האם הכפר הלא-חוקי דהמש יסופח ללוד

לפני עשור קיבלה על עצמה מדינת ישראל החלטה לשנות מן היסוד את המציאות בלוד. המטרה הייתה להזניק את העיר קדימה, לשפר את המצב הכלכלי של העיר, להעביר מוסדות ממשלתיים ואוכלוסיה חזקה למקום, ולהילחם בהזנחה ובפשיעה שפשתה בחלקים נרחבים מהעיר.

אחד המרכיבים לשינוי פני העיר הייתה ההצעה לשנות את גבולות השיפוט של העיר. ליד לוד שוכנת המועצה אזורית עמק לוד המשתרעת על 27 אלף דונם ונהנית מריאות ירוקות של שדות חקלאיים של יישוביה. עיריית לוד לטשה את עיניה לכיוון המועצה ולאדמות המושב ניר צבי, שעמד על רגליו האחוריות אל מול דרישת עיריית לוד לספח שטחים מהמושב.

מלבד המאבק מול עיריית לוד, מנהל המושב ניר צבי מאבק של שנים מול אנשי הכפר הסמוך, דהמש, הטוענים כי הם חלק מהמועצה אזורית עמק לוד. תושבי דהמש, המונים כ-700 איש נמצאים בתווך שבין הערים לוד רמלה למושב ניר צבי. כחלק מהסכסוך בין אנשי ניר צבי לכפר הערבי בנו המושבניקים חומה גבוהה שתחצוץ בינם לבין אנשי דהמש.

כדי לשנות את גבולות העיר לוד הוקמה "ועדת חקירה לגבולות העיר לוד" בראשות הפרופ' ערן רזין. אחרי גלגולים שונים ממלאים היום את הוועדה פנחס ולרשטיין והגב' עדית בר יוסף. הוועדה עדיין יושבת על המדוכה ועוד לא הגיעה האם יש לשנות את גבולות העיר לוד ואם כן אלו שטחים יסופחו, אבל גורמים המקורבים לוועדה מספרים כי מה שמסתמן הוא שהולך להירקם "דיל" בין עיריית לוד למועצה האזורית עמק לוד. כלומר, המועצה האזורית תפריש כמה אדמות מתחומה לטובת לוד ובתמורה "תיפטר" מכפר דהמש ומאנשיו שגם הם יסופחו ללוד.

איסמעיל ערפאת, נציג כפר דהמש, מכיר את "הפתרון" והוא מתנגד לו נחרצות. "לוד לא מטיבה עם התושבים שלה איך היא תטיב איתנו?", שואל ערפאת בשיחה עם מקור ראשון, "אנחנו שייכים לתחום השיפוט של המועצה אנחנו לא רוצים להתנתק. היינו לפני המושב ואנחנו רוצים להישאר פה".

ערפאת אומר למקור ראשון שגם התושבים הערבים מתנגדים לסיפוח של דהמש לעיר. "הם אומרים למה צריך להוסיף לבעיות של הערבים בלוד עוד בעיה, הרי השכונות של הערבים בלוד נראות כמו מחנות פליטים". לדבריו, נסגרה עסקה בין אנשי המועצה לעיריית לוד והם המחיר שהעירייה תשלם תמורת השטחים של המועצה. "איך אומרים, אנחנו הזבל שייקחו בשביל הדבש".

במלחמת הגבולות הללו מצא ערפאת חבר משותף: ראש הגרעין התורני בלוד אהרון אטיאס. הראשון, מסתבר, התקשר לאחרון ויחד הם גילו שיש להם מכנה משותף: שניהם לא רוצים שדהמש תתחבר ללוד. "יש כאן סחר מכר", קובע אטיאס שמספר על שיתוף הפעולה עם התושבים הערבים של דהמש. "הגרעין התורני עוד לא קיבל החלטה אבל הזרם הכללי אומר אנחנו לא רוצים את הספחת הזאת ואין היגיון שיצרפו אלינו בעיה שאנחנו כל הזמן מנסים להתמודד איתה", אומר אטיאס, "ברמה עקרונית אנשי כפר דהמש לא רוצים לעבור ללוד. ערפאת פנה אלי ואמר 'אני מכיר את עמדותיך אבל תתפלא הפעם זה מתאים גם לי'. הם לא רוצים להיות ספחת ללוד מהבחינה הזו יש לנו שיתוף פעולה".

פנחס ולרשטיין, חבר הוועדה, מדגיש כי מדובר בהצעה ועדיין לא התקבלה החלטה בעניין. "הדיון הוא בכלל לא דהמש אלא מה יהיה קו הגבול בין העיר לוד למועצה אזורית עמק לוד. יש דיונים בוועדה ואין עוד החלטות כרגע. גם אם זה ילך לכיוון הזה בלי שזה יפול בבג"ץ אין כאן שינוי משמעותי במעמדם של אנשי דהמש. אם הם לא חוקיים הם יישארו לא חוקיים".

תגובת עיריית לוד: "בהמשך להחלטת ממשלה לנקוט בפעולה כלל מערכתית במגמה לחולל שינוי מהותי ושורשי בלוד, הוחלט בין מרכיבי התוכנית להרחיב את גבולות השיפוט של לוד בחלקה המערבי, ולהוסיף ללוד שטחים שיתרמו לפיתוחה ולחיזוקה של העיר. ועדת הגבולות טרם סיימה את עבודתה ומכאן שאין העירייה רואה לנכון להוסיף בשלב זה בתקשורת מעבר לעובדה כי ישנם מספר גורמים חשובים מאוד במדינה שהביעו נכונות לעבור לשטחים אלו דבר שיעניק ללוד תנופת פיתוח משמעותית והכנסה כלכלית.

"נושא העברת כפר דהמש לתחום השיפוט של לוד הועלה על-ידי מנכ"ל משרד הפנים, ככל הנראה לצורך הסדרת הנושא בתוך מכלול הנושאים שמוסדרים, מתוך כוונה שהעיר בסיכומו של תהליך תצא נשכרת באופן משמעותי".