עו"ד ירדנה נילמן, אשר גנבה 7.2 מיליון שקל מ-20 חסויים להם שימשה כאפוטרופוס, נדונה היום (ה', 6.1.11) ל-7.5 שנות מאסר בפועל. נילמן הורשעה בעבירות רבות של גניבה בידי מורשה, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף.
נילמן, בת 62, הודתה בהאשמות נגדה במסגרת עיסקת טיעון, בה לא נקבע עונש מוסכם. היא נמלטה מן הארץ לגווטמאלה לאחר שנחשפו מעשיה, אך שבה מרצונה על-מנת לעמוד לדין.
את מעשי הגניבה ביצעה נילמן בשנים 2008-2006 בסיועה של מירב לוי, אשר נדונה במסגרת עיסקת טיעון לחמישה חודשי מאסר. חלק ניכר מן הכספים הועברו לבן-זוגה של נילמן, יהושע שאול, שנפטר בינתיים.
לאחר שנילמן מונתה לשמש אפוטרופוס לחסויים (מי שאינם יכולים לטפל בעצמם בענייניהם בשל מחלות פיזיות או ליקויים נפשיים), היא העבירה את כספיהם לחשבונות של חברה שבשליטתה, אותה ניהלה לוי. כספים נוספים העבירה לחשבונותיה הפרטיים, ונטלה סכומים ניכרים לשימושם הפרטי שלה ושל שאול.
הקורבנות: חולי אלצהיימר ופרקינסון
כתב האישום מפרט שורה ארוכה של שימושים שעשו בני הזוג בכספים שגנבו, ובהם:
- 17,900 עבור עגינת היאכטה של שאול בכנרת.
- 40,000 שקל לטיול של שאול ובני משפחתו לתאילנד.
- 3,500 שקל הועברו מדי חודש לבנה של נילמן.
- סכומים שונים לבניית בית מפואר של שאול בפוריה עילית.
- 12,000 שקל לפרסום מודעות של מכוני עיסוי.
- 22,000 שקל לבית"ר ירושלים.
כתב האישום גם מפרט את נסיבותיהם של החסויים שנפלו קורבן לנילמן. בין היתר מדובר בחסויים הסובלים מבלבול וחוסר התמצאות, פגיעות ראש, פרקינסון, נזק מוחי, אלצהיימר, אירוע מוחי וסכיזופרניה.
השופט
צבי גורפינקל אומר בגזר הדין: "לא ניתן שלא להזדעזע מחומרת המעשים כאשר נעשה שימוש ציני ופסול ברכושם של החסויים לצורכי רכישת מוצרי מותרות והפרת אמון גסה". הוא דוחה את טענת הסניגור, כאילו נילמן הלכה שולל אחרי שאול, שכן גם לפי כתב האישום המתוקן - 3 מיליון שקל שימשו את נילמן ובני משפחתה (היתרה הועברה לשאול). "לא ניתן לקבל את הטענה כאילו פעלה הנאשמת כנערה מאוהבת ההולכת שבי אחרי אהובה ומבצעת את כל בקשותיו ללא שיקול דעת עצמאי", קובע גורפינקל.
לדברי גורפינקל, דווקא הסכומים הקטנים שגנבה נילמן מלמדים על הציניות בה נהגה. כך, למשל, היא זייפה טיפול שיניים בסך 800 שקל שייראה כאילו מדובר ב-38,800 שקל וגנבה את ההפרש. היא רשמה סכומים של 12,000 שקל ו-15,000 שקל כהוצאות לטיפול בחסויים וגנבה גם אותם.
גורפינקל דוחה מכל וכל את טענתה של נילמן, כאילו פעלה לטובת החסויים כאשר השקיעה את כספם בשוק האפור לשם קבלת ריבית גבוהה יותר מאשר בבנקים. הוא מציין בהקשר זה לא רק את כלל מעשיה והשימוש שעשתה בכסף, אלא גם את העובדה שגנבה כספים של חסויה ביום בו הלכה לעולמה.
לדברי גורפינקל, הוא שקל להטיל על נילמן עשר שנות מאסר, אך החל להקל עימה במקצת לאור נסיבותיה האישיות, העובדה שנותרה חסרת כל והודאתה באשמה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
