היום לפני 129 שנה, ב-24 ביולי 1883, נרכשו אדמות ג'עוני, הלא היא ראש פינה.
ראש פינה היא המושבה הראשונה בגליל וראשיתה בהתארגנות יהודים חרדים מצפת - "אגודת עובדי אדמה" - שביקשו להתפרנס מעבודת אדמה. בשנת 1878 רכשה האגודה כמחצית מאדמות הכפר הערבי ג'עוני והקימה את המושבה גיא אוני.
המושבה מנתה 17 משפחות ואנשיה ישבו בבתי הכפר ג'אעונה, אך חוסר ניסיונם בחקלאות ושנות בצורת קשות הביאו להתפוררות המושבה, ובשנת 1882 נותרו בגיא אוני שלוש משפחות בלבד.
ביולי 1883 כאמור, נרכשו שני שלישים מאדמות גיא אוני בידי "האגודה ליישוב ארץ הקודש" מרומניה ולמקום הגיעו 22 משפחות מרומניה, התיישבו בו ושינו את שמו לראש פינה.
השם ראש פינה נבחר על-פי פסוק מספר תהילים, האומר כי "אבן מאסו הבונים - הייתה לראש פינה", כלומר - האבן שהבנאים דחו אותה היא אותה האבן שבסופו של דבר שימשה יסוד לבניין כולו.
כשנה לאחר מכן פרש הברון רוטשילד את חסותו על ראש פינה, בנה בתים חדשים למתיישבים, מיסד את החקלאות ובנה מפעלים: מטווייה ועד למשי, יקב ומפעל טבק. ראש פינה הפכה למושבה הגדולה בגליל והרביעית בגודלה בארץ ובסוף המאה ה-19 היו בה 500 תושבים.
בשנת 1905, לאחר שראש פינה עברה לחסות חברת יק"א, נסגרו היקב והמטווייה, כלכלת המקום שבה להתבסס על חקלאות ורבים מצעירייה נטשו אותה.
לאחר קום המדינה קלטה ראש פינה עולים רבים ומספר תושביה גדל מ-350 נפש בשנת 1948 ל-800 נפש ב-1950, אך לאחר מכן נעצר גידולה וב-1970 היו בה כ-850 תושבים בלבד. בשנות ה-70 וה-80 התיישבו בגרעין הישן של המושבה צעירים עירוניים, ובמקביל הוחל בשיפוץ המבנים הישנים ובפיתוח ענף הקיט וההארחה במקום.
ראש פינה שוכנת על מורדות הר כנען, חולשת על צומת דרכים מרכזי בגליל העליון, וצופה על נופי החרמון, עמק החולה והגולן.
כיום מונה המושבה ראש פינה למעלה מ-2,300 נפשות, ולצד בתי הוותיקים נבנו ונבנות כיום גם שכונות חדשות.
