מבשרי לידה וסימני אזהרה

• אם היולדת חשה בירידה משמעותית בתנועות העובר או כלל לא מרגישה תנועות עובר, למרות שאכלת שוקולד או משהו מתוק אחר ושכבת במנוחה על צד שמאל;

• אם היולדת מדממת (דימום טרי);

• אם היולדת חשה כאבי ראש, כאבי בטן חזקים, במיוחד בבטן העליונה, או טשטוש בראייה - תסמינים העלולים להצביע על רעלת הריון או על הפרדות שיליה;

• אם בבדיקת רופא מתגלה עלייה חריגה בלחץ הדם;

• אם יש ליולדת תחושת בטן שאומרת לה שמשהו לא בסדר עם העובר;

• ירידת מים מקוניאלית: מים עכורים בצבע חום;

• חבלה או נפילה או מכה חזקה בבטן;

• סיום 40 שבועות היריון: במידה ואישה סיימה 40 שבועות היריון וטרם ילדה, עלייה לפנות למרפאה הצמודה לחדר בשעות הבוקר בין שעות 8:00 ל-13:00 על-מנת שאפשר יהיה לעמוד על מצב העובר ולהעריך מדדים אחרים בעלי השפעה על ההיריון.

בברכת המשך הריון בריא וקל ולידה קלה, בריאה וחיובית.

הפקק הרירי הינו פקק הגנה האוטם את פתח צוואר הרחם לכל משך ההיריון. הפקק הרירי יוצא כהפרשה צמיגית האוטמת את פתח צוואר הרחם.

שחרור הפקק הרירי מעיד כי הלידה קרובה, אך לא תמיד קרובה מספיק: היא יכולה אומנם להתרחש כעבור שעות אחדות, אך גם כעבור שבועיים.

הפקק הרירי הוא הפרשה בגוון משתנה: צהבהב או ורדרד, עד חום אדמדם. צבעו יכול להשתנות ממאוד בהיר עד צבע של הפרשת סוף מחזור. יש נשים המתארות אותו כ"שבלול ללא בית".

במידה והפקק הרירי אינו מלווה בצירים סדירים, ירידת מים או דימום, אין צורך לעשות דבר. לישון. אם זה קורה ביום, אפשר להמשיך בעיסוקים הרגילים. יש להודיע לדולה/רופא המטפל שלך שהפקק הרירי יצא.

אם צבע ההפרשה אדום, או שהאישה מבחינה בדימום שאינו הפרשה אלא דם טרי, יש להגיע לחדר הלידה הקרוב כדי להיבדק. דמם טרי עלול להצביע על הפרעה שלייתית כגון: היפרדות שיליה, שליית פתח, או דמם מאזור הנרתיק או צוואר הרחם.

התינוק צף בתוך שק מי השפיר לכל אורך ההיריון. כשהתינוק מוכן להיוולד, הממברנה של השק נפקעת, מה שגורם למי שפיר לזרום החוצה דרך הנרתיק.

כ-15% מכל הלידות מתחילות בירידת מים ספונטנית. מים היורדים בבת אחת, בכמות גדולה יחסית, הם מי שפיר שפקעו מהחלק התחתון של שק מי השפיר. ירידת מים המתרחשת בבת אחת היא סימן ודאי לסופו של ההיריון.

כאשר המים יורדים בטפטוף איטי הנמשך שעות או ימים אחדים, הנוזל הוא מים שפקעו מהקרומים העליונים של שק מי השפיר. זהו סימן שעשוי לבלבל, והאישה תרגיש שהתחתונים שלה נרטבים מעט אך לא תהיה בטוחה אם הרטיבות היא שתן שברח או מי שפיר. במקרה כזה מומלץ לאישה ההרה לנסות לעצור את הזרם. אם האישה ההרה מצליחה לשלוט בטפטוף - מדובר בדליפה של שתן. על זרימה של מי שפיר אי אפשר לשלוט. סימן אחר המבחין בין מי שפיר לשתן הוא הריח - ריח מי השפיר דומה לריח נוזל הזרע.

סמוך ללידה עלולה להתרחש "בריחת שתן" בשל הלחץ שמפעיל העובר על השלפוחית. כאשר אישה חשה רטיבות מתמדת בזמן שאינו סמוך למועד לידתה, והיא אינה מצליחה לדעת אם הרטיבות שהיא חשה היא שתן או מי שפיר - כדאי לפנות לבית החולים או למרפאה כדי להיבדק ולשלול ירידת מים מוקדמת, שהיא ירידה של מי השפיר לפני שהחלו צירי הלידה.

בבדיקה ישתמשו בנייר לקמוס כדי לבדוק את רמת החומציות של הנוזל המטפטף וכך לגלות אם מדובר במי שפיר או בשתן. מי השפיר הם בסיסיים ואילו השתן חומצי. במקרה של ירידת מים מוקדמת תיבדק היולדת כדי לשלול צניחת חבל טבור ויבוצע מעקב אחר סימני זיהום אפשריים.

אם מי השפיר שירדו הינם צלולים - אין סיבה גדולה לדאגה, יש להניח פד ולהתייעץ טלפונית עם הרופא המטפל/דולה. אך במידה והמים עכורים, והנוזל ירקרק, חום או צהוב ייתכן שמדובר במצוקה עוברית. הצבע נובע מכך שהתינוק הוציא מקוניום (עשה את צרכיו הראשונים) במי השפיר. אצל רוב התינוקות היציאה הראשונה מתרחשת לאחר הלידה ולעיתים כאשר הדבר מתרחש לפני הלידה, זה סימון למצוקה עוברית. במקרה של מים מקוניאליים כדאי ליצור קשר עם הדולה או עם בית החולים בו את מתכננת ללדת ולצאת לבית החולים בהקדם.

נשים המחליטות על דעת עצמן להישאר בביתן לכמה שעות לאחר ירידת מים (כאשר המים צלולים), חשוב שבמצב כזה האישה תשמור על היגיינה ותרבה לשתות. עליה לוודא, שהיא חשה תנועות עובר טובות, לבדוק חום מדי פעם כדי לוודא שאינה מפתחת זיהום. ההמלצה הגורפת של הרופאים היא להגיע לבית החולים תוך שעה או שעתיים מרגע ירידת המים.

לגבי חומרי זירוז במצב של ירידת מים ללא צירים, נשים רבות מעדיפות שלא לעבור "זירוז" או "גרימת לידה" במצב של ירידת מים. ניתן להגיע לבית החולים ולבקש "לידה שמרנית". פירוש הדבר, שבמקום להכניס אותך לחדר הלידה ולחבר אותך לחומרי זירוז כמו פיטוצין, יאשפזו אותך במחלקת יולדות להמתנה להתפתחות צירים באופן טבעי.

חלק מבתי החולים בארץ מתחילים במתן אנטיביוטיקה למניעת זיהום אצל האשה מייד עם קבלתה למחלקה לצורך לידה שמרנית. ברוב בתי החולים מאפשרים לאישה לשהות במחלקה ולהמתין שם להתפתחות הצירים כ-48 שעות בלבד.

הצירים הינם התכווצויות סדירות ומחזוריות של שריר הרחם והם מתרחשים לכל אורך הלידה. בשלב הראשון של הלידה, הצירים גורמים לצוואר הרחם להיפתח ולהימחק בהדרגתיות עד לפתיחה מלאה. בשלב השני של הלידה הם עוזרים לך להוריד את התינוק אל תוך תעלת הלידה ועד שהוא יוצא מגופך, ובשלב השלישי של הלידה הם מסייעים בהולדת (יציאת) השיליה.

יש גירסאות שונות ומגוונות לגבי תחושת הצירים. יש המגדירות את הצירים ככאבי מחזור חזקים בבטן. אחרות מתארות את התחושה כתחושה של עצירות קשה וגזים. לעיתים יש תחושה שהצירים בכלל מתחילים בגב ומקרינים קדימה. הצירים יכולים גם להיות מלווים בכאבי גב, בחילות ו/או שלשולים (ניקוי טבעי של הגוף לקראת הלידה).

עם תחילת הצירים בדרך-כלל יש תחושה של התעלות או אופוריה ההולכת ודועכת כאשר הצירים מתחילים להתחזק. אחד הסימנים שאישה כבר מתחילה את תהליך הלידה (פתיחה/מחיקה) הם בדרך-כלל שינוי גדול במצב הרוח. החיוך של תחילת הצירים הופך להיות פחות רחב וככל שהלידה מתקדמת, כך החיוך בדרך כלל נמחק אט אט. אל דאגה, החיוך יחזור, ובגדול, ברגע שיניחו את התינוק על האם.

בדרך-כלל צירי הלידה אינם דומים להתכווצויות (ברקסטון היקס) או לכאבים המופיעים במהלך ההריון. הם עשויים להופיע בגלים של כאב ותחושת לחץ חזקה בבטן התחתונה. ייתכן שהאישה תחוש מייד צורך להתכווץ ולעצור את נשימתה - אך עליה לעשות בדיוק את הפעולה ההפוכה: לנשום נשימות עמוקות לתוך הבטן, לנשוף את האוויר החוצה הכי לאט שיכולה ולהרפות את הגוף, כולל פנים, פה, כתפיים, ידיים, בטן, רצפת האגן והרגליים. זו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הכאב. ברגע שאישה תתכווץ ותעצור את הנשימה, רמת הכאב תעלה באופן מפתיע.

במידה והצירים מתחילים להיות סדירים יותר, תכופים יותר ומתגברים מבחינת העוצמה, רצוי להתחיל לתזמן את הצירים, ובמקביל להתקשר לדולה (אם יש) כדי שתזכיר מה עוד כדאי לעשות בשלב זה על-מנת למשוך עוד זמן בבית.

אם הנסיעה לבית החולים אינה ארוכה מן הרגיל, בלידה ראשונה לא מומלץ לנסוע לבית החולים לפני שיש צירים ארוכים, עוצמתיים בסדירות של לפחות כל 4-5 דקות במשך שעתיים-שלוש. לעיתים יש מצב שבו הצירים מתחזקים ופתאום נעלמים כלא היו.

בתזמון צירים חשוב לשים לב לארבעה דברים: סדירות, תדירות, אורך הצירים ועוצמתם. אומנם כל ציר משפיע על צואר הרחם- אפילו צירי ברקסטון היקס המתחזקים לקראת הלידה, מסייעים לרחם להתכונן ללידה - אך רק צירים המתרחשים באופן סדיר מדי כמה דקות הם צירים אפקטיביים המבשרים כי הלידה קרובה.

ציר המתרחש אחת לשעה, ואפילו אחת לחצי שעה, אינו משפיע השפעה משמעותית על צוואר הרחם. כדי לדעת אם מדובר ב"צירים אפקטיביים", יש למדוד את משך הזמן החולף מתחילתו של ציר עד תחילתו של הציר הבא, ולבדוק אם הצירים מגיעים בצורה מחזורית.

בתחילה משך הזמן החולף בין הצירים ארוך יחסית, עשר דקות או רבע שעה, ואולי אף יותר, והצירים עצמם קצרים ואורכים 20-30 שניות. במשך הזמן ההפוגות ביניהם יתקצרו והציר עצמו יתארך.
בלידה ראשונה כאשר מופיע ציר כל חמש דקות ואורך כ-40-50 שניות, כדאי לחכות שעה ולנסוע לחדר לידה. בלידות חוזרות אפשר לחכות פחות זמן ולהתבסס על תחושות נוספות. לא רק שינוי בתדירות הצירים ילמד אותנו כי מדובר בצירי לידה ממש, אלא גם שינוי בעוצמת הכאב.

לא מעט יולדות מתחילות את תהליך הלידה בשלשול עז. ההורמונים המסייעים לגוף להתכונן ללידה משפיעים גם על פעילות המעיים. פעילות יתר של המעיים המתבטאת בשלשול עשויה להצביע על-כך שהגוף החל בתהליך ניקוי טבעי כחלק מן ההכנה ללידה. שלשול בסמוך למועד המשוער של הלידה עשוי להיות מבשר לידה. השלשול יכול להופיע כמה ימים או כמה שעות לפני הלידה, ואין צורך לטפל בו או לפנות בשל כך לבית חולים.

במידה והשלשול נמשך זמן ארוך במיוחד, יש לדווח על-כך לרופא, כיוון ששלשול עלול לגרום להתייבשות, והתייבשות עלולה לגרום להופעת צירים טרם זמנם.

שלשול המופיע לפני הלידה גורם למעיים להתרוקן, ובמקרה כזה יש לשקול לגבי ההחלטה אם לעשות חוקן בחדר הלידה, כיוון שחוקן במקרה זה יגרום לגירוי מיותר של המעיים ולאיבוד אנרגיה של האישה.

מספר פעולות מעיים רכות (יציאות): מלוות לעיתים בהרגשת בחילה, כמו בשפעת. כאשר סימן זה מלווה בסימנים אחרים, הוא בדרך-כלל משויך לעלייה ברמות הפרשת ההורמונים בגוף ולנוכחות של פרוסטלגנדינים בדם. חומרים אלה מרככים את צוואר הרחם ומגרים את המעיים. כאשר סימן זה מופיע לבד, יכול להיות שמדובר בקלקול קיבה בלבד.

שלשול המופיע לפני הלידה גורם למעיים להתרוקן, ובמקרה כזה יש לשקול לגבי ההחלטה אם לעשות חוקן בחדר הלידה, כיוון שחוקן במקרה זה יגרום לגירוי מיותר של המעיים ולאיבוד אנרגיה של האישה.

יש יולדות אשר לקראת הלידה, כתוצאה מהתכווצויות הסרעפת, מרגישות בחילה עזה ואף מקיאות. אחרות מגלות רגישות מוגברת לריחות שונים אשר גורמת להם בחילה.

יש הסובלות מכאב ראש חד לפני תחילת הלידה - סימנים אלה מעידים כי על היולדת לנוח. מומלץ להיכנס למיטה, לנשום נשימות בטן עמוקות ולנסות להירגע ולאגור כוחות לקראת מסע הלידה.

במידה וכאב הראש גובר ומתלווה אליו טשטוש ראייה, או במידה והבחילות מתגברות, יש לגשת לבדיקה בחדר לידה. כאב ראש וטשטוש ראייה עלולים להיות סימנים לרעלת הריון.

כאבי גב תחתון שגורמים לחוסר מנוחה ולצורך לשנות תנוחות כדי להרגיש נוח. כאבי גב אלה שונים מכאבי הגב המשויכים לעייפות, אשר שכיחים ביותר בתקופת ההיריון. כאבים אלו יכולים לבשר את תחילת התפתחות הצירים.