|
|
מרגילים את בלוטות הטעם [פלאש 90]
|
|
|
|
|
הגבלת צריכת המלח מעלה הסיכון למוות?
|
|
יפעת גדות
|
|
מחקר חדש מגלה: בקרב משתתפים עם צריכת המלח הנמוכה ביותר נמצא השיעור הגבוה ביותר של מוות ממחלות לב במהלך תקופת המעקב, והשיעור הנמוך ביותר זוהה בקרב אלו שאכלו את כמות המלח הגדולה ביותר
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
האו"ם חייב לשים את צמצום צריכת המלח העולמית בראש סדר העדיפויות הבריאותיות. כך מאמינים חוקרים מבריטניה. החוקרים, מאוניברסיטת וורוויק וליברפול, שפרסמו את מחקרם ב-"British Medical Journal", דיווחו כי הורדה של 15% בצריכת המלח תוכל להציל 8.5 מיליון איש בעולם כולו לאורך העשור הבא.
על-פי הדוח, יש לנקוט בצעדים מעשיים להורדת צריכת המלח ללא דיחוי. במידה שאמצעים התנדבותיים לא יועילו, הרי שיש לאלץ את תעשיית המזון לקצץ ברמות המלח. כמו-כן, לאחר קיצוץ צריכת הטבק, עידוד אנשים לצרוך פחות מלח היא הדרך הטובה ביותר במונחים של עלות-תועלת לשיפור הבריאות העולמית, זאת משום שקיים קשר ישיר ועקבי בין צריכת מלח ללחץ דם. לחץ דם גבוה קשור למחלות לב, לשבץ ולבעיות כליות.
הדוגמה שנתנו היא ארצות הברית, היכן שקיצוץ בצריכת המלח בשליש יוכל להציל עשרות אלפי חיים ולחסוך 24 מיליארד דולר בשנה מעלויות הטיפול הרפואי.
לאור העובדה ש-70% ממקרי המוות משבץ ומהתקפי לב מתרחשים במדינות מתפתחות, הדוח מדגיש כי השפעת הורדת צריכת המלח תהיה ברמה עולמית.
אחריות התעשיה
יחד עם זאת, החוקרים הדגישו כי הן חינוך והן מעורבות בתעשיית המזון יידרשו כדי להגביל את תכולת המלח במזונות המעובדים.
אחד מעורכי הדוח, פרופ' פרנסיסקו קפוצ'יו, מאוניברסיטת וורוויק, אמר כי לתעשיית המזון יש אחריות עצומה ועליה לנקוט באמצעי פעולה. נוסחאות ייצור חדשות של מזון יכולות לתרום להשפעה עצומה על בריאות הציבור באותה דרך בה הן תורמות כיום לעול עצום על מערכת הבריאות. לדבריו, תעשיית המזון "מאמנת את בלוטות הטעם שלנו - ככל שאנו אוכלים כמות רבה יותר של מלח, כך אנו חשים בו פחות ורוצים אותו יותר, כדי להרגיש את המליחות". למעשה, מדובר במעגל קסמים, שמכניס לא מעט כסף לכיסיהם של היצרנים.
שלא במפתיע, מי שעומד בראש הגוף התעשייתי "Salt Institute", דחה את הטענות מכל וכל, ואמר כי האג'נדה של צמצום צריכת המלח הפכה לאגדה אורבנית המבוססת על אידיאולוגיות פופוליסטיות ולא על מדע אובייקטיבי. עוד ציין, כי מספר מחקרים בשנה שעברה עוררו ספקות לגבי הדעה הרווחת על הנזק הבריאותי שנגרם מהמלח [ראו ידיעה משמאל], וכי הכפייתיות לווסת את צריכת המלח מקורה ב'קשקוש' של פעילים שמזמן נטשו את המדע כדי לצאת ל'מלחמת המלח'.
ירידה בלחץ הדם
לעומתו, פרופ' קפוצ'יו מפנה לתוכניות מוצלחות של הורדת צריכת המלח בפינלנד, בפורטוגל וביפן, שכולן הביאו לירידה משמעותית בלחץ הדם בעקבות הקיצוץ בצריכת המלח. אין זה מפתיע, לדבריו, שקיים אנטגוניזם לנושא בתעשיית המזון, המנסה ליצור תחושת שווא של שניות במחלוקת, רק כדי להטעות את הצרכנים, בעיקר בגלל הניסיון להגן על רווחיה בתקופה בה הורדה בצריכת המלח עלולה לכרסם בחלק נכבד מהם.
הדוח האחרון מתפרסם לקראת כינוס האו"ם בנושא מחלות לא מידבקות, שיתקיים בחודש ספטמבר ובמסגרתו יועלו תוכניות למלחמה במחלות לב, בסוכרת ובגורמים אחרים במהלך העשור הבא.
