|
|
ריבלין. "בית המשפט מצא את עצמו במקום של קביעת מדיניות" [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, אמר כי גל החקיקה הנוגע להרכב בית המשפט העליון הוא תגובה לאקטיביזם השיפוטי שהרחיק לכת והביא לפוליטיזציה של בית המשפט העליון.
"אני חושש שהאקטיביזם, המוצדק או לא, אך המרחיק לכת לכל הדעות, של בית המשפט העליון, הביא לפוליטיזציה שלו בעיני חלקים בציבור הישראלי. המערכת המשפטית שלחה את ידיה לקרביים של המחלוקות העמוקות ביותר בציבור הישראלי, מבלי שהוא נתן את הסכמתו לכך", אמר (יום ב', 19.12.11) בפתח המושב הראשון בכינוס "20 שנה למהפכת זכויות האדם" של המרכז הבינתחומי הרצליה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית, שנפתח היום בכנסת תחת הכותרת "עשרים שנים לחוקי היסוד".
ריבלין אמר כי במבט לאחור נדמה שתגובת השרשרת של המהפכה החוקתית היא בהוזלה של הכנסת, ולא פחות חמור מכך, בהוזלת מעמדו של בית המשפט. "הדברים הללו, הם שהובילו באופן טבעי לריאקציה שבאה לידי ביטוי גם בגל החקיקה העכור הנוכחי", ציין.
לדברי ריבלין, המערכת המשפטית בישראל צעדה לשיטת התערבות ושפיטות נרחבת ועמוקה, ללא דיון חוקתי הולם. "כך בעשורים האחרונים נוצרה מציאות שבה בית המשפט מלא עד אפס מקום את הוואקום החקיקתי שנוצר במחדל המחוקק, כך נוצרה מציאות שבה בית המשפט מצא את עצמו במקום של קביעת מדיניות", אמר.
עוד ציין כי הוא חושש שהניסיון ה"מהפכני" של מערכת המשפט, להקדים את ההלכה המשפטית למציאות החוקית ולקבוע עמדה תוך הסגת גבולן של הרשויות, המבצעת והמחוקקת, הוביל במידה מסוימת, לכך שמילים כמו "זכויות אדם" הפכו למושג לעומתי, "המנוכס לאסוננו, למחנה פוליטי אחד ולא לאחר", כלשונו.
יו"ר הכנסת התייחס גם לגל החקיקה עצמו ואמר כי היושרה וההגינות מחייבות להודות שהעכירות הזאת איננה דווקא בהצעות החוק גופן משום שחלק לא מבוטל מהן ראוי לדיון ולוויכוח.
"הבעיה היא בהלך הרוח המלווה את הצעות החוק הללו, שמדיף ריח רע של נקמנות וחיסול חשבונות", אמר והוסיף כי אחת הסוגיות שראויות לדיון היא שאלת מקומה של סוגיית הייצוגיות בהרכב השופטים, לגבי גבולות הביקורת השיפוטית ועוד.
"הבעיה טמונה, ברטוריקה ובנימה המתלוות אליהן. הבעיה היא בחציית הקווים הברורה, מביקורת עניינית ומכובדת על בית המשפט, לכפירה בעצם הלגיטימיות שלו", אמר.
