד", תוך הסתתרות תחת התירוץ שאין בו הפללה ישירה של צה"ל, כשלכל בר-דעת צריך היה להיות ברור איזה מטעמים יכולים לעשות ממנו אויבי ישראל, היא דוגמה אחרונה. והחוצפה כה גדולה - שכבר תכננו הקרנה חוזרת בימים אלו. רק בעקבות הסערה שקמה - עשו לנו טובה וביטלו את השידור החוזר, אך בינתיים הנחיתו מכת מוות על השלום עם מצרים. וכמובן, שלא חיפשו בארכיון צה"ל הוכחות לרצח שבויים שלנו בידי המצרים במלחמת תש"ח.
התנהגות זו של הטלוויזיה הממלכתית אופיינית לה עוד מימי כהונתו של ראש הממשלה בגין ז"ל. בספרי - "לצאת מטירוף מערכות", הקדשתי פרק מיוחד לתיאור העזרה שנתנה הטלוויזיה שלנו למאמצו של הנשיא קרטר לשבור את מנחם בגין בקמפ דייוויד. בספר שפרסם לאחרונה ג'ימי קרטר הוא חשף את מלוא שנאתו לישראל, בנבזות ושקרנות. תיארתי איך עורך תוכניות חשוב בטלוויזיה שלנו נתן לאיש הזה שירות שלא יסולא בפז (עמוד 183), וציפיתי שיתבע אותי על הוצאת דיבה. הוא בחר לשתוק, למרות שהודעתי לו, בדיוק, מה אני עומד לכתוב.
באוניית הדגל של עלילות הדם על ישראל - "רצח הילד מוחמד א-דורה" - אחרי שכל ההוכחות לביום "הרצח" היו בידי אנשי הערוץ הראשון, הם מילאו פיהם מים, והשאירו לתחקירנים בעלי שם מחו"ל לפרסם את האמת. ואכן, אחרי שכותב שורות אלו הגיש תחקיר מקצועי על האירוע לראש הממשלה אהוד ברק, פורסמה האמת בערוץ 1 של הטלוויזיה הגרמנית, בעיתונות הרצינית בארה"ב ובתחקיר מצולם של בוב סיימון בתוכניתו היוקרתית "60 דקות". ומה עשתה הטלוויזיה שלנו? ביום 8.2.05 ראיין עודד שחר את אביו של מוחמד - השאהיד הקטן - כשווה-עם-שווה עם שמואל בירי, אביו של סמל דוד בירי, הי"ד - בתור "קורבנות ראשונים של אינתיפדת אל-אקצה". כלומר - זה נהרג בידי יהודים וזה - בידי ערבים. אם זה לא חילול כבודו של חלל צה"ל, אז מה זה?
במכתב מיום 4.8.01 הסברתי לשר בנימין בן-אליעזר את הסכנה לבטחון המדינה ממה שקורה בטלוויזיה הממלכתית והצעתי לו, שכשר ביטחון, ידרוש את סילוקם המיידי של קריינים ומראיינים המשרתים את תעמולת האויב. כי המלחמות המודרניות מוכרעות במישור התעמולה - יותר מאשר במישור הצבאי. השר הממונה על רשות השידור (שהוא ראש הממשלה דהיום) קיבל ממני תזכיר מנומק, עם המלצות דומות, ביום 25.5.03. כיאה לאנשים מורמים מעם, הם לא התייחסו לחומר שקיבלו, וכולנו סובלים מן התוצאות. אז מי שרף את פואד במצרים?
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
