|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אנשים לומדים רפואה כדי להיות רופאים, ומי שלומד משפטים רוצה להיות משפטן. אבל יהודים לומדים תורה לא בשביל תואר, אלא פשוט כדי להיות יהודים
|
חג-השבועות העניק לנו את המתנה היקרה ביותר - התורה. בזכות היום הזה, "זמן מתן תורתנו", נוצרה התופעה היחידה במינה, שאין לה אח ורע בעולם כולו - אנשים, נשים וטף ההוגים בתורה ביום ובלילה ומוסיפים ללומדה כל ימי חייהם.
בעולם המושגים המקובל, לימודים נועדו למטרה מוגדרת כלשהי. מי שלומד רפואה רוצה להיות רופא, והלומד משפטים מעוניין בהסמכה לעריכת דין. היהדות רואה את לימוד התורה מטרה בפני עצמה. בראש ובראשונה, זו מצווה, והיא אחת המצוות הגדולות והחשובות ביותר. כל יהודי חייב ללמוד תורה לפחות "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית", ומי שאינו טרוד בפרנסת בני-ביתו - חייב להקדיש כל רגע פנוי ללימוד התורה.
השכלה כללית יהודית
נוסף על כך, לימוד התורה נחוץ כדי שפשוט נהיה יהודים. טועים מי שחושבים כי הלימודים בישיבה נועדו להשגת הסמכה לרבנות. מסלול הלימודים הרגיל בישיבות כלל אינו מכשיר אדם לרבנות. יכול אדם ללמוד עשרות שנים בישיבה, להיות עילוי ותלמיד מצטיין, ועדיין לא יהיה רב. כדי לקבל הסמכה לרבנות יש צורך בלימודים מוגדרים מאוד של ארבעת חלקי השולחן-ערוך, ומי שלא פנה למסלול מיוחד זה, לא יוסמך לרבנות. כלומר, אדם עשוי ללמוד עשרות שנים בישיבה ולא לזכות בשום תואר.
במידה מסויימת אפשר להשוות את הלימוד בישיבה להשכלה הבסיסית שהמערכת הכללית מבקשת להעניק לכל ילד ונער בבית-הספר היסודי והתיכון. כששואלים הורים, מה יוצא לילדיהם משתים-עשרה שנות הלימוד בבית-הספר, התשובה שתתקבל תהיה: "הם לומדים להיות בני-אדם ורוכשים כלים לחיות בעולם האנושי". בדיוק כך יש להשיב על השאלה לשם-מה לומדים בישיבה: "כדי להיות יהודים וכדי לרכוש כלים לחיות בעולם המושגים של היהדות".
ההבדל ה'קטן' הוא, שכדי להיות 'אדם' דיי בשתים-עשרה שנות לימוד, ואילו כדי להיות 'יהודי' יש צורך בשמונה-עשרה שנות לימוד בסיסיות, בתוך מאה ועשרים שנים של השתלמות שוטפת. היהדות גדולה כל-כך וחובקת מרחבים עצומים כל-כך, שאדם נדרש להשקיע שנים רבות של לימוד אינטנסיבי, כדי לרכוש את היכולת לשחות בה בחופשיות ולצבור את הידע הנחוץ לחיי יום-יום ברוח התורה.
כוח הברכה וההצלחה
לפני כ-3,300 שנה, בחג-השבועות הראשון לאחר היציאה ממצרים, הטיל הקב"ה על העם היהודי תפקיד נכבד וכבד - להיות "ממלכת כוהנים". הוא הטיל עלינו להיות הפנס של העולם, ולהביא לאנושות כולה את האמונה בא-ל אחד ואת הערכים הבסיסיים של חיים אנושיים הגונים וישרים. לנו נתן תפקיד מיוחד, ולצורך זה צייד אותנו בתרי"ג מצוות ובתורה אין-סופית, כדי לאפשר לנו לשמור על ערך מוסף של קדושה ושל התעלות רוחנית. ה'הכשרה' של יהודי מחייבת אפוא ללמוד ולהכיר לעומק את ים התורה.
את חשיבותו של לימוד התורה ממחישה ההלכה, כי מי שתורתו אומנותו פטור אפילו מתפילה. שכן ללימוד התורה כוח רוחני כביר, שהוא למעלה מכל המצוות. לכן נאמר שהתורה מגינה ומצילה, כי בזכות כוחה הרוחני הגדול היא מגינה על העולם כולו.
כל הקיום היהודי הוא למעשה על-טבעי והוא נשען הרבה על הנס ועל הברכה האלוקית. אנו רואים היטב מה קורה כאשר איננו זוכים לאותה ברכה מלמעלה: צבא חזק עומד חסר-אונים מול חוליות של משגרי קסאמים וחופרי מנהרות. הכלי לברכת ה' הוא לימוד התורה וקיום מצוותיה. לכן התורה מכונה "חיינו ואורך ימינו", כי היא מעניקה לנו את מהות החיים ומבטיחה את קיומנו לנצח-נצחים. חג-השבועות הוא הזמן לקבל החלטות טובות בקביעת עיתים לתורה, ושיהיה לנו חג שמח.
|
|
המאמר מתפרסם בגיליון 1063 של 'שיחת השבוע'.
|
|
| תאריך:
|
15/05/2007
|
|
|
עודכן:
|
15/05/2007
|
|
מנחם ברוד
|
|
|
איני יכול לתרום תובנה נוספת ביחס לצדקת המאבק המתחולל נגד מינויה של עו"ד נאוה בן אור לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי. איני מכיר את המועמדת ואין לי דבר לומר בשבחה, או בגנותה. משיחות שקיימתי עם המתנגדים והמסתייגים עלתה הטענה שנשיאת העליון מעוניינת לקדם את הפרקליטה במסלול מזורז לבית המשפט העליון. אי אפשר לטעון ברצינות שזהו מקרה יחיד בו ממונה מועמד למחוזי מתוך הבנה כי יגיע בהמשך, במסלול מקוצר, לעליון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלה שטוענים שהיהודים משפיעים על ההחלטות המדיניות של ארה"ב אוהבים להראות את משרד ההגנה כדוגמה. שר ההגנה בעת כהונתו השניה של קלינטון היה וויליאם כהן, וסגן השר בעת כהונתו הראשונה של ג'ורג' וו. בוש היה פול וולפוביץ, הידוע יותר כאדריכל הפלישה לעירק. כהן, דרך אגב, אינו יהודי. כבן במשפחה מעורבת, הוא קיבל את חינוכו הדתי מאמו האירית-פרוטסטנטית, אך הוא ידוע בתמיכתו החמה בקהילה היהודית ובמדינת ישראל. עבור האנטי-יהודים הוא בהחלט יהודי.
|
|
|
|
|
בואו ניזכר בפרטים: יואב יצחק התלונן, המבקר חקר, היועץ המשפטי לממשלה ביקש השלמות, המבקר פנה לאולמרט – ואולמרט לא הגיב, המבקר המתין עוד ועוד זמן, אולמרט לא הגיב, ואז העביר המבקר את הדוח ליועץ המשפטי לממשלה, עם פירוט חששות לעבירה פלילית ללא התייחסותו של ראש הממשלה.
|
|
|
|
|
"הנוכחות, כך מתברר, היתה גבוהה מהמצופה. המארגנים ציפו ל-50 איש, וזו כמות הכיסאות שהוכנה, אבל הגיעו יותר מ-100 עובדים". התיאור הזה, שנראה כלקוח מהתארגנות מחתרתית של עובדי שמירה ואבטחה או לחילופין של קלדניות הדואר, אינו אלא הדיווח מאסיפת עובדי הארץ/דה מארקר, והוא לקוח מהבלוג של "וולוט אנדרגראונד", הלא היא דבורית שרגל. אולם על-מנת להבין את הרקע להתארגנות האחרונה, יש לתת קודם כל את הדעת בקצרה על מאפייניו הבעייתיים של שוק התקשורת הישראלי, והרקע למרד העיתונאים בהארץ.
|
|
|
|
|
