1) העובדה שהספין התורני, הנו עסקת חילופי שבויים עם ארגון החיזבאללה, אינו דבר חדש; החידוש הינו הערפול (גם ע"י כלי התקשורת, לרבות הממלכתיים), אם לפנינו קבלת שבויינו - כשהם חיים (בריאים ושלמים) או את גופותיהם בלבד.
2) עפ"י ניסוח הידיעות המתפרסמות בכלי התקשורת, סביר להניח כי גולדווסר ורגב אינם בחיים, וכי מדובר בקבלת גוויות נגד מתן אנשים חיים (סמיר קונטאר ואחרים).
3) אני רותח מזעם (ואיני היחיד), על כי חברי הממשלה שוב מטייחים את העובדות ומוכרים לציבור איטריות קרות; קרי - האם הם לא יודעים, אם ההסדר המתגבש כולל קבלת אנשים חיים או מתים? איך יתכן, כי היום בבוקר, השר בנימין בן-אליעזר מתראיין ברשת ב', וכאשר נשאל האם ידוע לו גורל שבויינו בלבנון, הוא עונה כי הינו מתפלל שהם בחיים.
דהיינו, האם בן-אליעזר, חושב כי אנחנו כה מטומטמים, ואיננו מבינים כי הוא מטייח את האמת! שהרי לא יתכן כי מדינת ישראל עתידה לחתום על הסכם (בערבות מדינה שלישית) עם החיזבאללה, אך חברי הממשלה אינם יודעים מה עתיד להיות כתוב בו!
ברור כשמש, כי בהסכם שיכרת, יהיה כתוב כי ישראל תקבל אנשים חיים או גופות; ואת זה אמורים לדעת חברי הממשלה שעתידים לאשר הסכם שכזה; לכן - הכיצד זה שבנימין בן-אליעזר אינו יודע מה תקבל מדינת ישראל בתמורה לסמיר קונטאר ואח'?
דבריו כי הינו מתפלל שהם חיים, הינם כסות לאמת וערפול מכוון של הציבור; ואם הוא לא יודע מה נקבל, אזי בגין איזו עסקה הוא אמור להצביע?
4) לפיכך, היום פניתי אל רה"מ, בדרישה להודיע לכנסת ולאלתר, אם מדינת ישראל עתידה לקבל שבויים חיים או גופות; ולא - תוגש דרישה ליוע"מ לממשלה להקפיא כל עסקה שכזו.
5) זכות הציבור לדעת הנ"ל - ולאלתר; כדי שלא יתרחש האירוע הדומה, שבו קיבלנו 3 גופות של חיילים שנהרגו "בהר-דב", עם סוכן הסמים אלחנן טננבאום, נגד מתן כאלף אסירים חיים.
6) רצ"ב העתק מכתבי אל רה"מ, שתוכנו מדבר בעד עצמו.
