"ממשלות וקרנות הון סיכון בעולם כולו מכוונות משאבים גדולים לתמיכה במה שלהערכתם יהווה את מנועי הצמיחה הכלכלית הבאים: ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה (טכנולוגיה זעירה מאוד)" - כך אמר מנכ"ל המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), יצחק (יצחקי) חן.
"כך למשל, אחת ההחלטות הראשונות של ממשל בוש לפני כשנתיים הייתה להשקיע 500 מיליון דולר במחקר ופיתוח בתחום הננוטכנולוגיה, השקעה שגדלה מאוד מאז.
"התוצאה היא שוק צפוף ותחרותי, שמאופיין בשיתופי פעולה אסטרטגיים, איחוד משאבים, איתור שותפים בעלי טכנולוגיה משלימה וזיהוי חברות בעלות סל מוצרים תואם, כבסיס לבניית שת"פ מניבים.
"תופעה זו נובעת מהסיכונים הרבים המאפיינים את התחום, כמו גם פרקי הזמן הממושכים הדרושים להשקת המוצר הסופי", אמר חן.
ההשקעות בננוטכנולוגיה ובביוטכנולוגיה הוכרזו ע"י הממשלה הקודמת כפרויקט לאומי. הכרה זו, פירושה תוספת תקציב ממשלתית לסכום כולל של עד 50 מיליון שקל בשנה.
ראש-הממשלה לשעבר, שמעון פרס, נחשב ל"פריק" של טכנולוגיות מתקדמות, והתבטא בעבר כי על ישראל להשקיע הון עתק במחקר בתחום הננוטכנולוגיה, שהוא לדבריו "תחום המחקר בעל ההשפעה הגדולה ביותר על עיצוב העתיד בכל התחומים".
פרס העריך, כי על ישראל להשקיע סכום של 600-700 מיליון דולר כחלק מפרויקט לאומי בתחום הננוטכנולוגיה, שיכלול הן את האקדמיה והן את התעשייה. הוא הציע לגייס סכום זה מיהדות הגולה במסגרת הסדר דמוי הבונדס שיחלק דיבידנדים עתידיים למשקיעים.
פרס טען אז, כי תוכנית לאומית בתחום הננוטכנולוגיה תספק אתגר לנוער ומקומות עבודה לעולים חדשים והיא עתידה להציב את ישראל על מפת המדע היישומי בעולם.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
