|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
קולינריה עם השראה ספרותית
|
המסעדה המזרחית, "הזקן והים" ביפו, קרויה, אמנם, על-שם ספרו המפורסם של חתן פרס נובל האמריקני, ארנסט המינגווי, אבל שלא בדומה לגיבור הספר, היוצא למסע-דייג קריטי, אחרון בחייו, מתנהל המסע היפואי על מי-מנוחות
|
"הזקן והים", ספרו המפורסם של חתן פרס נובל לספרות, ארנסט המינגווי, הוא סיפור על דייג קובני, עני ומרוד, היוצא למסע הדייג האחרון של חייו. תוך כדי כך הוא נאלץ להיאבק, ללא לאות, בדג אימתני, שאותו הוא מנסה לשלות מן המצולות.
סיפור המשל של המינגווי, הקשור לאהבת הים והדגים ולחיבור האדם עם הטבע, סיפק השראה למסעדה היפואית המזרחית, "הזקן והים", שבשכונת עג'מי (רחוב קדם 83) ומוטו לשמה. אלא שלא בדומה לסיפור עצמו, לא נאלצים פרנסי המסעדה היפואית לשלות את הדגים שלהם באי קובה - מקום-מושבו של המינגווי בעת כתיבת ספרו - וגם לא להיאבק, עד כלות, בדג אימתני. מלאכתם נעשית על-ידי אחרים, על מי מנוחות, וכל הדגים העולים בחכתם - ידידותיים מאין כמותם לסביבה: למן הדניס, המושט והבורי, ועד לפורל, הברבוניה, הבס והמוסר. אז נכון ש"הזקן והים" היא, קודם כל, מסעדת דגים טריים ופירות-ים, אבל יש בה גם בשרים למיניהם, כמו סטייק של צלע-עגל, חצי עוף מפורק על פחמים, שיפודי פרגית וקבב ביתי.
הגענו ל"זקן והים" בצהרי-סופשבוע. כמו רבים אחרים נאלצנו להמתין בתור ארוך עד לקבלת שולחן פנוי במסעדה, הממוקמת במרומי גבעה הנשקפת אל הים, באשר לא ניתן להזמין בה מקום מראש. מי שלא ניחן בסבלנות, כמונו, ומבקש להימלט מהמולת האדם, ייטיב לעשות אם יפקוד את המסעדה באחד מימי החול, כאשר העומס בה אינו רב כל כך.
נדיבות קולינרית
כך או אחרת, ייחודה של "הזקן והים" הוא במבחר הגדול והמיוחד של 23 סוגי סלטים, טריים מאין כמותם, המוגשים לשולחן כמנה ראשונה, מלווים בלאפות חמות, על חשבון הבית, והמשביעים בפני עצמם. הצרה היא שכדי לצאת ידי חובה, צריך להזמין גם מנה עיקרית. אנחנו, מפוצצים מן הפתיח העשיר והמגוון, הלכנו, עם קיבה מלאה, על שיפודי פרגיות עם צ'יפס, ובת הזוג הימרה על שיפודי השרימפס. קנקן הלימונדה בנענע, הגדול והצונן, גם הוא על-חשבון הבית, השיב באחת את נפשנו הצמאה.
נדיבותו הקולינרית של "הזקן והים" באה לידי ביטוי גם בקינוחים, הכלולים אף הם במחיר הארוחה, וכך גם התה או הקפה הנספחים אליהם. מתוך ההיצע של בקלוות הבית, המלבי, הקדאיף, הפנקוטה והבווריה, בחרנו בקינוח הראשון והאחרון.
בסולם מ-1 עד 10 זיכינו את "הזקן והים" בציון 8. בסך-הכל נהנינו ממסעדה עממית לשמה, מרווחת ומעוצבת כולה בעץ, עם שירות אדיב, ומעל לכל - ממחירים שאינם בשמיים. שילמנו 74 שקל לנפש, שהוא גם המחיר לכל ארוחה ממוצעת אחרת. אז, אומנם, הבשר שאכלנו לא היה שופרא דשופרא, וגם שיפודי השרימפס היו בינוניים למדי. אבל ים הסלטים הטריים, בפתיח, הקינוח הטעים, עם הלימונדה והקפה הטובל בהל - הם שעשו את העבודה וחיפו על כל השאר. סוף סוף אסור לשכוח שכל אלה היו על-חשבון הבית. אז מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה?
|
| תאריך:
|
19/05/2008
|
|
|
עודכן:
|
19/05/2008
|
|
ראובן לייב
|
|
קולינריה עם השראה ספרותית
|
|
מי הוא אב? שאלה זו נדונה רבות לאחרונה בביהמ"ש ונחשפה לשינויים משמעותיים. נדגיש כי קביעת האבהות רלוונטית כאשר מדובר בילדים שבאים באופן טבעי לעולם ולא באמצעות הפריה מלאכותית. בפועל, מדובר על שני מקרים מרכזיים, האחד, ילדים שנולדו לאישה פנויה/לא נשואה והשני, ילד שנולד לאישה נשואה שלא מבעלה (שאלת הממזרות).
|
|
|
|
|
כן אני יודע שאני כבר נדוש וכבר נמאס, אבל אני שוב עם המנטרה של דן מרגלית. אני מבקש לצטט לנו נתונים אשר לכל אחד מאיתנו גישה חופשית אליהם ובכל זאת אני חושב שאפתיע רבים.
|
|
|
|
|
היחסים בין הצבא לחברה בישראל מתחלקים לשתי תקופות מרכזיות. האחת עד 1978, והשנייה, החל מ-1978 ועד לימינו אנו.
|
|
|
|
|
סוגיית קרקע הלאום הנה בעלת משמעות רבה לא רק לתושבי מדינת ישראל. היא חשובה ביותר גם מנקודת הראות של יהודי התפוצות. אבל בטרם אתייחס למשמעות המילים "קרקע לאום" וחשיבותן הערכית, רצוני לרדת לשורש הדברים, למהות הבעיה הקרקעית, בעיקר לזו הנמצאת באחריות קק"ל - כשניים ורבע מיליון דונם המהווים קצת יותר מ-10 אחוזים משטחה של ישראל. מיליוני הדונמים האלה אינם בבעלות קק"ל אלא רק ברשותה. גם מדינת ישראל אינה בעלת השטחים האלה. בעל הבית היחיד על הקרקעות האלה הוא העם היהודי. בני העם היהודי רכשו את הקרקעות האלה בכספם וייעודה של קק"ל, מתחילת הדרך, היה לשמש כנאמן של העם היהודי על קרקעותיו. מתוקף תפקיד זה מחויבת קק"ל לשמור על האדמה שהופקדה ברשותה, שאם לא כך תעשה - היא תמעל בתפקידה. יתר על כן, אם ישראל לא תאפשר לקרן קימת למלא את ייעודה, יאבד העם היהודי את אמונו במדינה. מתווה כזה של הדברים עלול להיות חמור ביותר כי אם חס וחלילה הוא יתרחש, ייגדע הקשר האמיץ המתקיים בין יהדות העולם לבין מדינת ישראל, קשר הנובע בראש ובראשונה מהתודעה הצרובה בלבו של כל יהודי בעולם שגם לו יש חלק ונחלה באדמת מדינת ישראל. אדמת העם ואדמת הארץ נשענות זו על זו ואם נשמוט את הקרקע מתחת רגליו של העם היהודי, נאבד כולנו את שיווי המשקל וניפול אפיים ארצה. אבל שמירה על הקרקעות כשלעצמה אין בה די. במרחב שבו אנו חיים אין לאדמה מנוחה גם לא לרגע, למעט שנת השמיטה. כל הניירות וכל ה"קושאנים" לא יעזרו למי שאינו נאחז בקרקע ומוכיח במעשה ובצורה מוחשית ונראית לעין את החזקה שיש לו על האדמה שלו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
