בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רוב היהודים מקיימים, מזה אלפי שנים, את מצוות סיפור יציאת מצרים. כל אחד/ת הופך/ת למספר הסיפור ולנושאי המסר. העובדה שיש כאן סיפור המסופר ללא הפסק ועם זאת מתחדש באופן תמידי הפכו אותו לסיפור מכונן בתרבות האנושית בכללה
הכמיהה לשמוע סיפור טוב וההנאה ממנו משותפות לרובנו ככולנו. כמה אנו מעריכים את אלה המיטיבים לספר סיפורים! כל אדם וסיפוריו, משפחה וסיפוריה; והסיפור הלאומי - סיפורו של עם. סיפורו של עם איננו ההיסטוריה שלו, זו הנלמדת בבתי הספר ובאוניברסיטה. יכולה להיות חפיפה מסוימת בין הסיפור לבין ההיסטוריה אך כל אחד מהם עומד בפני עצמו. ההיסטוריה הוכתבה בדרך כלל על-ידי החזקים, על-ידי מעצמות שדחקו ואבדו את ההיסטוריות של העמים הקטנים ושל הקבוצות החלשות. את מה שניתן לכנות עובדות היסטוריות קבעה מעצמת-העל הפוליטית, המדעית והתרבותית. גם סיפורו של עם ישראל, סיפור יציאת-מצרים, הוא אתוס המבוסס על מיתוס שלא זכה לאישוש היסטורי. עשר המכות היו מבחינת ההיסטוריה המצרית העתיקה מכות יבשות ולא הותירו כל סימן. הפלאים הארכיטקטוניים שנבנו בזיעת אפם ובדם לבם של אבותינו לא הותירו רושם על ספנים נועזים שהגיעו בספינותיהם מאיי יוון (כידוע, לא אנחנו בנינו את הפירמידות העומדות שם היום) וטרם נתגלו עד היום לארכיאולוגים החוקרים את מצרים כבר מאות שנים. שניים וחצי מיליון עבדים שיצאו לחרות ביום אחד נטלו יחד עם בצקם שטרם החמיץ את סיפורם ומי-הים שחזרו להיות כבראשונה מחקו אותו מההיסטוריה ללא השאר סימן. אך כאן התרחש דבר ייחודי: הסיפור ניצח את ההיסטוריה! ההכרעה הערכית האוניברסאלית של התרבות האנושית היתה לאמץ דווקא את הצד של אלה שלא היו מספיק גדולים כדי לקבע את העובדות ההיסטוריות. המיתוס גבר על אלה המעצבים את המציאות ההיסטורית בכוחניות ובדורסנות. התרבות האנושית העדיפה אותו, את המיתוס שכל כוחו בעמידתו הערכית: שלילת העבדות וחיוב החרות. הסיפור שלנו הוא סיפור ייחודי גם מבחינה נוספת: הוא מחדש את עצמו ולמעשה ממציא את עצמו בכל שנה מחדש. מוקד הסיפור איננו אירוע חד-פעמי שהתרחש בעבר, גדול וחשוב ככל שיהיה. מוקד הסיפור הוא כל אחד ואחת מאתנו, כאן ועכשיו: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (הגדה של פסח). לא להסתפק בסיפור מה שהיה, מה שאירע לאבותינו אלא להכניס את עצמנו, כל אחד/ת את עצמו/ה אל תוך הסיפור, לנכס אותו לי, אישית, כאילו אני עומד/ת במוקד ההתרחשות. כל אחד/ת מאתנו נדרש/ת לומר לעצמו/ה: "לא רק את אבותי גאל הקדוש-ברוך-הוא מעבדות מצרים והוציאם לחירות אלא גם אותי." אין זו אמירה בעלמא אלא בחינה עצמית של השאלה: האם אני באמת בן-חורין? מהי החירות עבורי? האם אינני המשעבד הגדול של עצמי? בנוסח אחר של ההגדה נאמר: "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים וכאילו הוא נגאל" (הגדת רשב"ץ). "להראות את עצמו" משמעו ללמד לעצמו, לתת לעצמו להבין, וגם - להתנהג כמי שהשיג את חירותו. חשיבותו של הסיפור איננה אפוא בגאולתו של עם אלא בשחרורו של הפרט ממעמד עבד למעמד בן-חורין. למרות שהסיפור המיתי מתאר עובדה של שחרורו של עם שלם אין לעובדה זו משמעות ערכית מרכזית והיא יותר כלי כדי להעביר את המסר: הסיפור הזה הוא סיפור על חברה שהתקיימה על עבדות ועל שחרורו של עם עבדים שלם מעול המשעבדים. זה הופך את ערך החופש לערך כללי ויותר רלוונטי לכל-אדם: חברת המשועבדים המשתחררת מעולה של חברת המשעבדים אך בעיקרו וביסודו הוא ערך אינדיבידואלי: שעבוד הרבים איננו גרוע משעבוד הפרט וחירות הכלל איננה מוערכת יותר מחירותו של פרט אחד ויחיד. מהו הדבר ש"עשה" את הסיפור? מה הפך את סיפור יציאת מצרים לאתוס מכונן והקנה לו מעמד אוניברסאלי? את התשובה לשאלה זו יש לחפש במה שנותרה מצווה המרכזית של ליל-הסדר מאז חרב בית-מקדשנו וחדלנו להקריב את הפסח - המצווה לספר ביציאת מצרים: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם (שמות יג, ח'). על יסוד פסוק זה מקיימים רוב היהודים, מזה אלפי שנים, את מצוות סיפור יציאת מצרים. כל אחד/ת הופך/ת למספר הסיפור ולנושאי המסר. העובדה שיש כאן סיפור המסופר ללא הפסק ועם זאת מתחדש באופן תמידי הפכו אותו לסיפור מכונן בתרבות האנושית בכללה. לפיכך עלינו להוסיף על ארבע הקושיות גם את השאלה: מה הסיפור שלך? מה סיפרו לך הוריך וסבך וסבתך? מה את/ה תרמת לעצמך בהמשכו וחידושו של הסיפור? מה יאמרו ילדיך בעוד מספר שנים על הסיפור שספרת להם?
|
|
הרב פרופ' נפתלי רוטנברג הוא עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים ורב היישוב הר אדר.
|
|
תאריך:
|
29/03/2007
|
|
|
עודכן:
|
29/03/2007
|
|
הרב פרופ' נפתלי רוטנברג
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
לא היה בג"צ
|
29/03/07 13:02
|
|
2
|
|
קידי
|
30/03/07 02:31
|
|
|
|
אחיעזר
|
30/03/07 11:16
|
|
3
|
|
פרעה
|
4/04/12 08:10
|
|
|
|
משה ר.
|
4/04/12 20:03
|
|
הודיענו הזוהר הקדוש עיקרון חשוב, כי "כל אדם הוא עולם קטן". וכל מה שדיברה התורה, דיברה על פנימיותו של האדם.
|
|
|
כשמתגלים ליקויי בנייה בדירה, מצפים כי הקבלן יתקן את הליקויים. הקונה בדרך כלל מודיע לקבלן על הליקויים במטרה שיתוקנו, והיה ומתגלעים חילוקי דעות, והסכסוך מגיע לדיון בבית המשפט, חוזר השופט בדרך כלל אל ההתחלה ושוב מתווה דרך לביצוע התיקונים בפועל, כדי לבטל את הליקויים. הקבלן, ככל שהוא מודה בליקויים שיצר, יחסוך כסף רב אם יתקן את הפגמים בעצמו ביחס לפתרון אחר של תשלום עלויות התיקונים על-פי תעריף של קבלן מזדמן.
|
|
|
"אני רוצה להודות להראל סקעת ולנינט שכנראה לא יכלו להגיע לכנס ולכן אני זכיתי לקבל את הפרס", אמר יהורם גאון בטקס בו קיבל את פרס תמוז למוזיקה ישראלית, "הפרס זה ניתן לא רק לי אלא לדור שלם. דור ללא כוכבים נולדים, ללא פלייליסט, וללא יחצנים, אלא לאנשים שרכשו את ההוקרה והפרסום בעבודה קשה". את תוויות האיכות של דור האמנים שעליו נמנה הוא עצמו הדגיש גאון כשהזכיר את שמותיהם של מרדכי זעירא ומשה וילנסקי. "זה באמת דור שלא יישכח", סיכם.
|
|
|
בבסיסו של רעיון השוק החופשי ניצבת האמונה שהשקיפות וזמינות המידע יגרמו לכך שהיצע וביקוש יווסתו את הדינמיקה של השוק ויובילו אותו לתוצאה הטובה ביותר. נניח לרגע בצד את הצפת המידע, מאמצי השיווק והדיסאינפורמציה שמציפים אותנו ומטילים בספק את כל הרציונל שמאחורי טענה כזו. איך קורה שאחת התוצאות הבולטות של השוק החופשי היא דווקא האיסור המוחלט לדבר על מה שעומד במרכזו? כן, אחד הכללים הנוקשים ביותר שאנחנו נתקלים בהם הוא האיסור לדבר על כסף.
|
|
|
מדוע אין מקלטים ראויים וחדרי מיגון טובים עבור תושבי שדרות?
|
|
|
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
|
אלי אלון
נזילה ברפת מזרע פרה מפרישה צואה ושתן בכמות גבוהה פי 40 משל בני-אדם, ורפת בגודל בינוני יוצרת זיהום בכמות גדולה מאוד הריכוזים העצומים של השפכים הללו לעתים קרובות מגיעים למקורות ה...
|
|
|
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|