סוד שהיה עד כה כמוס: מסמכיו האישיים של קיבוצניק ישראלי, שנולד בגרמניה ושהשתקע בארץ, שימשו בשעתם ככיסוי למי שהתפרסם כ"אדם השלישי" בפרשת "עסק הביש" הכישלונית במצרים בשנות החמישים של המאה החולפת.

"האדם השלישי", או בשמו המקורי אברהם זיידנוורק (לימים אברי אלעד), יליד וינה, עמד בראש רשת החבלה החשאית, שביצעה בשנות החמישים, בסיוע יהודים מצריים, פיגועים נגד יעדים מערביים במצרים. פיגועים אלה נועדו לערער את אמון המערב במשטר המצרי על-ידי גרימת אי-ביטחון ציבורי ומעשים שיביאו למאסרים, להפגנות ולפעולות-נקם, תוך כדי העלמה מוחלטת של הגורם הישראלי. חברי הרשת נתפסו "על חם" ביולי 1954, בעת ניסיון כושל לבצע שורת פיגועים באמצעות פצצות-תבערה בקהיר ובאלכסנדריה. בעקבות הכישלון הודחו מתפקידיהם ראש אמ"ן דאז, בנימין גיבלי, ומפקד יחידה 131 של המודיעין, מרדכי בן-צור. שניים מחברי הרשת, משה מרזוק ושמואל עזר, הוצאו להורג במצרים, שישה אחרים נשפטו לתקופות-מאסר ממושכות ושוחררו רק בעסקת שבויים ב-1968. קצין המודיעין הישראלי, רס"ן מקס בינט, התאבד בכלא המצרי לאחר שעונה, מבלי שחשף סודות צבאיים.

הסוד הכמוס

מפקד הרשת, אברי אלעד (זיידנוורק), אף שהורשע בעבר בעבירות פליליות, גוייס בכל זאת לאמ"ן לתפקיד הרגיש שהוטל עליו. עם תפיסת הרשת הצליח לצאת ממצרים לאירופה ללא פגע. החשדות כי הסגיר את חברי הרשת למצרים לא אומתו רשמית, אך הוא נשפט בישראל לעשר שנות-מאסר בשל קיום מגע עם סוכן מצרי בגרמניה.

עכשיו ניתן לגלות, לראשונה, כי "האדם השלישי", אברי אלעד, פעל, למעשה, כאזרח גרמני לכל דבר, ששמו פאול פרנק. לצורך כך הוא השתמש בניירותיו של פאול פרנק האמיתי, יהודי שעלה מגרמניה בשנות השלושים של המאה החולפת ושהשתקע בקיבוץ במרכז הארץ. ניירות אלה, שהתגלגלו לידי אלעד בדרך עלומה, אמורים היו לסייע לו בפעולותיו, מבלי שייחשף כאזרח ישראלי וכפעיל מטעם אמ"ן.

פאול פרנק האמיתי חשף בפני, בשעתו, את מה שהיה אמור להיות סוד-חייו. הוא השביע אותי שלא לחשוף אותו ברבים, אלא לאחר מותו. עכשיו, משנפטר, אני מקיים את צוואתו שבעל-פה וחושף כאן, לראשונה, את הסוד הכמוס, שעימו ירד אלי קבר.