בארבע השנים האחרונות, המשפחה שלי מפרנסת בכבוד את מגדלי המזון האורגני בישראל, ומשווקיו בגוש דן. אומנם יש פה ושם שבועות שאני מתעצלת ומכניסה הביתה כימיקלים וחומרי הדברה שמתלווים לפרי וירק מהסוּפר, אבל מיד אחר כך אני נתקפת אשמה נוראית וחוזרת להזמין את תנובת האורגני שעולה לי פי שלוש בערך. 'יעלה כמה שיעלה - זו הבריאות של הילדים', מהדהד לי קולו של הרודן הקבוע בתוכי.
מטבע הדברים(!) אני תרה אחרי חומר באינטרנט על המזון האורגני, כשבפנים תמיד מקננת התקווה הפסימיסטית הקטנונית שהנה הנה מחר מופיע מחקר או תחקיר שמבשר לי שזה הכל בלוף גדול. האורגני אינו כזה אורגני, כולם שקרנים ורמאים, ואני כרגיל יצאתי סאקרית.
אולי בגלל זה, אני מתכעסת בכל פעם שאני קוראת את
המדור האורגני של אביב לביא ושירי כץ בגלריה יום שישי. לביא וכץ הם מיסיונרים בלתי מוסתרים של המזון האורגני ומשווקיו. כמו מיסיונרים הם משתמשים בהפחדה, כשהם מסבירים לנו מידי שבוע כמה רעיל והרסני זה לאכול מזון תעשייתי, מעובד, ותוצרת חקלאית מרוססת. הגיבוי המדעי שלהם לדברים מוגבל במקום, למרות שהוא נמצא ומעוגן במקורות מחקריים מסוימים, חלקיים לטעמי.
במדור הקודם באותו שטח, של רחל טל שיר, היא עסקה בתזונה בריאה בכלל, ולאוו דווקא אורגנית. עורכי המוסף החליטו להקדיש מדור שלם לתזונה האורגנית למרות שככל הידוע לי היא מהווה כ5% משוק המזון בישראל, אבל נמצאת במגמת עליה. זו אינה החלטה גרועה, היא אפילו נועזת, אבל הביצוע לטעמי מקומם.
לפני הכל, אני מאמינה בכנות כוונותיהם של לביא וכץ, כמעוניינים להביא את בשורת האורגני לצרכנים מסיבות טהורות. אבל בדרך לשם, הכל מתפספס. כי הטקסט שלהם נראה כאילו נכתב על-ידי משווקי האורגני בעצמם, ללא כל הסתייגות עיתונאית מצידם, חשדנות או קורטוב ציניות בריאה שמאפיינות את כתיבתו של לביא לא פעם. אין שום בדיקה אמיתית עם אופוזיציה לאידיאולוגיה האורגנית, ויש כזו בקרב מגדלים, חוקרים ורופאים. "בכל מקרה מדובר בריקוד עם השטן", אמר לנו השבוע חקלאי אורגני ותיק, "הרי גם מה שלא פוגע בנו באופן מיידי גורם נזק אדיר לסביבה"." כך נכתב במדור שניסה לברר האם יש דירוג למידת הרעילות של גידולים אורגנים.
השימוש במונח כזה, שטן, מאפיין שיטות מסיונריות ודתות שונות. להפוך את האורגני לדת ירתיע צרכנים, במקום להפך. ביטויים כאלו חוזרים שוב ושוב במאמרים שלהם, ומשרתים את האינטרסים השיווקים של המגדלים. זו לא עיתונות, זו דמגוגיה.
ועוד. נימת הטקסט שלהם פטרונית ומטיפה בעיני, יש בה האשמה סמויה כלפי הורים שמאכילים במזון לא אורגני את ילדיהם, ובכך יש כבר
אטימות חברתית. מתחשק לצעוק להם, חברים, תתעוררו. כל כך הרבה הורים בישראל לא יודעים אם יוכלו לממן החודש את מזון ילדיהם. היחס המתנשא שלהם כאילו הורים הם מין יצורים אנוכיים שאין להם כל בעיה להוציא מאות שקלים על קוסמטיקה ובתי קפה, אבל על אוכל אורגני הם מתקמצנים, מקומם מאוד ומנותק.
אבל
המאמר שליבה במיוחד את כעסי עד כדי הקדשת רשימה זו, עסק בטענה כאילו האורגני אינו כה יקר בהשוואה למזון רגיל. הם הקדישו לו שני מאמרים וגיבו את טענתם בדוגמאות. מאז שהופיע המדור אני מזמינה את המוצרים האורגנים שלי ממשווק שהומלץ במדור שלהם, organi4u שמביא הביתה את התוצרת, ואכן נותן שירות מצויין. אבל לטעון שהמחיר סביר ואפילו חוסך בהוצאות על מזון זו פשוט אחיזת עיניים, זו הטעיה.
