בית המשפט העליון חוזר וקובע, כי אורי יואלי, מקורבו של
משה קצב, מסר עדות שקר ו"בישל" ראיות עבור קצב. זאת, מאחר שהשופטת
מרים נאור מקבלת במלואן את מסקנותיו של בית המשפט המחוזי בנוגע ליואלי.
יואלי היה מעורב בהיבטים רבים של יחסיו של קצב עם א' ממשרד התיירות. בין היתר, הוא ניסח "מסמך הבנות" שנועד לקנות את שתיקתה, הקליט את שיחותיה עימו בניסיון להראות שהיא ביקשה את קרבתו של קצב, והביא בעורמה לכך שתתקשר פעמים רבות ללשכת הנשיא בבקשה לשוחח עם קצב. כל אלו נועדו להוכיח כביכול, כי קצב לא אנס אותה.
המחוזי ציין, כי יואלי מסר לא פחות מארבע תשובות לשאלה מדוע הקליט את שיחותיו עם א', ולעומת זאת - לא הצליח להסביר לאן נעלמו הקלטות של יתר השיחות. בנושא זה קבע המחוזי, כי עדותו של יואלי שקרית בעליל והסיבה להקלטת א' אינה נעוצה בשום הסבר שניתן על ידו, אלא ברצון ליצור "תעודת ביטוח" עבור קצב. יואלי מסר את הקלטות לקצב, כדי - כלשון המחוזי - "לשמרן לאורך השנים ולשלוף אותן ביום הדין", כפי שאכן עשה. עוד קבע המחוזי, כי "יואלי ניסה לגונן ככל יכולתו על המערער והסתיר מבית המשפט ששיתף פעולה עם המערער על-מנת להפעיל על א' מניפולציות ולשכנע אותה בהבטחות כזב להתקשר ללשכת המערער ולהשאיר שם הודעות".
נאור מקבלת ממצאים אלו של המחוזי: "המערער וחברו יואלי דאגו, כפי שקבע בית המשפט המחוזי לשמר או ליצור ראיות כאלה כדי שיוכלו לעשות בהן שימוש במקרה הצורך". ואילו השופט
סלים ג'ובראן קבע: "לאחר המעשים שנעשו נגד א' ולאחר התקופה בה כיהן המערער כשר תיירות, ניסה המערער לקנות את שתיקתה של א' באמצעות 'מסמך ההבנות', באמצעות קלטות יואלי וההבטחות שנתן לה בהמשך הדרך ובכהונתו כנשיא המדינה כי ינסה למצוא לה עבודה".
מקביעות אלו של בתי המשפט עולה לכאורה, כי יואלי ביצע עבירות חמורות של עדות שקר, קבלת דבר במירמה, שיבוש הליכים ועוד. עד מסירת הידיעה (יום א', 13.11.11) לא התקבלה תגובת משרד המשפטים לשאלה האם יינקטו צעדים נגד יואלי.
