אחד מבכירי הסגל האקדמי בארה"ב ובעולם מאמין כי בין נהר הירדן והים התיכון תקום "ישראל רבתי", שתהיה מדינת אפרטהייד לכל דבר, וכי הדבר למעשה כבר קיים בשטח.
בנאום שנשא לפני יומיים (ה', 29.4.10) טוען ג'ון מרשהיימר, פרופסור בכיר למדע המדינה באוניברסיטת שיקגו, כי זו התוצאה ההגיונית ביותר כל עוד אין פתרון של שתי מדינות לשני עמים. "כמו שכל אחד שבילה זמן בשטחים הכבושים יודע, זוהי כבר בפועל מדינת אפרטהייד עם חוקים נפרדים, דרכים נפרדות ויישובים נפרדים לישראלים ולפלשתינים, אשר מרותקים למובלעות עניות שהם אינם יכולים לעזוב אותן ללא קושי רב", לטענת מרשהיימר.
בעשור הקרוב, מאמין הפרופסור, ישראל תהפוך להיות מדינת אפרטהייד מלאה, והוא אף צופה כי פתרון שלום במזרח התיכון אינו עתיד לקרות. מרשהיימר סבור כי אם לא יהיה הסכם שלום, אין דרך אחרת אלא הקמתה של מדינה גזענית הדומה למשטר הדרום אפריקני הידוע לשמצה.
"שני ראשי
ממשלה כבר הדגישו את אותה הנקודה", ממשיך הפרופסור: "
אהוד אולמרט, שתפס את התפקיד לפני
בנימין נתניהו, אמר בנובמבר 2007 כי אם פתרון שתי המדינות יתמוטט ישראל תעמוד בפני מאבק דומה לזה של הדרום-אפריקנים. הוא המשיך והדגיש כי ברגע שהדבר ייקרה, מדינת ישראל גמורה".
מרשהיימר הדגיש את עמדתו גם באמצעות דבריו של שר הביטחון בהווה,
אהוד ברק: "גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק... אמר בפברואר כי כל עוד בצד המערבי של הירדן יש רק ישות פוליטית אחת, היא תהא או לא יהודית או לא דמוקרטית".
"בטווח הארוך", מאמין מרשהיימר, "ישראל לא תוכל להחזיק את עצמה כמדינת אפרטהייד. היא בסופו של דבר תהפוך להיות מדינה דמוקרטית דו-לאומית, שנשלטת על-ידי הרוב הפלשתיני. כמובן שהדבר מצייר עתיד עגום לישראל כמדינה יהודית".
האקדמאי מסביר את דבריו בכך שמדינה גזענית תהיה מושא לביקורת של כל מדינות העולם, וכך הלחץ על ארה"ב לנתק את קשריה עמה יגבר. הוא ממשיך ומותח ביקורת רבה על גורמי התקשורת האמריקניים אשר "נמנעים מלספר את האמת על מה שישראל עושה בשטחים הכבושים". לדבריו, מרגע שנוצר האינטרנט, בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם למיניהם, כבר אי-אפשר להסתיר דבר מעיני הציבור. "הבעיה המרכזית שעומדת בפני מגני ישראל היא כי זה בלתי אפשרי להגן על אפרטהייד, כיוון שהוא נוגד את ערכי הליבה של המערב... זהו ודאי מה שהתכוון ראש הממשלה לשעבר אולמרט כשאמר שהליכה בדרך האפרטהייד יהיה אקט התאבדותי עבור ישראל".
ג'ון מרשהיימר הוא פרופסור בכיר למדע המדינה באוניברסיטה של שיקגו, ונחשב לאחד מאנשי האקדמיה המובילים בעולם בתחום היחסים הבינלאומיים. בשנת 2007 חיבר ספר, בשיתוף עם סטיבן וולט, הדיקן לממשל באוניברסיטת הרווארד, שנקרא: הלובי הישראלי ומדיניות החוץ האמריקנית. בספר טענו השניים כי הלובי הישראלי בוושינגטון מוביל את מדיניות החוץ האמריקנית לפרו-ישראליות, ויוצר השפעה שלילית על האינטרסים האמריקניים. הספר זכה לביקורת שלילית למדי בתקשורת האמריקנית, למרות שזכה בתואר רב-המכר של הניו-יורק טיימס.
הפרופסור למשפטים מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון, דיוויד ברנשטיין, מפרסם בבלוג שלו את דעתו על מרשהיימר: "באופן אירוני, הפך מרשהיימר לדמות המראה של הלוביסט הפרו ישראלי הסטריאוטיפי שהוא מבקר. חד-צדדי, אובססיבי לגבי ישראל, מוכן להקריב אמות מדיה אקדמאיות וכנות כדי לקדם אג'נדה פוליטית ועיוור לטעויות של הצד שבו הוא תומך".
