שלושה דברים מדהימים קרו לי בשנה האחרונה, הדבר הראשון: התחלתי לעבוד לאחר 872 ימים של אבטלה שנגזרו עלי בעקבות השתתפותי בסרט התעודה "זהב לבן עבודה שחורה" שהסתיימו לאחר שהכרתי איש חזון, אדם אמיץ שערך האדם וכבודו הם נר לרגליו, מר רון בן חיון מנכ"ל עמותת יחדיו.
הדבר שני: בעבודתי כמנהל מרכז רב נכותי נחשפתי לקהילות מדהימות ומיוחדות מתחום הפיגור השכלי, בריאות הנפש ולקויות פיסיות. קהילות שמטמיעות בך תעצומות נפש מיוחדות והדבר השלישי: נבחרתי לקהילת הקוראים המשפיעים. פרויקט מדהים של הוצאת הספרים ידיעות אחרונות ואתר Ynet קהילות.
כשהתחלתי לעבוד לאחר 872 ימי אבטלה קשה שנגזרו עלי אמרתי: "חזרתי לחיים", כשהכרתי את הקהילות עם הצרכים המיוחדים במרכז רב נכותי-דימונה, אמרתי: "אני שונה אבל שווה", כשנבחרתי לפרויקט הקוראים המשפיעים אמרתי: "שיצאתי מתקופת הבערות החשוכה, ואין כמו ספר שמאיר לך את החיים".
כל חודש בתזמון נפלא אני מקבל את ההודעה שמחכים לי דברי דפוס בסניף הדואר, שלושה ספרים מגיעים לקוראים המשפיעים מדי חודש בחודשו, שני ספרים ועוד ספר לבן ללא זהות, ללא כריכה, נטול כותרת, נטול רייטינג, ספר שקוף לתודעה שמאפשר לך לטבוע בין שורותיו ולצוף לחיים שונים, עם תובנות חדשות, עם מרחבים המגמדים אותך אל מול החיים ובעיקר עם חוויה חדשה שבאה מתוך החוסר מודעות שבכריכת הספר הלבן, ספר לבן בדיוק כמו החיים שבחיים.
זכות גדולה נפלה בחלקי, עת נודע לי שנבחרתי לקהילת הקוראים המשפיעים של הוצאת ידיעות אחרונות ואתר Ynet קהילות, זכות שמקנה לך ללמוד שהמינגווי חתן פרס נובל לספרות זה לא רק הספר הזקן והים, ולהכיר את הגנרל דופאו שחשב "שכדי לנצח במלחמה צריך לחסל את כל הדור הזה, המשולל כל רגש לאומי", ואחד שבסה"כ רוצה חברים, ואחד שמקנא ואחת שמאוהבת עד כאב, ואחד שרוצה לחבק את החיים, ואחת שקוראת למוות שיגאל אותה, זה ועוד עשרות סיפורים קטנים וגדולים, מרהיבים החושפים בפניך את עולמו של הסופר, עולמי, עולמנו.
ואני מחזיק את הספר שקיבלתי, עשרה סיפורים של המינגווי מתורגמים לעברית ע"י עשרה מתרגמים שונים בהווייתם, חינוכם וערכיהם וכל אחד מהם מתרגם את המינגווי על-פי משנתו ואמונתו ואז אתה מגיע לסיפור של אור העולם שתורגם ע"י יאיר לפיד שלא משאיר לך ברירה אלא לקחת את המשפט מהסיפור וללכת איתו לחיים "הם בסך-הכל רוצים להיות החברים שלך". במבוא שכתב המינגוויי לקובץ הנ"ל הוא אומר: "וסיפור בשם אור העולם, שמעולם לא היה חביב על אף אחד אחר". ואני לאחר שקראתי אהבתי מאוד.
וקורא "ב-34 ימי המלחמה נחשפו כל הפגמים בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל, מערכת היחסים המעוותת בין הדרג המדיני לצבא והליקויים שיצרו שנות הלחימה בשטחים בצה"ל עצמו. שלושה קברניטים כושלים - ראש הממשלה אולמרט, שר הביטחון פרץ והרמטכ"ל חלוץ". הספר שבויים בלבנון הוא ספר איך לא לנצח בקרב, איך להתפרק חברתית בצפון, איך לקבור את מיטב בנינו ולעמוד מול מנהיגות חלולה כישלונרית הטוענת לניצחון גדול במלחמה שהיתה קרב עקוב מדם צבאי ואזרחי שיהפוך לאירוע מכונן בתולדות תקומת העם היהודי בישראל.
ומבין "שהיא מתפרצת אל חייו, כהרגלה. מתוך מסך הטלוויזיה וממדורי הרכילות בעיתונים. ואילו הוא, כהרגלו, מבקש לשכוח אותה אבל אינו מצליח. הוא מוצא את עצמו עוקב אחריה לתיאטרונים ברחבי הארץ, לחזרות ולאודישינים. הוא עוקב גם אחר ילדיה, שאותם אינו מכיר. הוא נסחף אחר אהבתו האובססיבית לאחותו השחקנית", היא שחקנית צפונבונית הוא גר בשיכון חיסכון, השחקנית אשת הסיטי עושה את החיים, אחיה בערירותו בונה לה חיים. הספר השחקנית הגיע אלי כספר לבן, עטפתי אותו בתובנות החברתיות שלי, לווינו אותו בקהילת הקוראים המשפיעים בעריכת הכריכה, וכתבתי "בדיוק כמו החיים שבחיים" והמסכה על הכריכה העבירה בי צמרמורת קשה, נזכרתי בחבריי עובדי הקבלן ששמו מסכות על פניהם וניצלו מהענישה ואילו אני ללא המסכה שילמתי מחיר יקר מאוד.
ואנחנו שנחשבנו לעם הספר הפכנו ברבות הימים לעם של Home Page מקליקים באינטרנט, קוראים כותרות וממשיכים הלאה, רצים במרוץ מטורף בחיים מותחים את מחוגי השעון מעבר לחוקים ושוכחים שכל אדם מרגע היוולדו כותב את ספר חייו, ורק בעלי הכישרון מתעדים זאת בספר שאיך שלא נקרא בו נמצא בו את סיפור חיינו, ואני בזכות הפרויקט המדהים של הקוראים המשפיעים חזרתי לקרוא ספרים בהנאה צרופה ומהר מאוד הבנתי שספר אסור לו לשבת על המדף.
את המאמר הזה אני מקדיש לקהילות מרכז רב נכותי בדימונה, קהילות עם צרכים מיוחדים שבכל סוף שבוע בקבלת שבת מקריאים להם קטעים נבחרים ואקטואליים מהספרים שאני מקבל בפרויקט, וגם ללימור פגועת הנפש כשאני חש שהיא בדיכאון דוחף לה ספר ליד ואז נפלאות דרכי נפש האדם כשהיא צוללת בעולמות הנפלאים המסתתרים בין דפי הספר.
ואני רק רוצה לטבוע בין דפיו של הספר לרגעים של חסד.
