|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פס"ד: "לא התקיים ניגוד עניינים במכרז פרויקט שחמון"
|
ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה עתירתה של חברת ס. נופי נגד מינהל מקרקעי ישראל וחברת מבני תעשיה בעניין פרויקט שחמון באילת ● קבע כי תנאי הסף במכרז הסגור המונע מהחברה להשתתף במכרז הפיתוח בשכונה עומד במתחם הסבירות
|
השופט יורם נועם מבית המשפט המחוזי בירושלים דחה אתמול (א', 11.4.10) בפסק-דינו בקשה לביטול תנאי סף שנקבע במכרז פומבי, לביצוע עבודות פיתוח של תשתיות ציבוריות בפרויקט בנייה בשכנות שחמון באילת, בה פרסם המינהל מכרזים להקמת כ-1,600 יחידות דיור. העתירה הוגשה ע"י חברת ס. נופי ובניו. אחת המשיבות בעתירה, חברת מבני תעשיה, היא החברה המנהלת מטעם מינהל מקרקעי ישראל את עבודות הפיתוח של התשתיות הציבוריות בפרויקט. החברה יוצגה ע"י עוה"ד יורם מושקט ממשרד יורם מושקט ושות'. בעתירה הנוכחית הלינה ס. נופי על ניגוד העניינים לכאורה שנקבע במכרז, לפיו נעדרת האפשרות להשתתף במכרז למי שיש לו זיקה למקרקעין. לחברת ס. נופי ובניו זכויות קודמות באתר שחמון אותן רכשה ממינהל מקרקעי ישראל במכרז קודם שנערך במרס 2009. בראשית חודש אוקטובר 2009 פרסמה מבני תעשיה "מכרז סגור". לס. נופי נמסר ממבני תעשיה כי אין היר ראשית להשתתף בו בהתאם להנחיות המינהל. משלא נעתנה בקשתה של ס. נופי להשתתף במכרז הסגור או לחילופין - כי יפורסם מכרז פומבי, הגישה עתירה מינהלית ראשונה. בדיון בעתירה זו הודיעה מבני תעשיה כי היא מסכימה לביטולו של המכרז הסגור, אולם הבהירה כי במכרז הפומבי ייכלל סעיף שתכליתו מניעת ניגוד עניינים, ולפיו תיאסר השתתפותו של מציע שיש לו זיקה למקרקעין שאותם הוא מבקש לפתח. ס. נופי טענה כי מדובר בתנאי חסר תקדים ובלתי סביר, בפרט שהוא מוחל באורך רטרואקטיבי על גופים שרכשו בעבר זכויות מקרקעין בשכונה. מבני תעשיה טענה מצידה כי ס. נופי זכתה בעבר, כקבלן במכרזים סגורים, בביצוע עבודות במתחם שחמון ללא הפגעה. בפני ביהמ" ציינה מבני תעשיה כי "ס. נופי פועלת כמעט כמונופול בביצוע עבודות ציבוריות באילת". בפסק הדין כתב השופט נועם כי לא מצא עילה לביטול תנאי הסף שנקבעו במכרז בדבר ניגוד עניינים. "תנאי הסף - ככל שהוא מונע מיזם פרטי בפרויקט מלהשתתף במכרז לביצוע עבודות הפיתוח הציבוריות - הינו ענייני בנסיבותיו של המכרז דנן ובא בגדרו של מתחם הסבירות", כתב. עוד קבע השופט, כי אין גם ממש בטענת ס. נופי כי המינהל ומבני תעשיה מנועים מלהחיל את התנאי באורח רטרואקטיבי על יזמים שרכשו בעבר זכויות במקרקעין שבגדרם לא נכללה התניה עתידית המונעת השתתפות במכרזי פיתוח. השופט פסק כי העותרת תשלם לשתי המשיבות - מינהל מקרקעי ישראל ומבני תעשיה - שכר טירחה של 50,000 שקלים כל אחת. |
| תאריך:
|
12/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
12/04/2010
|
|
עופר וולפסון
|
|
פס"ד: "לא התקיים ניגוד עניינים במכרז פרויקט שחמון"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שופטים חדלי אישים
|
12/04/10 23:24
|
|
|
|
2
|
|
פיפס
|
19/04/10 03:01
|
|
"ובענייננו, העד הינו נאמן ניקיון שנושא איכות הסביבה קרוב לליבו. הוא תיעד עבירה לה היה עד באקראי ולא שררה כל היכרות בינו לבין הנאשם. הוא העיד כי ערך את הדוח על-פי הפרטים שהיו לנגד עיניו לאחר ששוכנע כי אכן התרחשה לנגד עיניו עבירה ולא מצאתי להטיל דופי במהימנותו". כך קבעה (יום ד', 7.04.10) שופטת בית משפט השלום בפתח תקוה, דבורה עטר, במשפט שקיימה מדינת ישראל כנגד האזרח ישראל שירוג, בגין השלכת פסולת ממכונית נוסעת. הפרשה אשר יש שיגדירוה כקפאית, החלה באחר-הצהריים אביך (או שמא מחומסן) ופקוק של מאי שנת 2008, עת נסע הנאשם לדרכו בחברת עוד מאות מכוניות אשר נוסעות בדרכים בשוב הנהגים מיום עבודתם. אלא שלרוע מזלו של הנאשם בסיפור שלנו, הוא לא היה לבד ומישהו צפה בו. ה'מישהו' הזה היה פרופ' גלין גלר אוריון, אשר בשעות הפנאי משמש כ'נאמן נקיון', תפקיד המתמצה ברישום פרטיהם של אנשים אשר משליכים פסולת בחוץ, ודיווח לרשויות. וכך עשה באותה אחר-הצהריים הפרופסור הנכבד, שרשם את פרטי הרכב ממנו הושלך בדל סיגריה, כמו גם את תיאורו של הנהג, ואפילו תיאור של בנותיו ("מרכיבות משקפיים"), תיאור שיעלה בבוא הימים לנאשם בהרשעה בעבירה על סעיפים 2 ו-13 לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד - 1984. בחלוף כשנתיים בקרוב, דקות אלו של חוסר שימת לב יעלו לאזרח ישראל שירוג בהעמדה לדין פלילי, תוך האשמתו בסיכון עוברי האורח ובלכלוך הסביבה.
|
|
|
|
|
פרופ' אהרן ברק, ניצול גטו קובנה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר וכיום חבר סגל בית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, סיפר הבוקר (יום ב', 12.4.10) למאות הסטודנטים שהשתתפו בטקס לציון יום השואה בקמפוס, אודות ילדותו בגטו קובנה בתקופת השואה וכיצד ברח מן הגטו וניצל. את דבריו סיים בהדגשת שני הלקחים אותם הוא פועל ליישם במהלך חייו:
|
|
|
|
|
"באת כוח המאשימה לא הסבירה לבית המשפט את הסיבה לתיקון המשמעותי שתוקן כתב האישום לקולא וראוי היה שתעשה כן. מעבר לכך מתמיהה מאוד העובדה, שב"כ שני הצדדים לא התייחסו כלל לתסקיר לגופו, הקובע חד-משמעית שהנאשם מטשטש את המניעים האמיתיים שהביאו אותו לביצוע העבירות, חוזר בו מהודאתו בהקשר ליסוד הנפשי וטוען שלא הייתה לו כוונה מינית, ובנוסף מתכחש לחלק מהעובדות הקשות שעדיין נותרו בכתב האישום ה"מקוצץ". משכך לא ברור לבית המשפט כיצד ביקשו הסנגורים לשכנע, שהנאשם מבין ומפנים את חומרת מעשיו ומצטער עליהם באופן עמוק ואמיתי,שמעבר להצהרות שהצהיר בבית המשפט קודם להחלטה באשר לעונשו". כך קבעה (יום ה', 8.04.10) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דורית רייך שפירא, בבקשה שהגישו המדינה והסנגוריה הציבורית לבית המשפט, לאשר את הסדר הטיעון עם הנאשם דוד יפרח, אשר הואשם בביצוע מעשים מגונים והטרדות מיניות בעובדות אשר היו כפופות למרותו, במסגרת תפקידו כיו"ר אגף הרווח ה בהסתדרות הכללית.
|
|
|
|
|
"סקירת העדויות ההיסטוריות שהוגשו לנו מצביעה, לעניות דעתי, על סבירותו של התרחיש בדבר בריחה של יהודים לוביים לכפרים מפחדו של הצורר הנאצי; ולו בתור אחד המניעים לבריחה. ניתוח הלכת הפחד מחייב את המסקנה כי באותן נסיבות שבהן פחדו של הצורר הנאצי יהוו מניע (ולו חלקי) לבריחה; או גרם ל'מתח מירבי וקיצוני' - יש מקום להחיל את 'הלכת הפחד', ולהכיר בקיומן של עילות נרדפות לפי חוק הפיצויים הגרמני, ושל זכאות לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים". כך קבע (יום ד', 7.04.10) שופט בית משפט השלום בתל אביב, שלמה פרידלנדר, בתביעה שהגישו כ 47 ניצולי שואה מלוב להכרה בהם כנרדפי הנאצים לצורך קבלת פיצויים מאוצר המדינה.
|
|
|
|
|
אייל שוקר מונה (יום ב', 12.4.10) למנכ"ל חברת חיפושי הגז והנפט "הזדמנות ישראלית - חיפושי נפט וגז" שהוקמה באחרונה ע"י רוני הלמן ואורי אלדובי.
|
|
|
|
|
