תביעתו של איש הפרסום החרדי דודי זילברשלג נגד האתר "בחדרי חרדים" תידון בדלתיים פתוחות. כך קבע (ג', 9.8.11) שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם (מריו) קליין.
התביעה עוסקת בפרסומים באתר בנוגע להפעלת נערת פיתוי נגד זילברשלג בידי פרץ הרשנבוים, במסגרת סכסוך על השליטה ברשת בתי התמחוי "מאיר פנים". זילברשלג הגיש תביעת לשון הרע בסך 750,000 שקל נגד האתר, מנהלו ובעליו גיא כהן, העורך הראשי שמעון בריטקופף, ראש דסק החדשות דוד רוטברג ומנהל האתר דב פוברסקי. זילברשלג טוען, כי האתר הפך לבמה המשמשת להשמצתו ולהלבנת פניו, וכי הוא לא עמד בהצהרה הכלולה בתנאי השימוש בו בדבר גילוי זהותו של מפרסם.
בפתח פסק דינו, שניתן בתשעה באב, כותב קליין: "כמה קשה לי לחתום על החלטה זו בעיתוי בו כילתה שריפה גדולה את בית מקדשנו וכתוצאה מכך גלינו מארצנו, נתרחקנו מעל אדמתנו ובאו עלינו כל צרות הגלות. בתיק זה מתגלים בערבוביה יחדיו סיבות חורבן בית ראשון ובית שני: גם עבודה זרה (ל'מולך' הרייטינג), גם גילוי עריות (במובנו הרחב של ביטוי זה), גם שפיכות דמים [לשון הרע - א.ל.] ושנאת חינם שעולה על כולנה".
לגופם של דברים קובע קליין, כי לא התמלאה אף אחת מהסיבות הקבועות בחוק ושבעטיין ניתן לחרוג מעיקרון פומביות הדיון. הסיבה הרלוונטית היחידה היא "פגיעה חמורה בפרטיות", אך לאחר שפרטי הפרשה כבר פורסמו ברבים - אין לומר שפתיחת הדלתיים בתביעת הדיבה תהווה פגיעה שכזאת. קליין גם תמה מדוע זילברשלג לא ביקש את איסור הפרסום מיד עם הגשת תביעתו, ואומר שנראה שבאותה עת לא חש שקיום ההליך בפומבי פוגע בו.
קליין גם מקבל את טענת האתר ובכיריו, לפיה "אין מקום להטיל צנזורה מראש (כמו במשטרים אפלים) על אתר אינטרנט, בקשר לגולשים באתר על דברים אשר עדיין לא התפרסמו בכלל. אין מקום לסתום פיות של מאות אלפי גולשים מראש ולהטיל צנזורה מקיפה באשר למבקש". עוד ציין, כי זילברשלג עצמו התראיין והעלה האשמות חמורות כלפי הנתבעים, ולפיכך זכותם להתגונן ולהביא את גרסתם לידיעת הציבור.
בשולי פסק הדין, הוסיף קליין אמירה נדירה מצידו של שופט: "לא אוכל לסיים החלטתי זו, ללא כמה מילים אישיות למבקש אשר ישב במשך הדיון מכונס בתוך עצמו ויכולתי לחוש את כאבו הגדול. אני מצטער על כי לפי הדין הקיים, אין לאל ידי להושיע ולקבל בקשתו.
"עם זאת, אוכל לנסות להשיא עצה: לא פעם נכתבים גם עלי דברי נאצה, טוקבקים ופרשנויות שונות ומשונות שהמרחק ביניהם לבין האמת הוא כרחוק מזרח ממערב. איני יודע האם מקור הדברים בבעל דין שהפסיד בדינו בהליך אזרחי, בפרקליטה מתוסכלת מזיכוי שזיכיתי נאשם בפלילים, במתמחה לשעבר שהתאכזב שלא סידרתי לו עבודה, בסטודנט שקיבל ציון נמוך במבחן שהעברתי באוניברסיטה או סתם במי שה'אג'נדה' השיפוטית שלי החותרת לשילוב המשפט העברי וערכי הצדק החלוקתי במשפט הישראלי אינם נראים לו. יושב אני חסר אונים, ללא יכולת להגיב על דברי כזב ולעיתים אף דברי בלע". עצתו של קליין היא לאמץ את דברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק וללכת בעקבות דברי חז"ל המשבחים את "הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים".
