בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הגברת לבני הינה פוליטיקאית בינונית המתעקשת שלא להשיג שום הישג משמעותי למרות שמילאה כבר חמישה תפקידי שרה שונים. עם זאת יש לומר את האמת, מעמדה של ישראל באפריקה אינו אשמתה של שרת החוץ הנוכחית אלא פרי הזנחה של עשרות שנים וזו בדיוק ההזדמנות של לבני להראות שהיא יכולה גם לבצע ולדאוג לאינטרסים של המדינה
בשנים האחרונות אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים מצד משרד החוץ לפתח יחסים עם מדינות המפרץ, ניסיונות שכמיטב המסורת המזרחית נענים בקריצת עין מזמינה מצד אחד ויד הודפת מן הצד שני. הגיע הזמן שנביט למציאות בעיניים: מדינות המפרץ אינן זקוקות לנו!! הן מסכימות ששרת החוץ תשתתף בוועידת דאבוס כדי לרצות את האמריקנים ואני בטוח שהגברת לבני ושמעון פרס זוכים לכבוד מלכים כמיטב המסורת המזרחית אך טובה ממשית לא תצמח משם. לעומת זאת בחצר האחורית שלנו ישנן מדינות במרחק שעה או שעתיים טיסה מישראל שנמצאות במאבק נגד גורמים איסלמים. מדינות כמו סודן בה יש נוצרים בדרום ובמערב, אוגנדה, אתיופיה, סומליה, אריתריאה ואפילו טנזניה הן מדינות בהן יש אוכלוסיה מעורבת נוצרית-מוסלמית הנמצאת בעימות. בחלק מהמדינות הללו העימות אינו אלים ולא לנו להפכו לכזה אך במדינות אחרות העימות הינו אלים ביותר כאשר הצד האיסלאמי זוכה בחסותם של אירן ואל-קאעידה. מטבע הדברים אנחנו חייבים לסייע לצד שכנגד אך כמו שציינתי מקודם, הגברת לבני מעדיפה לנסוע לדאבוס ולמערב אירופה. מיד יקפצו כמה מגינים מקצועיים של המשטר ויאמרו לי שיש הרבה דברים שנעשים ואיני יודע עליהם. בהחלט יתכן, אך לנוצרים בסודן אין נשק כלל, אף אחד לא אימן אותם באימונים צבאיים והם סובלים מרצח עם מתמשך. עד כדי כך מצבם רע שחלקם בורחים ומגיעים לישראל על-מנת לבקש מקלט מדיני ואנחנו במקום לאמן אותם, לצייד אותם בנשק ולשלוח אותם להילחם על בתיהם ועל חיי משפחותיהם, שמים אותם בכלא. הרי היחידות העוסקות בטבח בדארפור הינן כנופיות לא מאומנות הרגילות להתעסק עם אנשים לא חמושים, ברגע שהן יתקלו ביחידות מאומנות הן יקרסו. אבל לא רק בסודן יש מה לעשות, גם בסומליה יש עימות צבאי שבו עלינו לתמוך בנוצרים. באתיופיה יש שלטון נוצרי אך קיים גם מיעוט מוסלמי שלא לדבר על אינטרסים נוספים שיש לנו באתיופיה בדמות הפלשמורה (שמישהו צריך כבר להחליט אם מעלים אותם או לא). אז נכון שלגברת לבני הרבה יותר נחמד לעשות שופינג בכיכר פיקדילי אבל אנחנו משלמים לה משכורת נאה כדי שתטוס דווקא לאדיס אבבה וניירובי. הגברת לבני הינה פוליטיקאית בינונית המתעקשת שלא להשיג שום הישג משמעותי למרות שמילאה כבר חמישה תפקידי שרה שונים. עם זאת יש לומר את האמת, מעמדה של ישראל באפריקה אינו אשמתה של שרת החוץ הנוכחית אלא פרי הזנחה של עשרות שנים וזו בדיוק ההזדמנות של לבני להראות שהיא יכולה גם לבצע ולדאוג לאינטרסים של המדינה, הזדמנות להתחיל ולחזור לימי הזוהר של ישראל באפריקה בשנות השישים בהן היינו שחקן מרכזי בפוליטיקה האפריקנית. לא רק תועלת מדינית יכולה לצמוח לנו מאפריקה אלא גם תועלת כלכלית. מדינות אפריקה עשירות במחצבים: נפט, גז, יהלומים, זהב, בדיל, ברזל, ניקל, בוקסיט ועוד. הידע הישראלי בשילוב עם המשאבים הטבעיים של המדינות הללו יכול להוות מקור לצמיחה גדולה מאוד בשני הצדדים. כל הסיבות הללו אמורות לגרום לגברת לבני להביט בהתלהבות לעבר היבשת השחורה, לצערי אני מאוד מסופק אם היא אכן תעשה זאת.
|
תאריך:
|
25/03/2007
|
|
|
עודכן:
|
25/03/2007
|
|
יואב עציון
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
גדי כרמיאל
|
25/03/07 14:57
|
|
|
|
בן ראמים
|
26/03/07 11:07
|
|
2
|
|
אליעם
|
25/03/07 17:31
|
|
3
|
|
יותר פרס מפרס
|
25/03/07 18:24
|
|
4
|
|
מאור ישראל ביתנו
|
25/03/07 20:23
|
|
5
|
|
שווה שווה חבל"ז
|
26/03/07 10:35
|
|
6
|
|
דורון ט
|
26/03/07 13:13
|
|
לא חלף זמן רב מאז נפרדנו ממר רוזנשטיין בתקווה גדולה שלא נראה אותו כאן בארצנו שנים רבות, והנה האיש שכבר רבים הספידו חוזר הרבה יותר מהר מאשר חשבנו ועוד זמן לא רב הוא יתהלך כאן ביננו לאחר שיסיים לרצות את עונשו.
|
|
|
לא פעם אני נשאל על-ידי מי שבקיא קמעא בתורת ז'בוטינסקי, איך זה שדווקא הוא, המנהיג הציוני-רוויזיוניסטי, כתב בספרו האחרון "חזית המלחמה של עם ישראל", כי במדינה היהודית שתקום "אם ראש הממשלה יהיה יהודי - סגנו יהיה ערבי, ולהיפך".
|
|
|
הסקרים מחמיאים - אבל לבנימין נתניהו, או 'ביבי', בלשונם של אתרוגני 'הארץ', אצה, כנראה, הדרך. הוא רוצה להיות, על-פי הנאמר בעיתונים, ראש ממשלה מבלי לפזר את הכנסת הנוכחית. זה לגיטימי - אבל זה מריח לא טוב. לתנועתו יש כרגע רק 12 מנדטים. זה היה דינו של הבוחר בבחירות הכלליות האחרונות. אז מאין לוקחים עוד הרבה מאוד מנדטים כדי להגיע למספר המיוחל? אין, כנראה, דרך טובה לעשות את זה מבלי להתלכלך ב'תרגילים מסריחים'. אבל ביבי החדש, כך מספרים במצודת זאב, למד את הלקחים מן הקדנציה הקודמת שלו. מכאן, שהוא לא יכול להרשות את זה לעצמו. הוא לא שמעון פרס. הוא גם לא אהוד אולמרט.
|
|
|
"לא הייתי נכנס למלחמה", כך העיד שמעון פרס, המשנה לראש הממשלה בפני חברי ועדת וינוגרד. כך מבלי להניד עפעף, אמר בגילוי לב האיש שהשתתף במושב הגורלי של הקבינט, שאישר לצה"ל לצאת למלחמת לבנון השנייה. ולמרות שהתנגד לצאת למלחמה, לא עשה את המעשה המתבקש משר בכיר שכמוהו להצביע נגדה. צעד יותר מתמוה המחייב הסבר משכנע ממנהיג רב שנים ומוניטין. ואכן, כשנשאל פרס לפשר מעשהו האומלל הוא השיב, פורסם בחדשות גל"צ, "לא הצבעתי נגד היציאה למלחמה משום שסברתי כמשנה לאהוד אולמרט, כי מחובתי להעניק לראש הממשלה גיבוי".
|
|
|
מחקר שובר מוסכמות של "הצוות האמריקני-ישראלי למחקרים דמוגרפים" מוכיח כי אין שחר לטענה כאילו יש לוותר על גיאוגרפיה ונכסי צאן ברזל היסטוריים וביטחונים יהודים - יהודה ושומרון - כדי להבטיח את הדמוגרפיה היהודית. טענה זאת מתבססת על ההנחה שהיהודים נידונו להיות מיעוט בין הירדן לבין הים.
|
|
|
|