אפקט הפרפר וההיי-טק

המושג "טכנולוגיה" במהותו הוא ביטוי מילולי לכלים ומכשירים מעשה ידי אדם אשר נבנו על ידו כאשר נזקק להעצים את יכולתו: הגרזן נוצר כאשר האדם התקשה לשבור את העצים למדורה, המרכבה נבנתה כדי לייעל את התנועה ממקום למקום, כתחליף להליכה ברגל ובכדי לתת לאדם אפשרות לשמר את האנרגיה האישית שלו.

התפתחות הכלים ושכלולם המתמיד גרמו לשנויים אבולוציוניים בהתפתחות האנושית. כלי העבודה והצייד הראשוניים הפכו את האדם מצייד ומלקט לחקלאי. החקלאות המבוקרת תרמה את חלקה לבניית אסמים ומאגרים, והמסחר במוצרי החקלאות הביא להתפתחות הערים. המצאות הדפוס והנייר אפשרו הפצה רחבה, מהירה וזולה ללא תקדים של הידע האנושי והובילו למהפכות בדת ובמדע.

כל צומת היסטורית, כל אירוע חשוב, כל התפתחות מרכזית בהיסטוריה האנושית - קשורים באופן זה או אחר בהתפתחות טכנולוגית.

כיום אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה אשר את מידת עוצמתה והשפעתה, עדיין, אין אנו יכולים לאמוד. אנו מתרחקים מכלים גשמיים ומתבססים על כלים ממוחשבים מתוחכמים, רבי עוצמה. טכנולוגיות אלה מאפשרות לנו להתחקות אחרי מבנה ה-DNA, מייצרות תקשורת מהירה, זמינה, וזולה, מפתחות חקלאות מתוחכמת עתירת יבולים בשטחים קטנים, מייעלות ניידות אנשים וסחורות בין ארצות ויבשות, מסייעות במניעה וטיפול של מחלות ודפורמציות, מאפשרות למין האנושי להגיע לחלל החיצון ואף לתכנן את הינתקותו מכדור הארץ. למעשה כמעט ואין היום שום תחום של פעילות אנושית שאיננו משתמש בטכנולוגיות אלו.

מדינה אשר לא תדע ליצור כלים חדשים ולהשתמש בהם בצורה מושכלת לא תצליח לספק לאזרחיה רווחה כלכלית, ביטחונית ואישית ותימנה עם המדינות הלא מפותחות.

בשלושת העשורים החולפים הצליחה מדינת ישראל הדלה במשאבים טבעיים והקטנה יחסית בגודלה ומספר תושביה, לפתח טכנולוגיות חדשניות ולבנות כלים מתוחכמים. התעשיה שהתפתחה כתוצאה מיכולות אלו נקראת תעשיית ההיי-טק והיא מבוססת על הון אנושי שאינו תלוי באוצרות הטבע ובגורמים חיצוניים. תעשיית ההיי-טק מהווה כיום מרכיב מרכזי בכלכלת ישראל. מוצרי ההיי-טק המבוססים על פיתוחים ישראלים מהווים כ-50% מהיצוא התעשייתי של ישראל ומשתווים לכל התעשיות האחרות (פלסטיק, מזון, חקלאות, מתכת וכדו') גם יחד.

ההצלחה הגדולה של ההיי-טק הישראלי התפתחה ע"י מספר מצומצם למדי של עובדים. רק כ7% מכוח העבודה בישראל הם עובדי תעשיות ההיי-טק האחראים על יצוא של כ-16 מיליארד דולר בשנה. המשך התפתחותה של התעשיה קשור קשר אמיץ עם יכולתה של מערכת החינוך בישראל להכשיר את בני הנוער במקצועות ההנדסיים בעזרת בתי הספר המקצועיים ובאמצעות לימודי המקצועות הריאליים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה) ברמת 5 יחידות בתיכונים.

כיום כמות הילדים המסיימים בגרות ריאלית מהווה רק כ10% מבני ה-18 וכ20% מהזכאים לתעודת בגרות. כמות הזכאים לבגרות ריאלית רק הולכת ופוחתת ועמה כמות הצעירים שביכולתם להמשיך ללימודי הנדסה, מחשבים, רפואה וביוטכנולוגיה. התוצאה: כמות בוגרי האוניברסיטאות במקצועות המתאימים לתעשיות ההיי-טק לא צפויה לגדול ואולי אף תקטן בשנים הקרובות. לנוכח צורכי התעשיה זוהי תופעה מדאיגה העלולה להביא למחסור גדול בכוח אדם טכנולוגי. בכנס רעננה 2007 ציין מר אלישע ינאי מנכ"ל מוטורולה ישראל ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה [באותה עת] כי בשל הגידול המתמשך בתעשיית ההיי-טק תזדקק התעשיה עד לשנת 2015 לכ-320,000 עובדים. מאחר שכיום תעשיית ההייטק מעסיקה כ-220,000 עובדים. נזדקק לעוד 100,000 עובדים, מתוכם כ-50,000 מהנדסים ומתכנתים. כמות הבוגרים היוצאים בכל שנה מהאוניברסיטאות והמכללות הינה רק 8,000 ולכן יש לפעול באופן נמרץ להגדיל את מספרם ל-12,000 לפחות.

כנס רעננה מאמין כי יש לפעול באופן מיידי לשיפור התשתית החינוכית בבתי הספר. יש להתחיל בהחדרת המודעות והחשיבות להכשרה למדע וטכנולוגיה כבר בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. על יסוד תשתית זו ניתן יהיה להגדיל את מספר הלומדים מקצועות טכנולוגים בתיכונים המקצועיים ואת בני הנוער הלומדים לבגרות ריאלית בתיכונים העיונים ברמה שתאפשר להם להמשיך ללימודים גבוהים במקצועות הטכנולוגיים כולל מהנדסים, הנדסאים, טכנאים, רופאים, ביולוגים, חקלאים, ואנשי מחשבים.

הפעולות הדרושות כוללות:

• יצירת תוכנית של משרד החינוך אשר תתמקד בהרחבת המודעות והחשיבות להכשרה למדע וטכנולוגיה כבר בבתי הספר היסודיים.

• שיפור התשתית החינוכית הדרושה להכשרתם של מספר הלומדים לבגרות ריאלית בחטיבות הביניים וכן בתי הספר התיכונים מקצועיים ועיוניים כאחד.

• יצירת חוגים ותוכניות העשרה במקביל למערכת החינוך הרגילה אשר יקדמו את החינוך המדעי טכנולוגי ויסייעו בהעמקת מודעות הציבור (בני בנעור והוריהם) למקצועות המדע והטכנולוגיה.

• סיוע התעשיה לשיפור הישגי התלמידים בחטיבות הביניים ובתיכונים.

ללא הכשרה באיכות ובהיקפים מתאימים תיפגע התפתחותה של תעשיית ההיי-טק, ועמה תושפע לרעה כלכלת ישראל. להתפתחויות אלו עלולה להיות השפעה שלילית משמעותית גם על ביטחון ישראל ורווחת אזרחיה.