"גישה סביבתית חדשה בניהול משק המים בישראל תביא לחיסכון של מאות מיליוני מ"ק מים בשנה למשק המים, להקטנת הצורך בהתפלה בהיקף של מאות מיליוני מ"ק ולחיסכון של כשני מיליארד שקל למשק בשנה" - כך קובע (יום ד', 17.3.10) מסמך מדיניות חדש של קואליציית הארגונים הסביבתיים.
המלצות המסמך הוגשו לשר התשתיות
עוזי לנדאו, מתוך כוונה להטמיע את ההמלצות בתוכנית האב הלאומית למשק המים אותה מגבשת רשות המים, וכן מתוך תקווה כי הן יקבלו ביטוי בחקיקה שתאפשר את הגברת מעורבות החברה האזרחית בניהול משק המים. קואליציית הארגונים הסביבתיים מורכבת, בין השאר, מהחברה להגנת הטבע, מארגון אדם טבע ודין ומעמותת צלול.
המסמך מציע מדיניות מים סביבתית אלטרנטיבית לשנת היעד 2030, הכוללת, בין היתר, שינויים במבנה רשות המים, הקמת מועצת מים ציבורית, היקפי צריכה והיקפי התפלה נמוכים באופן משמעותי מאלה המופיעים בתחזיות רשות המים לעשרות השנים הבאות. בנוסף, מציע המסמך להגדיל משמעותית את כמות המים המושבת לנחלים ולטבע, להפחית בצריכת המים הביתית ולהקטין משמעותית את היקף ההתפלה.
בנושא מבנה ניהול משק המים בישראל, מציעה הקואליציה להרחיב את הרכבה של מועצת רשות המים ולהוסיף לה ייצוג של גופים סביבתיים וחברתיים, כנציגי ציבור. לטענתה, מהלך זה נחוץ כדי להגביר את השפעת הציבור על קבלת ההחלטות במשק המים.
גוף סטטוטורי עבור משק המים
עוד מוצע, כי במקום מועצת המים, אשר לטענת המוצעה התיקון בחוק משנת 2006 רוקן אותה מתוכן ומיכולת השפעה, תוקם "מועצה ציבורית למשק המים", שתהיה גוף סטטוטורי, אשר סמכויותיו ותפקידיו יוגדרו בחוק. ע"פ המסמך, המועצה הציבורית תעסוק במדיניות ארוכת טווח לניהול משק מים בר-קיימא ובהגברת השקיפות והמעורבות הציבורית בתהליכי קבלת ההחלטות. המועצה הציבורית לא תהיה מעורבת בניהול השוטף.
מהמסמך עולה כי צריכת המים בישראל הצפויה ב-2030 (שפירים וקולחים), על-פי הגישה הקיימת, אמורה לעמוד על כ-3025 מיליון מ"ק. ע"פ המסמך, אם תאומץ הגישה הסביבתית, הצריכה תעמוד על כ-2660 מיליון מ"ק בלבד, כלומר הפרש של 365 מיליון מ"ק בשנה.
בנושא הצריכה הביתית ממליצה הקואליציה לאמץ יעד של 83 מ"ק לנפש לשנה. זאת במקום יעד של 115 מ"ק לנפש בשנה כפי שמתכננת רשות המים. צמצום שכזה יביא לחיסכון של 330 מיליון מ"ק בצריכה הביתית ב-2030.
באשר לנושא התפלה, קובעת הקואליציה כי בניגוד לתוכניות העתידיות של רשות המים לפיתוח מתקני התפלה בהיקף של כ-1.12 מיליארד מ"ק בשנת 2030, הקואליציה מציעה להסתפק בכמות של כ-720 מיליון מ"ק (התפלה וייבוא), הפרש של כ-400 מיליון מ"ק בשנה. התכנון ייעשה בראיה סביבתית תוך שימור מרבי של משאב הקרקע, צמצום פליטות גזי חממה והימנעות מפגיעה בסביבה הימית.
בנושא תאגידי מים והביוב, ממליצה הקואליציה לתקן את החוק הקיים בנושא, להגביל את כמות התאגידים המוקמים, ולבטל את השלב השני בחוק כך שלא תתאפשר הפרטה מלאה של משק המים והביוב העירוני.
"המערכות הטבעיות נותרו פגועות והרוסות"
לדברי קואליציית ארגוני הסביבה, "המים, יותר אולי מכל משאב אחר, משפיעים ומעצבים את איכות חיינו: הם הכרחיים לקיומנו, הם הגורם המרכזי ליצירת מערכות אקולוגיות טבעיות עשירות וייחודיות בנחלים ובבתי הגידול הלחים והם גורם מרכזי בעיצוב נוף הארץ. אחרי עשרות שנים של פיתוח התיישבות משגשגת ומפעלי מים גדולים, אשר הביאו לשאיבות יתר אדירות ממדים מהמאגרים הטבעיים, נותרו המערכות הטבעיות, ובראשם הנחלים, פגועים והרוסים. המים בנחלי הארץ, אשר רק לפני עשרות שנים שפעו ושימשו בית גידול עשיר לחי ולצומח ומקום לשלווה ובילוי לאדם, נתפסו ובתוכם הוזרם ביוב. בתי הגידול הלחים כמעט ונעלמו לחלוטין, ים המלח הולך וגווע, הכנרת הולכת ומתייבשת... משבר המים החמור הפוקד את ישראל, מעמיד בסכנה מוחשית את מקורות המים הטבעיים. היעדר חזון סביבתי הוא מהגורמים המרכזיים שהביאו אותנו למצב בו נמצא משק המים כיום ולכן גיבוש חזון, ממנו תיגזר מדיניות ארוכת טווח ותוכנית פעולה, הוא כורח השעה".
