אמצעי התקשורת הסתירו מן הציבור את העובדה, שבית המשפט המחוזי בתל אביב אישר עוד ב-29.12.11 לפנות את המאהל שהוקם בשכונת התקווה. כאשר התקיימה הפגנה בלתי חוקית נגד הפינוי, הזכירו רק חלק מאמצעי התקשורת את החלטת בית המשפט, וגם זאת - רק במובלע בתוך תגובת העירייה.

השופטת אביגיל כהן דחתה את עתירת יושבי המאהל נגד הפינוי המתוכנן וקבעה: "אין מקום לאפשר ישיבה במאהל שאינה מוגבלת בזמן. פתרון לטווח ארוך של מצוקת הדיור לא יהיה, ככל הנראה בטווח של מספר חודשים.

"נציגי העירייה ביקשו לסייע לעותרים, ולו באמצעות סיוע כספי אשר יוכל לאפשר להם לממן פתרון דיור לפרק זמן של חודשים ספורים, שכן אין ברשותם תקציב בלתי מוגבל, שיכול ליתן לעותרים פתרון קבע למצוקת הדיור, אך אין לאפשר לעותרים לישב על שטח ציבורי ללא הגבלת זמן, הגם שמצוקתם היא אמיתית.

"העותרים ביקשו להדגיש, כי הסדר והניקיון נשמרים וכי אין פגיעה באיכות חייהם של תושבי השכונה האחרים, כתוצאה מהמאהל המצוי בפארק, אולם העובדים הסוציאלים של עיריית תל אביב לא רואים את תמונת המצב, עין בעין עם העותרים. מדווח על בעיות היגיינה ובטיחות קשות. שהותם של ילדים ומבוגרים במאהל בלילות הקרים ובמזג אוויר גשום איננה תורמת לבריאותם, וזאת בלשון המעטה. דווח על בעיות חברתיות בין יושבי המאהל. מטרדים לשכנים, וכן על תלונות קשות מצד תושבי השכונה".

התקשורת: חוסר התחשבות ואכזריות

כהן הוסיפה וציינה את אורך הרוח בו נהגה עיריית תל אביב, כאשר איפשרה למאהל להתקיים מאז אוגוסט 2011 בשטח ציבורי - הפארק בשכונת התקווה. העירייה הציעה ליושבי המאהל מענק חד-פעמי של 6,270 שקל לכל יחיד חסר דיור ושל 10,000 שקל לכל משפחה, אך ראשי המוחים דחו את ההצעה. העירייה אף טענה בבית המשפט, כי חלק מיושבי המאהל חדלו לעבוד, לא חידשו את הזכאות לסיוע לביטוח לאומי וזוהתה התדרדרות במצבם של המכורים לסמים ולאלכוהול. כהן סיכמה באומרה: "לא ניתן להתנות את ביצועו של הפינוי במציאת פתרון קבע לכל עותר ועותר פרטני".

למרות החלטה חד-משמעית זו, עליה לא ערערו יושבי המאהל לבית המשפט העליון, הציגה התקשורת את פינוים כמעשה של חוסר התחשבות ואף אכזריות מצד העירייה. דגש מיוחד ניתן למעצרה של סתיו שפיר, אשר טענה שהיא וחבריה מחו נגד מעשה בלתי חוקי - בעוד התקשורת לא עימתה אותה עם העובדה שהפינוי היה חוקי לחלוטין. nrg לא הזכיר כלל את החלטת בית המשפט, ואילו ב-ynet, הארץ וגלובס היא נזכרה רק כחצי משפט בתוך תגובתה של העירייה.