המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, הגישה כתב אישום נגד עורך הדין ישראל פרי. כתב האישום מייחס לו עבירות מירמה, גניבה, הדחה בחקירה, שיבוש מהלכי משפט, וכן עבירות ביטוח, במסגרת תפקידו באירגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי: ישראל - מערב גרמניה. הפרשה ידועה כ"פרשת הפנסיה הגרמנית".
כתב האישום מתייחס לשתי פרשיות שונות, בהן מואשם פרי בגניבה בהיקף של מאות מיליוני שקלים. פרי, כך נטען, רכש את אמון לקוחותיו לצורך מינויו כנציגם במו"מ כלפי מלווים אפשריים, תוך התחייבות להתאמץ ולהשיג עבורם אשראי לצורך השגת רנטות אופטימליות.
מדובר על לקוחות אשר היו זכאים להיות מוכרים על-ידי המוסד לביטוח לאומי הגרמני, כשכירים זכאי גימלה. מאחר ועלות רכישת הזכויות הסוציאליות לא הוצמדה לעליית השכר הריאלי בגרמניה, מדובר - טען, בתוכנית מאוד כדאית, אשר איפשרה רכישה מוזלת מאוד של זכויות סוציאליות. רכישת הזכויות היתה כרוכה בתשלום חד-פעמי.
על-פי כתב האישום, בפרשיה הראשונה, פרי התחייב להציג ללקוחותיו תוכנית אשראי וביטוח חיים, שתמומן באמצעות החזרים שישולמו ללקוחות מהמוסד לביטוח לאומי הגרמני. לתוכנית זו נרשמו כ-9000 לקוחות.
במקביל, הקים פרי שתי חברות: BGA ו-BGF. באמצעות BGF קיבל את הכספים מהמוסד לביטוח לאומי הגרמני. BGA קיבלה במקביל כספים על-ידי הוראת העברה מחשבון בנק שנפתח לכל לקוח בחו"ל.
פרי לא גילה ללקוחותיו כי אין ביכולתו או בכוונתו לייצגם. יתרה מכך, לא גילה להם כי הוא אמון על אינטרסים המנוגדים לשלהם, תוך הסוואת שליטתו בחברות המלוות. כך שיכנע את הלקוחות לשלם לו גם שכר טירחה.
בפרשיה השניה הודיע פרי ללקוחותיו כי בכוונתו לרכוש עבורם ביטוח מראש למשך על תקופת ההלוואה. הביטוח נערך על-פי שיטת חישוב מופרזת, עד כי לעיתים חוייבו הלקוחות בפרמיות ביטוח מראש, למשך כל תקופת ההלוואה, שהיו גבוהות מהסכום אותו היו אמורות לכסות.
על-פי כתב האישום, קיבל פרי את הסכמתם של הלווים לחיובם בגין אשראי שיוקנה לצורך רכישת פרמיות ביטוח מגולמות מראש לכל תקופת ההלוואה. זאת, מבלי לגלות ללקוחות כי מעולם לא היתה כל כוונה לרכוש ביטוח שכזה. באמצעות חברת ביטוח באיי קיימן, הותיר פרי בשליטתו את מרבית פרמיות הביטוח שנגבו מכספי הלקוחות.
כתב האישום מייחס לפרי מעורבות בשתי פרשיות נוספות. בראשונה, נאשם פרי שבין השנים 1989-1992 קיבל באמצעות האירגון תקבולי ביטוח מחברת שמשון, בסכום כולל של למעלה ממיליון ש"ח, בגין פטירת לקוחות שביטח בסכום העולה ב-%25 על סכום האשראי שהוענק להם.
בפרשיה האחרונה: במסגרת חוזים שחתם עם לקוחותיו, התחייב פרי כי האירגון למימוש האמנה יערוך ביטוח בחברת שמשון. למרות שחייב את לקוחותיו מדי חודש, הרי שבמקרים רבים בחר שלא לערוך ביטוח, והשאיר את הפרמיות ברשותו. היקף הגניבה נאמד במעל 50 מיליון מארק גרמני.
נוסף על כל אלו, מואשם פרי בהדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט, בעקבות פנייתו בחודש אוגוסט 1999 למרטין הקה, יועץ השקעות בחברות שבשליטת פרי, והצעתו כי ישלם לו 3.5 מיליון מארק גרמני בתמורה לכך שבמקרה שבו יתנהלו נגדו הליכים, ימסור הקה בעדותו גירסא שיכתוב פרי.
בכתב האישום לא נכללו עבירות מס שיוחסו לפרי, לאחר שהגיע להסדר עם המדינה לפיו ישלם לה 150 מיליון ש"ח.
בתגובה להגשת כתב אישום נגד עו"ד ישראל פרי והארגון למימוש האמנה מסרו עו"ד מיכאל קירש, עו"ד דרור ארד-איילון, עו"ד חגי גרינשפון ועו"ד דנה שטיר המייצגים את עו"ד פרי ואת הארגון:
עו"ד ישראל פרי והארגון למימוש האמנה דוחים על הסף את כל ההאשמות המופיעות בכתב האישום. כתב האישום מתאר תמונה חלקית ובלתי מדוייקת של מערכת ההסכמים וההתניות שבין החברות הזרות ללווים, וזאת כתוצאה מאי הבנת הנושא על-ידי אנשי הפרקליטות, נושא שהוא כשלעצמו מורכב מאד.
עו"ד פרי והארגון אומרים כי ללווים בישראל לא נגרם כל נזק וכי בזכות פעולת הנתבעים קיבלו לרשותם סכומי כסף גבוהים שלא יכלו לקבל באמצעים אחרים.
ההסכמים שנערכו בין הלווים ובין החברות הזרות שמימנו את ההלוואות אושרו בבית הדין לחוזים אחידים ובבית המשפט העליון.
הטענות העולות במסגרת כתב האישום, נבחנו בשנים האחרונות על-ידי רשויות התביעה בגרמניה ובשווייץ ונדחו על הסף. אנו בטוחים כי כך יהא גם במקרה זה.
עו"ד פרי, בהתאם להסכם שנחתם עם הפרקליטות, מתכוון להתייצב למשפטו כשיחל.
