ארגון העיתונאים וההסתדרות הגישו (יום ג', 10.7.12) עתירה דחופה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שתידון ביום שני הקרוב בצהריים, לתת צו מניעה ארעי האוסר על הנהלת
מעריב להמשיך בזימון עובדי המערכת לשימועים ו/או לבצע פעולה כלשהי לפיטורי עובדים ובכלל זה, ביטול החלטות על פיטורים, ככל שהתקבלו, וזאת עד לקבלת החלטה בצו מניעה זמני, שידון במעמד הצדדים.
העתירה הוגשה באמצעות עו"ד אמיר בשה ועו"ד
אלי כהן ממשרד עו"ד בני כהן ועו"ד ענת גוטמן מההסתדרות הכללית ומתארת כיצד בימים האחרונים, התבשרו עיתונאי מעריב על כוונת ההנהלה לבצע שינויים משמעותיים בעיתון ובתוך כך, להביא לפיטורים של עיתונאים רבים ובלשונה: "...בוויתור על הון אנושי מצוין, שעבד איתנו כתף אל כתף, שכם אל שכם, והיה שותף נאמן לדרך".
לדברי ארגון העיתונאים, מדובר במהלך מהלך כואב ודרמטי שמגיע לאחר פחות מחודשיים בהם הודיע הארגון להנהלת מעריב כי הוא ארגון העובדים היציג כדין ואולם, ההנהלה טוענת כי היא עוד בודקת את הנושא.
העתירה דנה בהפרת הסכמים קיבוציים ופגיעה בזכויות עובדי מעריב. הנהלת מעריב מבקשת להיפרד ממספר רב של עובדים תוך פגיעה בהסכמים הקיבוציים ביד אחת והימנעות משיתוף פעולה עם התארגנות העובדים אצלה ביד שנייה.
לאור דחיפות הנושא, ביקש ארגון העיתונאים לשבת למו"מ דחוף בנוגע לכוונותיה של ההנהלה לבצע שינויים ובתוך כך, להשהות בשלב זה את הצעדים החד-צדדיים בהם לנקוט ובכלל זה, זימון עובדים לשימועים לקראת פיטורים ואף סיום העסקתם של עובדים. כל זאת נעשה תוך אחריות וראיית חוסנו הכלכלי של העיתון, עתידו והן תנאי עבודתם, זכויותיהם וביטחונם התעסוקתי של העובדים.
הנהלת מעריב אומנם נפגשה עם נציגי הארגון ועם ועד הפעולה הזמני בעיתון והפגישה התנהלה ברוח חיובית, אך זאת ללא תוצאות.
"זכויות יסוד בכל מצב של שינוי מבני"
בעתירה נכתב כי "כבר בשלב זה יוער כי לציבור העובדים וציבור העובדים המאורגנים על אחת כמה וכמה, מוקנות זכויות יסוד בכל מצב של שינוי מבני, בכלל זה, גילוי נאות של פרטי המהלך ומו"מ בטרם ביצוע שינוי העלול לפגוע בזכויות העובדים. זאת במיוחד שעה שמדובר בכוונה לפטר קבוצה גדולה של עובדים. הגנה על ביטחונם התעסוקתי של עובדים מאורגנים הוא הגרעין הקשה המהותי, בבחינת Raison d'etre של עבודה מאורגנת באשר היא. כך בדרך כלל וכך גם בעניין המונח בפני בית הדין הנכבד.
"בעמידתה של המשיבה על סירובה להידבר עם המבקשת וזאת, בחוסר תום לב בעניין כה מהותי וגורלי, יש כדי להשפיע בראש ובראשונה על העובדים המאורגנים עצמם ועל פרנסתם וכן, על מעמד העבודה המאורגנת שהתחדשה במקום העבודה ומעמד ההסכמים הקיבוציים".
