ביהודה ובשומרון לא שורר שלטון של כיבוש. זו קביעתה המרכזית של 'ועדת המאחזים', לבחינת המעמד המשפטי של ישראל ביו"ש. חברי הוועדה, שופט בית המשפט העליון בדימוס אדמונד לוי, השופטת המחוזית תחיה שפירא והמשפטן ד"ר אלן בייקר, סיימו השבוע את כתיבת הדוח המציע לאמץ תשתית משפטית חדשה-ישנה בכל הנוגע למעמד ישראל ביו"ש.

הוועדה מנתחת את הרקע ההיסטורי והמשפטי של אזורי יהודה ושומרון ומסיקה כי יש לשלול את 'התפיסה הלוחמתית' כמשקפת את מעמד ישראל בשטח. על-פי גישת הוועדה, ביו"ש שרר ואקום משפטי לפני מלחמת ששת הימים. היסב לכך היא שממלכת ירדן שהחזיקה בשטח עשתה זאת בניגוד לכללי המשפט הבינלאומי וריבונותה במקום הוכרה רק על-ידי בריטניה. כיוון שירדן לא הייתה הריבון, נכתב בדוח, לא ניתן להגדיר את השטחים כשטח כבוש במובן המשפטי של המושג.

הוועדה גם מציגה שורת נימוקים המלמדים כי למדינת ישראל עצמה יש זיקה משפטית לשטח, אשר גם בשלהם לא ניתן להגדיר את ישראל ככובשת.

הדוח, הכולל כ-90 עמודים ונספחים, נוגע בהרחבה גם בסוגיית המאחזים. לוי, בייקר ושפירא, פוסלים מן היסוד את הקו המשפטי שהובילה עו"ד טליה ששון בדוח שלה אודות המאחזים. לתפיסתם, את רובם המוחלט של המאחזים ניתן להגדיר כחוקיים, מאחר שהם נמצאים בתחומי המתאר המתוכננים של יישובים חוקיים, אשר הקמתם אושרה על-ידי הממשלה.

עוד ממליצה הוועדה כי רשות הטבע והגנים תכריז על עשרות אלפי דונמים ביו"ש כגנים לאומיים, על-מנת שניתן יהיה לשמר באזורים אלה ערכי טבע וסביבה.

עם סיום עבודת הוועדה חוזר הכדור אל ראש הממשלה נתניהו ושר המשפטים נאמן, אשר הזמינו את כתיבתו אך נתקלו בהתנגדות המערכת המשפטית. טרם מינוי הוועדה הודיע היועץ המשפטי לממשלה לנתניהו כי המערכת המשפטית איננה מחויבת למסקנותיו. נתניהו אמר לחברי הוועדה כי הוא מעוניין לקרוא את המסמך בטרם יחליט על הצעדים הבאים. בשלב הבא הוא צפוי להעלות את הדוח בפני ועדת השרים להתיישבות. ואולם השאלה העיקרית היא האם הוא ונאמן יגרמו למערכת המשפטית לאמץ את הנאמר בו.

יצוין כי חברי הוועדה באים מלב האליטה המשפטית של ישראל. יו"ר הוועדה אדמונד לוי נחשב לשופט יחודי בבית המשפט העליון ונודע בעיקר ברגישות חברתית. תחיה שפירא מכהנת כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. ד"ר אלן בייקר נחשב למומחה במשפט בינלאומי, שימש כיועץ המשפטי של משרד החוץ ובין היתר היה שותף לניסוח הסכמי אוסלו.