"הפעולות שביצעה המדינה בטיפולה במשט בעזה הן על-פי הדין הבינלאומי המינהגי והן על-פי הוראות חוק הכניסה לישראל מבוצעות כדין" - כך עולה (יום ג', 1.6.10) מתשובת פרקליטות המדינה לבג"צ בעניין העתירות שהגישו עורכי דין פעילי זכויות אדם אשר טענו כי פעולת צה"ל נעשתה שלא כדין.
התשובה הוגשה ע"י פרקליט המדינה
משה לדור, מנהלת מחלקת בג"צים אסנת מנדל וגורמים נוספים בפרקליטות.
לדברי המדינה, "העתירה משוללת כל יסוד עובדתי או משפטי. במישור העובדתי לוקה העתירה בסילופי עובדות בוטים וקשים, האשמות חסרות כל שחר והשחרה מגמתית של פני המדינה, תוך שימוש בשפה משתלחת שמקומה לא יכירנה בפני בית המשפט הנכבד. די בכך כדי להצדיק דחייתה על הסף".
במישור המשפטי, קובעת הפרקליטות כי העתירה מתעלמת מאבני דרך מרכזיות במשפט הבינלאומי המאפשרות הטלת סגר ימי ותפיסת כלי שיט המפרים, או עומדים להפר סגר, וטוענת, ללא כל בסיס בדין, כי פעולות אלו בוצעו בחוסר סמכות. "פעולות המדינה הן על-פי הדין הבינלאומי המינהגי והן על-פי הוראות חוק הכניסה לישראל מבוצעות כדין", נכתב. "ככל שהעתירה מכוונת כנגד החזקה במשמורת - של נוסעי המשט שאינם דרושים לצרכי חקירה על-רקע הארועים נשוא העתירה, ובין היתר בגין ביצוע עבירות אלימות קשות כלפי חיילי צה"ל - קיימת נכונות מלאה לאפשר יציאתם המיידית ממדינת ישראל. מכל מקום, בכל הנוגע לטענות לעניין החזקה במשמורת מכח חוק הכניסה לישראל, קיים בעניין זה סעד חלופי בדמות קיום בקורת שיפוטית על הצווים מכח חוק הכניסה לישראל".
"לו גילתה המדינה גישה נאיבית הייתה נוצרת מציאות חדשה"
עוד נכתב במדינה כי "לו גילתה ישראל גישה נאיבית כלפי 'פריצת הדרך הימית' אל עבר חופי עזה באשר למשט הנוכחי, ולו וויתרה על אכיפה נחושה של הסגר הימי במקרה זה רק משום 'שעל דיגלן' של האוניות התנוסס 'דגל שלום', כי אז הייתה המדינה מאפשרת היווצרותה של מציאות חדשה (שלא ניתן היה להפסיקה) לפיה - כל כלי שיט, יהיה המטען שהוטען עליו בפועל אשר יהיה (דוגמת זה שחווינו באוניית 'קרין A' למשל), היה זוכה לפלס דרכו - ללא בקרה - אל חופי רשות הטרור עזה, ובלבד שעל תורנו יתנוסס 'דגל שלום' ועל סיפונו יימצאו 'דוברים' של 'שדולת שלום' כלשהי מרחבי העולם.
המדינה מציינת כי המשט לעזה "שווק" ציבורית כמונע ממניעים הומניטריים, אך המציאות מצביעה על מטרה אחרת. צוין כי מארגני המשט לא שעו למאמצי ישראל למנוע את הגעת כלי השיט לעזה באמצעות הידברות דיפלומטית, באמצעות הודעות מראש, כריזה והודעות במערכת הקשר. כמו-כן, מארגני המשט דחו את הצעת ישראל להעביר את הסיוע שהיה על גבי הספינות לעזה ישירות דרך ישראל, ומכאן שהעידו על עצמם כי מטרתם היא 'לשבור את הסגר'.
"כפי שעולה מתמונת הדברים הידועה כיום, 'קבלת הפנים' האלימה שערכו 'פעילי השלום' לחיילי צה"ל, שנצטוו למנוע את הפרת הסגר על-ידי משתתפי המשט, לשם שמירה על האינטרסים הביטחוניים החיוניים ביותר של מדינת ישראל, יצרה סכנה ממשית לשלומם של החיילים שנאלצו להגן על עצמם ולנקוט בפעולות הנדרשות לשם הגנה על חייהם ושלמות גופם. אלימות קשה זו נטלה ממשתתפי המשט אף את היומרה להתגאות בכינויים כ'פעילי שלום'. הלינץ' שבקשו לבצע בחיילי צה"ל - שכלל בין היתר תקיפת כוחות בסכינים, באלות, במוטות ברזל, בבקבוק תבערה, בזריקת חפצים מסיבית, בהשלכת חייל מאחד הסיפונים ועוד - אילץ את חיילי צה"ל להגן על עצמם ולנקוט בפעולות הנדרשות לשם הגנה על חייהם ושלמות גופם", סיכמה המדינה.
