מינויו של בנימין נתניהו לתפקיד שר האוצר הוא מינוי מעניין. מעניין לא פחות הוא מינויו של מאיר שטרית לשר במשרד האוצר. לא, הפעם לא נראה שיש כאן ניסיון לנפח את המנגנון, אלא יש כאן ניסיון לבחון האם נתניהו שידרג עצמו לדרגת מנהיג שיכול להיות ראש ממשלה, ולקבוע אסטרטגיות ארוכות טווח לעם היושב בציון.
נתניהו יודע מה שכמעט כל ילד יודע: לשר האוצר בימים כאלה אין אפילו לא 100 שניות של חסד. כלכלה היא לא רק פעולות מעשיות, לכלכלה יש הרבה יותר אספקטים פסיכולוגים/סוציולוגים מאשר אספקטים קונקרטיים.
הכלכלה היא מדע מהחדשים שידעה האנושות, בסך הכל כ-80 שנים מאז הונחו היסודות לחשיבה המאקרו-כלכלית. העובדה שהאנושות עדיין לא הגיעה למסקנה חד-משמעית האם ה"כלכלה הנכונה" היא כלכלה חופשית- כשהמשק יווסת את עצמו על-פי שרשרת המזון, או לחילופין ה"כלכלה הנכונה" היא הכלכלה הסוציאליסטית, או נכון יותר הכלכלה הסוציאלית או שילוב של השניים - כשאז מתחיל הוויכוח על המינונים: כמה סוציאלית היא וכמה ליברלית.
לנתניהו, לפחות על-פי האג'נדה שהציג בכל שנותיו כאיש ציבור, יש משנה סדורה והיא: כלכלה ליברלית, כלכלה חופשית- כשהריבון הוא מעיין מתווך או נותן שירותים ציבוריים כאלה ואחרים (דוגמת שירותי ביטחון, בריאות, חינוך וכד'). נתניהו- לקראת כניסתו לתפקיד שר האוצר- עבר איזה תהליך של מעבר ממטאור או "קוסם" בפי תומכיו- למי שעושה צעדים לקראת הפיכתו למנהיג שיכול לעמוד בראש הפירמידה הישראלית.
השינוי שעבר נתניהו היה מרשים: הוא הפסיק את התבטאויותיו הפופוליסטיות בסגנון של לקחת את ספר החוקים המסדיר את נושאי הפיקוח על המט"ח, להטיח אותו על שולחן לעיני העיתונאים והצלמים, ולהגיד "יוק, זה כבר לא יהיה". נתניהו מבין היום שתפקיד של שר אוצר שונה באופן מהותי מתפקיד ראש הממשלה, אפילו ראש ממשלה בעל אג'נדה כלכלית.
נתניהו צריך היום לבחור צד, להחליט: האם ללכת לצעדי הבראה עם מבט רחוק לטווח הארוך, או לקבל שורה של החלטות שינסו לייצב את המצב הכלכלי בטווח הקצר בהכרח על חשבון הטווח הארוך. לכל החלטה שיבחר יהיו מתנגדים ויהיו תומכים, וקשה יותר - התוצאות יבחנו רק בעוד עשור של שנים שנים או יותר.
ספינים תקשורתיים הם מציאות מחייבת לגבי שר אוצר שנקלע למשבר כלכלי עמוק כל כך. הספין התקשורתי בוחן למעשה תגובה אפשרית של הציבור לשינויים מבניים בחלוקת ההכנסות של הציבור. הספינים התקשורתיים מבהירים, עד כמה טוב עשה ראש הממשלה, אריאל שרון, שהסכים לדרישתו של נתניהו למנות את שטרית לשר במשרד האוצר. תפקידו של שטרית (אם אכן יתרכז נתניהו בקביעת מדיניות כלכלית המתאימה למאה ה-21), יהיה לרכז פעילות צוותים כלכלים שיפעלו להצגת תוכניות והערכות עם המבט לטווח הקצר. שטרית הוא איש ציבור מנוסה, שיוכל לברור מבליל הלחישות על אוזנו של נתניהו, אילו גזירות לטווח קצר יוכל הציבור לקבל ואילו לא.
נתניהו ירכז את עבודת המשרד לטווח ארוך, תוך שילוב מרכיבי החלטות ופעולות לטווח הקצר.
בטווח הקצר חייב נתניהו למנוע המשך הגירעונות הכבדים בתקציב המדינה, שמגיעים לממדים מפחידים ממש. נתניהו חייב יהיה להטיל גזרות על הציבור, ולנקוט בצעדים שגובלים בהתאבדות פוליטית. בטווח הארוך חייב שר האוצר לפעול להחזרת האמון של הציבור במערכת השלטונית, לרסן את המערכת הבנקאית ואת ברוני ההון, ואולי גם להפריט חלק מהפעילויות הממשלתיות שניתן להפריט, תוך זהירות מירבית שבמרוץ להשגת מזומנים לקופת המדינה, לא יגרמו נזקים ארוכי טווח לציבור.
לטווח הארוך, צריך נתניהו לחשוב על דרכים להצעיד את הכלכלה הישראלית למאה ה-21, תוך פתיחות מירבית לשווקים העולמיים, הקטנת נטל המס, ותמיכה בסקטורים חלשים כדי להצעידם לקראת השינויים שיבואו לידי ביטוי בעשור הקרוב. לפעילות כזו יש מחיר ואפילו מחיר כבד לטווח הקצר.
לטווח הארוך, יאלץ נתניהו לעשות מה שאף שר אוצר לא עשה מאז הקמת המדינה: לבחון לעומק את תקציב הביטחון ולהחליט ביחד עם שר הביטחון וראש הממשלה על הפנייה מתאימה של משאבי המשרד לכיוונים עתידיים. הבעייה בטווח הקצר: החזית בעירק והטרור הפלשתיני שדורשים כסף רב ועכשיו.
נתניהו, כשיבוא לגבש תוכנית כלכלית מקיפה למשק, יביא לידי ביטוי את הלקחים שהפיק מאז הפך להיות קובע מדיניות ולא דובר או איש ביצוע בזעיר ענפין. נתניהו יאלץ לתפור תפרים דקים שיקבלו הסכמה של רובו ככולו של הציבור הישראלי, לגבש חזית תמיכה חרדית ש"סית יד ביד עם תמיכה הסתדרותית, הימין הפוליטי, מפלגת העבודה והציבור הערבי ישראלי כשלכל אלה יש מכנה משותף כלכלי רחב. הבעיה תהיה עם שינוי שזוכה לתמיכה מפתיעה מראש הממשלה, אריאל שרון, אולם אין לחשוש נראה ששינוי מרוכזת היום באג'נדה שלא ברורה אפילו לה.
נראה כי אם יצליח נתניהו להתעלות מעל פיתויים קורצים מאוד לאיש פוליטי, כמו לנגח את קודמיו בתפקיד או את יריביו הפוליטים, ובכך להרחיק תמיכה של אנשי ציבור משפיעים בכל תכנית שיציג, ולגבש תוכנית כלכלית שתזכה לתמיכה נרחבת, יצליח בנקל לגייס תמיכת ראש הממשלה שיפעיל את השפעתו על שינוי.
אם ישכיל נתניהו לעשות כן, נראה שיניח את היסודות לחזרתו לראש הפירמידה - הן כראש הליכוד והן כראש ממשלה (אם יבחר), ולקידמת הבמה הפוליטית, ציבורית, לאומית.
