|
|
אדלסון. נחישות, עושר אגדי
|
|
|
|
נתניהו. פגישה במלון גדול
|
|
|
|
|
בשוק העיתונות מתנהל בימים אלה, מתחת לפני השטח, אחד המאבקים הגדולים. איל ההון היהודי-אמריקני, שלדון אדלסון, עומד להוציא עיתון יומי. חינמון. לאחר שכשל בהוצאת עיתון יומי בשותפות עם קבוצת בן-צבי, עומד אדלסון לעשות זאת לבדו. בלי שותפים. עם כספו שלו. ויש לו, לאדלסון. עושרו האגדי נאמד בכ-30 מיליארד דולר. חלק ניכר ממנו נחשב "כסף קל" - שהושג בעסקי קזינו.
אחד הגורמים שמעודדים את אדלסון להוציא עיתון יומי בישראל הוא יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו. לגישתו, העיתונות בישראל, ובראשה ידיעות אחרונות והארץ, פועלת באופן מגמתי וחסר אחריות: בחלקה היא פוסט ציונית, ובחלקה האחר היא נוהגת בחוסר אחריות ציבורי ולאומי, כאשר היא רודפת אישי ציבור, דווקא מן הימין, משיקולים זרים.
תוכניתו של אדלסון מציבה את העיתונות (הכתובה) בישראל בפני בעיה קשה ביותר. שכן שלדון נחוש להוציא עיתון בתפוצה ארצית ולחלקו להמונים. רכש של עיתונאים נערך בימים אלה. נציגיו של העיתון החדש - "ישראל היום", ובראשם עמוס רגב, עורך העיתון, שוכרים עיתונאים, חלקם מהעיתונות הכתובה, וחלקם צעירים עם ניסיון בעיתונות באינטרנט. פיילוט נערך בימים אלה. עד סוף החודש אמור המהלך לצאת אל הפועל. התוכנית היא להתחיל בהפצת העיתון בחודש יולי. וזה מה שגורם ללחץ גדול גם בקרב המו"לים הגדולים בישראל: ארנון מוזס, עפר נמרודי ועמוס שוקן.
דאגת המו"לים ברורה: עיתון-חינמון עלול להביא לשינוי מהותי בהרגלי הקריאה והצריכה של עיתונות כתובה. אחרי הכל, חינמון טוב ומושקע שיספק חדשות אמיתיות, עשוי להוות אלטרנטיבה טובה לשקרים של אמנון דנקנר, נחום ברנע ודומיהם. או-אז, וככל שייגדל מספר הקוראים שייבחרו, מטבע הדברים, לוותר על ידיעות אחרונות ומעריב לטובת חינמון, כך יחלו יותר ויותר מפרסמים להפנות חלק מתקציבי הפרסום לעיתון החדש. הכנסות העיתונים הגדולים ייפחתו. הלחץ הכלכלי - שגם כך הינו גדול בגלל הזליגה המתעצמת של קוראים לאתרי אינטרנט - יילך וייגבר.
מי שנערך עסקית למאבק הגדול הוא בעיקר ארנון מוזס, המו"ל בקבוצת ידיעות אחרונות. התוכנית: להוציא עיתון יומי, שיחולק לצרכנים בחינם. תכניו של העיתון יתבססו בעיקר על החדשות המועלות באתר הקבוצה: Ynet. נודע לי, כי בשבועות האחרונים מנהל מוזס מו"מ עם שתי קבוצות גדולות, כדי שאלה ישתתפו בהפצת העיתון. מדובר בעיקר בקבוצת שופרסל, הנשלטת על-ידי קבוצת אי.די.בי. שבראשה עומד נוחי דנקנר; וקבוצת דלק, בראשה עומד יצחק תשובה. הרעיון: הלקוחות המגיעים לשופרסל/תחנות דלק יקבלו עיתון בחינם, בתנאי שיבצעו עסקה בסכום מינימום שייקבע מראש. מוזס מבקש לקבל עבור כל גיליון 20 אגורות. סכום זה ישולם על-ידי דלק/שופרסל.
מוזס אינו לבד. קבוצות נוספות נערכות גם הן להוצאת עיתון, דבר שעלול לערער עוד יותר את מצבם הכלכלי של העיתונים הגדולים בכלל ושל מעריב בפרט. שלדון "נתפס" עתה אצל המו"לים כאיום הגדול ביותר, במיוחד נוכח עושרו המופלג והמוטיבציה האישית שלו להוציא עיתון ולהשפיע על החברה והממשל בישראל.
ארנון מוזס מבין זאת היטב. בשל זאת הוא ניסה כבר לפני מספר חודשים לטרפד את הוצאת העיתון. נודע לי, כי מוזס נפגש עם בנימין נתניהו במלון גדול בתל אביב, והפציר בו לשוחח עם אדלסון ולשכנעו לרדת מהעניין. היינו: להימנע מהוצאת עיתון (במדינה מתוקנת, היה הממונה על ההגבלים העסקיים בודק את דבר הפגישה).
נתניהו, שזוכר היטב כיצד נהג בו העיתון של המדינה, וכיצד פרסם נגדו עלילות שווא, לא נכנע הפעם. להפך: הוא אחד האישים הדומיננטיים הדוחקים באדלסון להוציא עיתון/חינמון מהר ככל האפשר. נתניהו זוכר היטב כיצד נהגו בו ובליכוד שלושת העיתונים הגדולים, בבחירות האחרונות. לכן אין פלא כי הפעם הוא הולך עם אדלסון, גם אם יסומן על-ידי המו"לים ויוכפש שוב ושוב בעיתונים שהם מנהלים.