|
ענת קם בבית המשפט [צילום: בוצ´צ´ו]
|
|
|
|
|
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו דחה (א', 16.5.10) את בקשתה של ענת קם המואשמת בעבירות חמורות נגד בטחון המדינה להקלה בתנאי מעצר הבית שבו היא נתונה.
קם ביקשה מבית המשפט להתיר לה לצאת מדירתה בכל יום למשך שעה או שעתיים לצורך "התאווררות", כלשונה. היא תוכל לפי הבקשה לשוטט או להלך מחוץ לביתה לכל מקום אשר תחפוץ במגבלות הזמן ובליווי צמוד של מי מן המפקחים עליה.
הבקשה הסתמכה על טיעונים "הומניטאריים". שכן המבקשת שהיא אשה צעירה כבת 22 שנים, רווקה, מתגוררת בדירה קטנה, ושוהה בתנאי מעצר בית באותה דירה מזה כ-5 חודשים.
"זו מציאות קשה מאוד עבורה לפי שהיא סגורה ומסוגרת בד' אמות דירתה ובהיעדר משפחה המתגוררת עמה יש לה צורך טבעי ואנושי ב"התאווררות", נטען בבקשה.
השופט
עודד מודריק קבע כי החלטת בית המשפט המחוזי עמדה במבחן הביקורת של בית המשפט העליון, והחלטת בית המשפט העליון לא צמצמה את החלטת בית המשפט המחוזי, במידה מסוימת אפילו החמירה חלק מן התנאים.
"משמצאו שתי הערכאות הללו שנכון וראוי בנסיבות העניין הזה להורות על חלופת מעצר ממשית בתנאי "מעצר בית מלא", אין ההחלטה נתונה עוד לערעור ולא לי להרהר אחר מידותיה. אינני מקבל את הטענה שבתי המשפט לא היו ערים אגב הכרעתם העקרונית בין מעצר מלא למעצר בית לסוגיית שעות ההתאווררות. השופטת פרוקצ'ה ציינה בהחלטתה את המלצת תסקיר שרות המבחן לשעות התאווררות ואין ספק שהדברים נלקחו בחשבון שיקוליה", קבע בהכרעת הדין.
עוד ציין כי הטיעון ל"שיקולים הומניטאריים" נראה שלא ממין ההקשר הנכון. "סנגורי המבקשת התאמצו היטב לראות לכך שהמבקשת לא תיעצר עד תום ההליכים. בעשותם כן לא "התעקשו" על שעות "התאווררות". אין זה מקרי שהבקשה לשעות כאלה מוגשת רק אחרי שההחלטה שלא לעצור את המבקשת מצויה ב"ידיה". בשום פנים ואופן אין מקום להשוות או לדמות את מעצר הבית בדירה בלב העיר תוך אפשרות מעת לעת לצאת לפגישות עם הסנגורים או לדיון בבתי המשפט לכליאה או לשבי. הפנייה ל"רחמי בית המשפט" הכלולה בבקשה היא בנסיבות העניין הזה חורגת מהקשרה הנכון", ציין.