תביעה: "מפיצים עליי שאנסתי את אחיינתי"

לבית משפט השלום בראשון-לציון הוגשה תביעת לשון הרע חריגה ויוצאת-דופן, לפיצויים בשיעור מיליון שקלים. התובע, תושב בארותיים, טוען בתביעתו, כי גיסתו ואחייניתו מפרסמות במושבי הסביבה כאילו לפני למעלה מ-20 שנה הוא אנס את אחייניתו (בתו של אחיו), בעת שהיא הייתה בת 8 שנים. האחיינית היא כיום בת 30 שנה, ואילו הדוד-התובע הוא בן 39.

בכתב התביעה, שהוגש בידי עוה"ד אמיר טיטונוביץ, מפרט הדוד התובע סדרה של פרסומים, שנעשו בידי אשתו של אחיו, כדי להזיק לו ולגרום לו לעזוב את מושב בארותיים, אשר בסמוך לו מתגוררות היא והאחיינית (שהיא בתה). לטענתו, גם כשביקש להתקבל במושבים אחרים, היא פרסמה שם את הדברים כדי שהוא לא יתקבל גם בהם.

בכתב התביעה מפורטים ארבעה פרסומים עיקריים של לשון הרע:

• הפרסום הראשון - כאשר התובע ניסה להכניס את בנו הפעוט לפעוטון במושב, אך הגיסה מיהרה למקום וסיפרה להורי הילדים ולמנהלת הפעוטון, כי הוא פדופיל וכי הוא אנס את בתה. לדבריו, בעקבות כך הודיעו ההורים שאינם מסכימים שבנו יתקבל לפעוטון ואיימו שאם הוא יתקבל, הם יוציאו את ילדיהם מן הפעוטון. דבר זה גרם למנהלת הפעוטון לשנות את דעתה ולהודיע לו כי בנו לא יוכל להתקבל לפעוטון.

• הפרסום השני - במודעה שפורסמה ברחבי המושבים, שבה נכתבה "אזהרה! פדופיל-אנס", תוך ציון שמו וכתובת מגוריו של התובע. בסיום המודעה נכתב "פרטים במזכירות" והתובע טוען שבכך שיוותה הגיסה למודעה "חזות רשמית", כאילו היא פורסמה על-ידי מזכירות המושב.

• הפרסום השלישי - נעשה בהודעת דואר אלקטרוני, ששוגרה מוועדת התרבות המשותפת של המושבים עולש ובארותיים, לעשרות בתי אב באזור, ואשר אליה צורף מכתבה של הגיסה הנתבעת. במכתב זה היא סיפרה, כי בעת שבתה הייתה בת 8 שנים (והדוד בן 17), ביצע בה התובע, אחיו של בעלה, "מעשה אינוס", דבר שהביא להתמוטטות חיי משפחתה. עוד היא סיפרה במכתב, כי לאחר שהמשפחה השתקמה וחזרה לחיים נורמליים, עבר הדוד להתגורר במושב בארותיים, הסמוך למקום מגוריהם, וזאת "מתוך התרסה וצעד שרק איש חסר לב וחולה בנפשו וראשו עושה". לדבריה, הדבר גרם להתמוטטות חוזרת של משפחתה. היא קראה לתושבי האזור שלא לתת לדוד לחיות ביניהם.

• הפרסום הרביעי - נעשה בהודעת דואר אלקטרוני נוספת, ששיגרה הגיסה לאותם נמענים, שאליהם שוגרה ההודעה הקודמת. להודעה זו צורף מכתב אישי, שכתבה האחיינית ושבו היא אישרה את נכונות טענותיה של אמה. במכתב זה כתבה אחייניתו של התובע, כי כשהייתה בת 8, ובעת שהדוד שלה שמר עליה ועל אחיותיה כ"בייביסיטר", הוא ביצע בה "מעשה אינוס, על הספה בסלון". ”לא אכנס לתיאורים גראפיים, על-מנת שלא לזעזע אתכם יתר על המידה", הוסיפה האחיינית במכתבה. לדבריה, היא הדחיקה את הפרשה משך שנים רבות, כמעט לא זכרה את הדבר כלל, עד שבאירוע משפחתי כלשהו, בחג הפסח, לאחר שהיא כבר נישאה, כאשר היא רחצה כלים, הוא עבר מאחוריה. "באותו רגע, כמו פיצוץ, חזרו אליי כל הזיכרונות המודחקים", סיפרה האחיינית במכתב. "הכלים נפלו לי מהידיים והתנפצו לרסיסים וכך גם אני. הייתי שבר כלי".

חוסר תום לב וכוונה לפגוע

בכתב התביעה טוען התובע, באמצעות בא-כוחו עו"ד אמיר טיטונוביץ, כי הדברים שפורסמו אודותיו לא שיקפו את האמת, וכי הם פורסמו בחוסר תום-לב ומתוך כוונה לפגוע בו. הוא מספר, כי מאז הפרסומים הוא ומשפחתו חשים מנודים מן החברה, וכי היחס כלפיהם הוא כאל מצורעים. לדבריו, בעקבות הפרסומים הוא נאלץ לחפש מקום מגורים אחר, מרוחק, לו ולמשפחתו.

התביעה הוגשה גם נגד ראש המושב ונגד חברי ועדת התרבות במושב, אשר לטענת התובע, סייעו לגיסה ולאחיינית להפיץ את דברי לשון הרע אודות התובע.

טרם הוגש כתב הגנה.