במדינת הגמדים רעש ומהומה צבא רואי הניסתרות והידעונים יוצא למלחמה. לצפות במהומה התקשורתית מול החלטת מזוז בנוגע לנשיא לשעבר משה קצב ולהשתומם על ממדי השיטחיות. פרופסורים נכבדים, פעילות אירגוני נשים, סתם נפוחי חשיבות עצמם מופיעים על כל מרקע ותחת כל כנף עיתון רעננה ונשבעים בנקיטת חפץ בדבר אשמתו "הוודאית" בעבירות אינוס סידרתיות של האזרח (מהיום) משה קצב.
לראות ולתהות, הרי אלו הידעונים והאיצטגנינים לא קראו ולא אף עיינו בעמוד אחד מחומר הראיות, אין להם מושג ירוק בדבר העובדות לאשורן יותר מאשר לאדון בוזגלו (כמטאפורה), אם כך הכיצד אותם הפותחים בקלפים ובוחשי בוץ הקפה האקדמאים הללו כל כך משוכנעים באשמת מר משה קצב?
גילוי נאות... גם הכותב אינו יודע העובדות לאשורן מאותן סיבות, אך בניגוד לאחרים יימנע מנקיטת עמדה משום שלא נכח בשימוע (ממש כפי כל השאר).
פרופסור נכבד מחיפה מופיע על המרקע ונשבע בנקיטת חפץ כי אינו מבין את "פניית הפרסה" שביצע מר מזוז בנושא כתב האישום. אינו מבין או מיתמם? הלו אדוני, האם יש מישהו שם "בבית למעלה"? מזוז הודה קבל עם ועדה כי הפרקליטות טפלה האשמת אונס, שכלל לא היה (בהתאם להודעת מזוז), נגד הנשיא המכהן משה קצב אך ורק על-מנת לאלצו להודות במה שאכן לבסוף הודה בהתאם לכתב האישום המשופץ, ומשכך מהיכן באה "אי ההבנה" של הפרופסור הנכבד ומקהלת המקוננות התקשורתית?
מעניין לקרוא את מאמרי אבירות הצדק, רק בעיני עצמן, של ארגוני הנשים, אותן האובייקטיביות להלל, על-מנת להאמין ביכולתן המאגית כמעט להפוך עצמן לסדיני המיטות או לכיסאות משרד אשר עליהם כפי שנטען "ביצע הנשיא" את זממו בפקידותיו הבתוליות והחסודות. רק כך נוכל להבין את בקיאותן הרבה בכל שהתרחש בחדרי החדרים של משכן הנשיא. הוא אנס, הוא אנס, רוטטות הן בלהט צדקני. רק חסרות בידיהן המסרגות ומטפחות הראש ביושבן בכיכר הבסטיליה הווירטואלית, מלהגות ומזות רוק עת ראשו של הנשיא מושם בסד.
ראו גם ראו את פרשננו הפליליים ושאינם כאלו ממרקעי המדיה וגליונות עטיפת דגי השוק, אלו אותם עצמם שפימפמו את פיטפוטי ביציהם משך שנה שלמה, משחקים, קרוב לוודאי שביודעין, לידי הפרקליטות וכל זב חוטם נדבק בוירוס התקינות הפוליטית במקומותינו. כעת הם באים לנער עצמם משיטפון מי אפסי חוסר הכישרון וההתלהמות שדבק בהם ובצדק, וממהרים להפנות אצבע מאשימה כלפי הפרקליטות בכלל ומזוז בעיקר. הם סומכים כמובן על זיכרוננו הדגיגי (חמש שניות ונמחק) בדבר התלהמותם נגד הנשיא בשנה החולפת.
מאידך, אשמת הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה בכל המהומה כאן הינה ברורה. הפרקליטות נקטה בשיטות העולם התחתון על-מנת להשיג הרשעה. הפרקליטות הגישה לנשיא הצעה שלא יוכל לסרב לה: "הודה בעברות המין ואנו נרד מהאשמות האינוס (שלא היה ולא נברא)". אכן תרגיל נהוג בין עולם התחתונים אך עמנו, כאן, בעולמות העליונים? הפרקליטות בשיטותיה הנכלוליות העלתה את כל עם ישראל ובפרט את תמימוני (?) המדיה שכה ששו לשיתוף הפעולה האדמדם והעסיסי, על עץ גבוה ומכאן החזרה לאדמה נדמתה לחכמי הדור האקדמים שלנו כפניית פרסה שאינה מובנת.
ברור גם כי מר מזוז חזר בו מהאשמותיו הדימיוניות (לפי הודאתו) משום שפרקליטי הנשיא העמידו אותו חזרה עם רגליו על הקרקע ואף נתנו לו את ליטרת הבשר המבוקשת על ידו מלכתחילה ומשכך תאור "הניצחון" של פרקליטי הנשיא לוקה בבירור. כל ה"שותפים" לתרגיל המסריח חזרו לעמדות הפתיחה האמיתיות שלהם, לא פניית פרסה ולא נעליים.
ואיך לא, אנו רבותי לא שכחנו את נושא תפירת התיק לכאורה המקורית כפי שנטען בזמנו ואכן אבד בפינה כלשהי בתוך סערת האבק התיקשורתית. ארועי הימים האחרונים מחזקים את תאוריית תפירת התיק לנשיא המכהן מר משה קצב, נושא שעוד צפוי לצוץ וצפוי להזכר עוד ועוד כאשר חשבון הנפש האמיתי בפרשה יחל, לאות קין ולדראון הדמוקרטיה הישראלית.