|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
זה לא יקרה שוב. צריך לקוות. לא התקפלות נוספת ולא גירושן של אלפי משפחות מבתיהן. לא תמורת השלום שמציעה סוריה - ולא תמורת שום דבר אחר
|
|
אולמרט. רוצה להיות אתרוג [צילום: דובר צה"ל]
|
|
|
|
|
מישהו שם, בלשכת ראש הממשלה, חושב שאם הוא יפיץ את הנכונות של אהוד אולמרט להיפרד מרמת הגולן, אז התקשורת תעטוף אותו כמו אתרוג נדיר ותבטיח לו, לאהוד אולמרט, קדנציה מלאה. אזרחי המדינה ימחלו לו על מעשיו הנואלים בעת המלחמה האחרונה בלבנון, ישכחו לו את החקירות הבלתי נגמרות שמנהלת המשטרה - ויעשו לו את מה שעשו לאריאל שרון. חסינות מלאה תמורה נסיגה מלאה.
זה לא יקרה שוב. צריך לקוות. לא התקפלות נוספת ולא גירושן של אלפי משפחות מבתיהן. לא תמורת השלום שמציעה סוריה - ולא תמורת שום דבר אחר. גם אם אירן והחיזבאללה והחמאס ואל-קאעידה יבטיחו שלאחר הנסיגה הזאת אנשיהם יניחו תפילין בכל בוקר, צריך להאמין שזה לא יקום ולא יהיה; כלומר, צריך לקוות שזה לא יקרה.
ניסיון העבר פשוט מלמד שאין דבר כזה. מעולם לא זכתה מדינה כלשהי ב'שלום' תמורת ויתור על שטחים. 'שטחים תמורת שלום', סיסמת הדגל של שלום-עכשיו, יש רק באגדות. זה לא קרה בדרום לבנון לאחר שאהוד ברק ברח משם וזה לא קרה ברצועת עזה לאחר מהלך 'ההינתקות' של אריאל שרון - וזה גם לא קרה לאחר הנסיגה מכל חצי האי סיני והרס ימית והיישובים בפתחת רפיח. המצרים אומנם לא יורים לעברנו לפי שעה אבל הכל זמני ושביר - ובוודאי זה עוד יתפוצץ לנו יום אחד בפנים. הצבא המצרי הענק מתאמן רק כדי לפתוח במלחמה נגד האויב היחיד שיש למצרים - וזה יכול לקרות הרבה יותר מהר ממה שרבים חושבים. די במהפך שלטוני בקהיר, כמו שקרה לשאח הפרסי, והכול יתהפך עלינו לרעה. מבת-ברית, כביכול, תהפוך מצרים, כמו אירן, לאויב מר, הסוגר עלינו מדרום וחובר לגדודי הטרור החמאסי.
אין ספק שגם אהוד אולמרט יודע שנסיגה מרמת הגולן לא טובה לישראל. ישיבה של חיילים סוריים על גדות הכינרת תעודד גם את הערבים בגליל לתבוע אוטונומיה, ומי שחושב שבכך ייתמו הדרישות של הערבים, בנגב, במשולש, ברמלה, בלוד, בעכו, בבאר שבע, טועה בגדול. כל נסיגה באשר היא, בשומרון, ביהודה או ברמת הגולן, רק תוסיף להרגשתם שהיהודים לא באמת מאמינים בזכותם על הארץ הזאת ותגביר את תאבונם. הידיעה שכל ויתור טריטוריאלי נוסף מחליש את ישראל - ועושה אותה פגיעה יותר - בוודאי גם תעשה אותם תובעניים יותר.
עד שיבוא היום שבו לא נוכל עוד לסרב לשום דרישה; לא להחזרתם של מיליוני 'פליטים' למקומות שמהם ברחו ב-1948; לא לוויתור על שטחים שנכבשו באותה מלחמה; ולא לשינוי הגדרתה של ישראל ממדינה יהודית, המשמשת בית לאומי לעם היהודי, למדינה רב-לאומית שבה הרוב הערבי יכתיב למיעוט היהודי כללים של חיים בגטו.
הדברים כבר נאמרו לא פעם, גם לפני שנחתמו הסכמי אוסלו עם רוצחים שלא חדלו לטבוח בנו מאז, אבל במחנה השמאל לא מרפים. הכול מגויס לטובת ביטול 'הטעות' שעשה דוד בן-גוריון לפני 60 שנים. לא יועילו החגיגות שמתכננים לרגל יום העצמאות ה-60. אם לא נגלה נחישות וכושר עמידה, אנחנו צפויים לקריסה שעלולה להיות מרה, כואבת ומהירה. אבחת חרב אחת עלולה לשים קץ לחלום בן אלפיים שרק עתה מתחיל להתגשם.
מי שלא מבין את זאת, או חושב שאפשר לקנות עוד קצת שלטון תמורת עוד קצת שטח, מהמר בגורל כולנו.
|
| תאריך:
|
28/04/2008
|
|
|
עודכן:
|
28/04/2008
|
|
ד"ר חיים משגב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
Leibovitz
|
28/04/08 12:47
|
|
|
|
2
|
|
Leibovitz
|
28/04/08 12:56
|
|
|
|
3
|
|
הניה
|
28/04/08 22:05
|
|
את משפט סולימן אל עב'ד, יש ללמד בכל הפקולטות למשפטים בארץ ואולי גם בחו"ל. יש בו את כל המשפט הפלילי, על רגל אחת, עם כל התקלות והבעיות.
|
|
|
|
|
איך אתה יודע שפסק דין של בג"צ הוא פסק דין עקום? פשוט מאוד! מתוך "שפת הגוף" שלו. אתה קורא את פסק הדין ומגלה מייד את החור השחור שממלא אותו.
|
|
|
|
|
כן, יימח שמו, צורר ישראל, דמם של מעל לעשרים מיליון אנשים על ידיו היו. אבל כאשר מקללים אותו ואת הנאצים, יימח שמם, אני נזכרת בשלל הקללות הפרסיות, שכיצד יכולתי להכירן אילולא השימוש השחוק בהן בפיהם של בני העדה?...
|
|
|
|
|
שאלה יסודית מעסיקה אותי בעת האחרונה, שאלה מהותית: של מי הארץ הזאת ושל מי הקרקע הזאת? כדי לנסות לענות על הדילמה העקרונית הזו אני חוזר אל ההיסטוריה של העם היהודי ואל מקורות היחס לקרקע כפי שמבינים אותו עמי העולם. אחת מבעיות היסוד של התנועה הציונות הינה שהיא ניסתה להביא את עם ישראל מהרבה גלויות למדינת-מולדת אחת וממצב שבו היינו פזורה למעמד של עם. במשך אלפי שנים לא היו לנו, העם היהודי, זכויות בקרקע ומן הטעם הזה אני לא בטוח שהבינונו באמת, כעם, את משמעות המונח "אחיזה בקרקע". לעמים רבים אחרים יש קשר אישי-נפשי לקרקע. למשל, כמעט אי אפשר למצוא חקלאי צרפתי, גרמני או ערבי, שמוותר על הקרקע שלו. כל אלה שומרים על הקרקע באדיקות, מעבירים אותה מדור לדור ולעולם לא מוותרים עליה. אנחנו לא כאלה. אולי זה נובע מכך שעם ישראל, מקבלי ההחלטות שלו, השרים, במקרים מסוימים גם בתי המשפט - לא הפנימו את החשיבות של הקשר בין האחיזה בקרקע לבין השמירה על התרבות הרוחנית והצביון היהודי כמקשה אחת. או במילים אחרות, את זכותו של עם ישראל לקרקע במדינת ישראל. וייתכן שמכיוון שבעיית היסוד הזאת עדיין לא פתורה, הגענו לתחלואי הקרקע הרבים שאיתם אנחנו מתמודדים.
|
|
|
|
|
הכוונה לייצר דיון על צה"ל והחברה הישראלית מחייבת התבוננות יותר רחבה על הנושא. צה"ל הוא מערכת בתוך החברה הישראלית שיש לה יעדים ברורים. זאת מערכת האמורה להגן על ביטחונה הפיסי של מדינת ישראל, כלומר על תושביה, כלומר על החברה הישראלית. מצד שני, חברה של בני אדם, אם ישראלית ואם הולנדית, היא איננה מערכת, אין לה יעדים, ולא אמורים להיות לה יעדים.
|
|
|
|
|
