יד ושם הוא מוסד חשוב מאוד לעם היהודי, הוא המצבה לזכרם של ששת מיליוני הקורבנות התמימים, גברים, נשים, ילדים ובוגרים, כולם יהודיים אשר נטבחו על-ידי הנאצים ועוזריהם על אדמת אירופה.
יו"ר המוסד הזה חייב להיות איש אהוב ומקובל על מרבית הציבור, הוא חייב לסמל את עיקרון האחדות העומד מאחורי המוסד הזה. אז נכשלנו בבחירה, בחרנו באדם מאוד מאוד לא מתאים, ועל כך ייתן דעתו הבג"צ כאשר יגיע מועד הדיון בנושא.
אך בינתיים עולה מדי יום ביומו סף החוצפה של מר לפיד. האיש בעל התפקיד הממלכתי הרם הזה, מתערב כמעט יום ביומו בפוליטיקה ובויכוח הציבורי, הוא מברך את ראש הממשלה על הישגיו במלחמה האחרונה, הוא מבקר את הצבא על כישלונותיו במלחמה, הוא סובר שאסור למנות ועדת חקירה ממלכתית, והוא חושב שלוועדת וינוגרד אסור להמליץ המלצות אישיות, וכעת שר הביטחון כבר לא טוב לו.
כל עוד היה ברק בחוץ ואולמרט היה זקוק לו כאוויר לנשימה - היה טוב, כשנכנס בפנים וסיפק לאולמרט את הסחורה, כבר לא טוב.
כן, כבר ראינו עיתונאים מטעם, גם במלחמה האחרונה, גם לפניה וודאי נראה גם אחריה - אך מעולם לא ראינו אנשים הנושאים תפקיד ממלכתי כל כך רם וחשוב - ובמקביל, ממש במקביל הם משמשים כעיתונאים וכפרשנים פוליטיים מטעמו של ראש הממשלה.
היכן היועץ המשפטי לממשלה? נכון יש לו דברים חשובים מאוד לעסוק בהם, אך גם המציל אשר תפקידו להציל חיים לא יכול להתעלם מבריון המשתין מהמקפצה (ובפועל לא מסכן את חייו של איש, לפחות לא באופן מיידי).
היכן ועדת שפניץ? איפה טנה שפניץ?
הכיצד העיתונות שותקת, הרי מדובר בדריכה ברגל גסה על כל עקרונות המינהל הציבורי התקין (המעוגן בחוק). ואיפה מועצת העיתונות, האם השופטת (בדימ.) דליה דורנר נרדמה?
איך יושבים מימינו ומשמאלו של לפיד (בערוץ 10) עיתונאים ופרשנים מכובדים כמו אמנון דנקנר, דן מרגלית, ארי שביט, ציפי חוטובלי, ולא מעירים לו שוב ושוב כי הוא פועל באופן המוציא שם רע מאוד הן לעיתונות, הן לפוליטיקה והן למינהל הציבורי.
איך רואה הציבור את המראות, שומע, ושותק.
ודאי שהמעשים המיוחסים לנשיא הרבה יותר חמורים, אך היה זה יו"ר מועצת יד ושם אשר במסגרת עבודתו העיתונאית הפרשנית המליץ לחון את הנשיא, ואולי בכל זאת יש קשר, אולמרט וחבריו שמים קצוץ על הציבור ועושים כל אחד מה בראש שלו.
ודאי שהמעשים שבהם הורשע חיים רמון חמורים יותר, אך היה יו"ר מועצת יד ושם אשר לא הבין כלל על מה המהומה, ואולי בכל זאת יש קשר, אנחנו השלטון, והם האספסוף, אז שיחנקו.
יו"ר יד ושם לא יכול ליטול כל חלק בויכוח הציבורי, אלא בנושאים הקשורים ביד ושם, ודאי שהוא חייב להדיר רגליו מהויכוח הפוליטי.
ונחזור למשל הבריכה. הרבה משתינים אצלנו במים, לעתים אנו לא יודעים, לפעמים אנחנו מרגישים איזה זרם חמים ליד הרגל, מקללים, וסומכים על המשטרה שתתפוס את המניאק. אך במקרה זה כולנו שוחים בברכה, כולנו מקבלים את השתן על הראש, כולנו רואים מי משתין עלינו מלמעלה, וכולנו ממלאים פינו שתן.
עד מתי?
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
