ללשכת עו"ד דרוש משקם

בהתייחסו לסנגוריה הציבורית ולשכת הסיוע המשפטי מבהיר ארז כי עליהם לעבור רביזיה מקיפה:

"צריך לשלם לעורכי דין המייצגים מטעם הסיוע המשפטי סכומים הגבוהים פי ארבעה משכר הטרחה המשולם להם כיום ובמקביל להקשיח את הקריטריונים שנקבעו לקבלת סיוע משפטי על-חשבון המדינה". באשר לסנגוריה הציבורית, הגם שמדובר לדבריו בגוף המבוסס על רעיון נכון וצודק "זהו גולם שקם על יוצרו וגורם נזק אדיר לענף הפלילי". ארז יודע לספר "על עבריינים הנוסעים במכוניות פאר" וזוכים במקביל לייצוג משפטי על חשבון המדינה: "חייבים לערוך בדיקות קפדניות בטרם ממנים עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית".

לקראת סוף הראיון ניסינו לצאת מ"נושאי הליבה של הלשכה" ולחלץ מארז עמדה באחת הסוגיות הבוערות העומדות על סדר היום הציבורי.

האם מבחינה ערכית, בהסתמך על מסקנות ועדת וינוגרד, על ראש הממשלה להתפטר?

"זו שאלה במישור הציבורי ולא שאלה משפטית: לאחר שאבחר אעשה ככל שביכולתי לנתק את לשכת עורכי הדין מכל פוליטיקה. הלשכה תעסוק בענייני עורכי הדין בעת שאכהן כראש הלשכה".

בכל הקשור לדרך מינויו של פרקליט המדינה הוא מציג עמדה נחרצת יותר: "ועדת איתור ולא בחירה ממשלתית", אחרת נמצא את עצמנו במצב בו "שרים הנושאים מזוודות דולרים והמפקידים מיליונים בבנק, ימנו את מי שאמור לתבוע אותם".

ארז, המודע היטב למצבם הכלכלי של רבים מעמיתיו למקצוע, מבטיח לייצר עבורם מקורות תעסוקה והכנסה נוספים. בהתאם ל"תוכנית "המיליארד" הוא מתחייב לפעול במהלך קדנציה של 4 שנים להעברת מיליארד דולר בצורת שכר טירחה ומשכורות לכלל ציבור עורכי הדין בישראל:

"אגדיל את הכנסות עורכי הדין, בין היתר, באמצעות ביטול פקודת המיסים (גבייה) והעברת הגביה החוקית מחברות לעורכי דין. אפעל להחזיר את תעריף שכר המינימום המחייב, אעלה את שכר הטרחה של מנהלי עיזבון ואוציא צווי מניעה נגד מסיגי גבול המקצוע". בנוסף, מציע ארז לאפשר לעורכי דין לדון בתיקי תביעות קטנות במקום שופטים. כאשר אנו מעלים את סוגיות עורכי הדין הצעירים הנאלצים להישאר במשרד עד שעות הערב המאוחרות בשכר נמוך ומבלי לקבל שעות נוספות, מתקבלת תשובה נחרצת: "אני הראשון שהציע שכר מינימום – 7,500 ש"ח ברוטו לעורך דין עבור משרה של 9 שעות". באשר לסוגיות השעות הנוספות הוא מציע "לבדוק את העניין הממתין כרגע להכרעתו של בית הדין לעבודה".

ארז מתגאה כי הצליח למנוע את העברתה של תוכנית הרפורמה בהוצל"פ, אותה יזם השר מאיר שטרית: "זו תוכנית הזויה שניסתה ליצור מצב לפיו בתיקי הוצאה לפועל המתנהלים בסכומים של עד 30 אלף ש"ח, לא ישולם כל שכר טירחה לעורך הדין". הצלחה נוספת אותה מבקש ארז לזקוף לזכותו נוגעת למלחמתו בהליכי מכרז תפור של אחד ממשרדי הממשלה "היה מכרז של המשרד להגנת הסביבה לגביית 60 מיליון שקלים - קנסות על זיהום אוויר. המכרז היה תפור לחברות גבייה ועורכי דין לא יכלו לגשת אליו - הגשנו עתירה מנהלית בנושא, וזכינו".

ארז תומך בקביעת תקופת התיישנות על עבירות משמעת ואינו מתנגד לכך כי הדיונים בבתי הדין המשמעתיים יתנהלו בדלתיים פתוחות. נוכח הקף התלונות המוגשות נגד עורכי הדין לועדות האתיקה הוא מציע לחייב את המתלוננים בתשלום אגרה ואף להשית עליהם הוצאות במידה ויתברר כי הגישו תלונת סרק. ואולם במקביל "יש לפסוק הוצאות לטובת אלה שתלונתם נמצאה מוצדקת".

נושא שמצליח לעורר את חמתו של ארז נוגע לכללי הבחירות למוסדות הלשכה:

"כל נושא כללי הבחירות ומימון הבחירות בלשכה פרוץ לחלוטין: ניתן כיום לקבל תרומות בכל סכום מאנשים שאינם עורכי דין, מגופים עסקיים הקשורים עם הלשכה ומאנשים עם עבר פלילי. אין שקיפות לא בודקים את תקציב המועמדים. והחמור ביותר – אין הגבלה על דרכי התעמולה". הוא מבטיח להגביל את סכומי התרומה, להתקין כללי בחירות ברורים ולמנוע מצב בו ביטאוני הלשכה משמשים כשופר תעמולה בידי מי ששולט בהם: "לא יכול להיות שבכל ביטאון של מחוז ת"א נראה שבע תמונות של מר בומבך".