בן-אור בקצה המנהרה

איני יכול לתרום תובנה נוספת ביחס לצדקת המאבק המתחולל נגד מינויה של עו"ד נאוה בן אור לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי. איני מכיר את המועמדת ואין לי דבר לומר בשבחה, או בגנותה. משיחות שקיימתי עם המתנגדים והמסתייגים עלתה הטענה שנשיאת העליון מעוניינת לקדם את הפרקליטה במסלול מזורז לבית המשפט העליון. אי אפשר לטעון ברצינות שזהו מקרה יחיד בו ממונה מועמד למחוזי מתוך הבנה כי יגיע בהמשך, במסלול מקוצר, לעליון.

אין סיבה להקים מהומה רבה על הליך המינוי המסוים הזה. בהליכי מינוי השופטים בישראל הקרבה והקשרים האישיים חשובים יותר מכל גורם אחר. מכל מה שקראתי על הנשיאה ביניש הרי שהיא מאז ומעולם העדיפה לעבוד ולקדם את מקורביה, כך בפרקליטות המדינה וכך גם כיום ומזלו הרע הוא של מי שלא הותר לו להסתופף בחצרה. אין מדובר בשיטת חבר מביא חבר, שכן בשיטה כזו יתכן קידום גם למי שאינו מקורב של החבר הראשון. בשיטת החצר השאלה היחידה הנה האם אתה נמנה עם חברי המעגל או לא.

במרוצת הזמן ועל בסיס שיחות עם שופטים מתוסכלים והקשבה זהירה להערותיהם, למדתי לדעת עד כמה שיטת מינוי המעודדת מינוי מקורבים מרעילה את מערכת המשפט. אני חי ופועל בחיפה ובצפון והופעתי בפני כמה וכמה שופטים שהיו ראויים ללא ספק להתמנות לבית המשפט העליון, אלא שלא היה להם כל סיכוי ממשי לכך ויש להניח שזהו המצב במקומות אחרים. למרבה הנוחות אין השופטים מביעים מחאתם בגלוי, שכן לא רצוי להסתכסך עם נשיא בית המשפט העליון. זו הסיבה שיש לתמוך בכל רפורמה שתכליתה צמצום ממשי של השפעת בית המשפט העליון ונשיאו בהליכי המינוי. השר פרידמן הבין עובדת יסוד זו ויש לתמוך בו בסוגייה זו.

המעגל הפנימי הוא קבוצה סגורה של חברים, בעלי קשרים ועבר מקצועי משותף שמתוכם ייבחר ההרכב הבא של בית המשפט העליון. אי מינוי גב' נאוה בן אור לכהונה שיפוטית משמעו בראש ובראשונה קריאת תגר על קבוצה מוגדרת של פרקליטים ושופטים, שמוצאם מקרב שירות המדינה, המקורבים לנשיאת העליון, החשים איום על ההגמוניה שלהם ופועלים בכל דרך לשבור איום זה. דבריה המתלהמים של נשיאת העליון בטקס מינוי השופטים הם הביטוי מובהק לכך.

לא ניתן היה להתעלם מהעובדה שגם גדולי חסידיה של עו"ד נאוה בן אור אינם יכולים כלל ללמד סנגוריה על הנחיותיה בנושא האזנות הסתר, הנחיות שעמדו בסתירה מובהקת לחוק איסור האזנת סתר ואפשרו למשטרה להקליט ולשמור "כמידע מודיעני" חומר שנקלט בהאזנות אסורות. פרשה זו היתה אחד האיומים הקשים על היותה של מדינת ישראל מדינת חוק דמוקרטית. התברר בה כי במשטרה נאסף "חומר מודיעיני" למכביר על אישים, במיוחד אישים פוליטיים, שיכול לשמש למטרות אסורות, לרבות הצגת החומר כראיה בבית משפט [בהליכי מעצר] ולרבות שימוש בו על-ידי הדלפתו לצרכים פוליטיים, או לסחיטה של אישים פוליטיים.

הואיל ועל התנהגותה של הפרקליטה בן אור בפרשה זו לא ניתן כלל ללמד זכות, נוקטים תומכיה בקו הגנה משונה. ההנחיות, כך נטען, אושרו על-ידי פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל ואם לא היה בהן לפסול את ארבל לכהן בבית המשפט העליון, בוודאי שלא הוגן לפסול מכוחן את הגברת בן אור לכהונה שיפוטית. הפרשן של עיתון מעריב משה גורלי, הוא המוביל קו הגנה משונה ומביש זה.

איני יודע די על מידת מעורבות השופטת ארבל באישור ההנחיות "הבעייתיות" ועד כמה התבטא חלקה מעבר לאי שימת לב לנאמר בהן. אם הכול מסכימים לכך שנאוה בן אור היתה מעורבת במתן הנחיות פסולות ובלתי חוקיות למשטרה אין בעובדה שהוכשר מינוי אחד כדי להכשיר את המינוי שלה לכהונה שיפוטית. טיעון מעין זה הוא כל כך אבסורדי ומביש שלא ניתן להבין כיצד "פרשנים משפטיים" נזקקים לו.

ניתן היה לצפות כי אישים וארגונים המתהדרים בדאגתם לשמירת זכויות האזרח ובין היתר לזכותו לפרטיות ולניהול חייו ופעילותו הציבורית והאישית ללא ליווי משטרתי, האזנות סתר וחשיפה לסחטנות יהיו הראשונים להתנגד למינוי הבעייתי. למרבה הפליאה התגובה היתה הפוכה. ראש לשכת עורכי הדין אשר שנים כה רבות מתהדר, ללא כל צידוק, בהיותו מגן מובהק של זכויות האזרח הזדרז ושיגר מכתב נזעם לשר המשפטים שזו לשונו.

"הצטערתי מאוד לשמוע שלא אפשרת את מינויה של עו"ד בן-אור לשופטת. התלונות שהוגשו נגדה הן צעד נוסף בפוגרום מתמשך נגד מערכת אכיפת החוק בישראל. הטענה שעו"ד שעבד בשירות המדינה איננו ראוי לכהן כשופט בשל חוות דעת שנתן בעת שירותו היא מזעזעת, ומעידה על כשל מוחלט בהבנת תפקידו של פרקליט בשירות הציבור. מדוע אתה נותן ידך למערכה מבישה כזו? איזה מסר אתה מבקש להעביר לפרקליטים וליועצים משפטיים בשירות הציבורי? ששומר נפשו או החרד לעתידו ייזהר ולא יביע עמדה שלא תיראה לאי מי בשלטון או בציבור?".

אכן, נדרשת מידה ניכרת של עזות מצח והתעלמות מכוונת מעובדות ונכונות לכזב על-מנת לכנות את עילת פסילתה של הגברת בן אור התנגדות ל"חוות דעת" שלה משל בסוגייה של חופש הביטוי עסקינן. כאן אין מדובר בחוות דעת "אקדמית", אלא בהנחיות של פרקליטה בכירה בשירות המדינה למשטרה - הנחיות מכוחן פועלת ועליהן נסמכת המשטרה. ראש לשכת עורכי הדין הינו הראשון שהיה חייב לצאת נגד הנחיות אלו ולהיאבק נגד מה שהן עלולות לגרום לישראל כמדינת חוק דמוקרטית.

אין לראש לשכת עורכי הדין כל בעיה בהבנת חומרת ההנחיות שנתנה הגברת בן אור, עובדה היא שאין הוא מגן על תוכנן של ההנחיות. הבעיה עמה הוא מתמודד הינה שונה בתכלית. בעוד פחות מחודשיים יתקיימו בחירות ללשכת עורכי הדין. אף על-פי שראש הלשכה לא יתמודד שוב, בוודאי יש לו עניין כלשהו בתוצאות הבחירות. אין אף מועמד בלשכה שמעוניין להסתכסך עם פרקליטות המדינה דווקא עכשיו וכידוע פרקליטות המדינה תמכה בראש הלשכה בכל מאבקיו. הכול פוליטיקה - גם השמירה על זכויות האדם אינה אלא נושא למו"מ פוליטי. גם ראש הלשכה יודע כי לשרת את המעגל משתלם הרבה יותר מאשר להיאבק נגדו.