הקרנת בכורה בפסטיבל עין יהודית, 18/10 באשקלון.
"אי אפשר קהילה שלמה להשמיד בגלל שקשה לך לבטא אות כזאת או אחרת", זואי גדמו, מתוך הסרט.
ירושלים - מבין אוצרות התרבות שהביאו איתם יהודי אתיופיה לישראל היו שמותיהם. אבל בדומה למעמד הקסים, השפעתם של זקני העדה והתמיכה של המשפחה המורחבת, שמות אלו נלקחו בהגעתם לישראל.
הסרט הדוקומנטרי החדש ואלה שמותי שיוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל עין יהודית באשקלון ביום ב, ה18/10 בשעה 18:00 באולם הכנסים הבינלאומי, בוחן את החוויות והתלבטויות הזהות של ישראלים ממוצא אתיופי דרך שמותיהם המקוריים - שמות המשקפים רבדים עמוקים של משמעות וקשרי קהילה שלא נהוג בעדות אחרות.
בסרט בין 30 דקות של רות מוסיוף מייסון ונעמי מילר אלטרץ, אנו פוגשים צעירים ישראלים-אתיופים ששמותיהם המקוריים - ששונו ללא הסכמתם כאשר עלו לארץ - מחזירים אותם לילדותם בחיק הטבע, לרעב ולפחד במחנות הפליטים של סודן, לגעגועים לבני משפחה שנעלמו או נפטרו במסע לישראל, להדחקה של זהותם... ולחזרה לשורשים.
עובד סוציאלי, מעצבת אופנה, ספורטאי מצטיין, פעילים קהילתיים ואחרים מתמודדים באופן מאופק עם חוסר רגישות, בורות ואף גזענות. הרהורים על שמותיהם המקוריים מחזירים את המרואיינים לזיכרונות על ילדות בישראל, כאשר הרגישו כה זרים עד ששמחו שחשבו שהם תימנים; לסיפורים על אחים שנעלמו בדרכם לישראל; לכאב שנגרם מחוסר הרגישות של עובדי הממסד לטראומות שעברו העולים בדרכם להגשמת חלום בן שנות אלפיים.
"הנושאים של בלבול זהות של העולים בהם עוסק הסרט רלוונטיים במיוחד בעולם שלנו שהולך ונהיה יותר רב תרבותי," אומרת מייסון, עיתונאית אמריקאית-ישראלית זוכת הפרסים שהגתה את הסרט.
שינוי השמות הלא רצוי ולא מבוקש היה עוד מכה לזהות היהודית-אתיופית הגאה איתה הגיעו העולים. אולי הבעיות של יהודי אתיופיה בישראל - שיעור גבוה של פשע אצל הנוער, נשירה מבית ספר, אלכוהול, סמים ואבטלה - התחילו עם הלקיחה של שמותיהם, שהיוו מקור גאווה, זהות והשתייכות.
שינוי השמות נועד לעזור לעולים לעשות את המעבר מעברם כאתיופים לעתידם כישראלים. אבל כאשר עברך תומך בך, מה קורה כאשר הוא נלקח ממך?
הקרנת טרום בכורה לקבוצות ב-17/10 ב-10:00
לצפות בתקציר:
[קישור] 
