פרסום הערת "עסק חי" בדוחות אי.די.בי בסוף השבוע, אינו מלמד שנוחי דנקנר מרים ידיים מול הררי החובות של אי.די.בי. הוא גם לא מפתיע את שוק ההון, שמתמחר הערה כזו מזה זמן בתשואות האג"ח של אי.די.בי.

עדיין האירוע הוא קו פרשת המים המפריד בין הדרך שבה נתפס דנקנר בציבור בעבר, לבין הדרך שבה הוא רואה אותו עכשיו - בין נער הזהב של הכלכלה, לעוד טייקון שמתקשה להחזיר את חובותיו; בין מעסיק שבכירי המשק משחרים לעבוד תחתיו, לכזה שכבר איננו יכול להבטיח להם חוזה מיליונים מפנק, לבטח לא ארוך טווח.

כעת צצים תחת כל אבן או עץ רענן מי שחיכו לדנקנר בפינה, או כאלו שרוצים לתפוס טרמפ על קשייו העסקיים: מתחרים, מקורות עלומים בבנקים ובאוצר, מנהלים בקופות גמל, בקרנות נאמנות ובחברות ביטוח וכמובן עיתונאים. אם עד היום נשמעה בדרך כלל ביקורת מרומזת על מהלכים עסקיים של דנקנר שלא עלו יפה - היום הותר הרסן: הערת "עסק חי" שפירושה הודאה בכך שאי.די.בי תתקשה לעמוד בהתחייבויותיה, צפויה להביא עליו ביקורת נוטפת ארס ובמנות גדושות, כמוה לא ידע בעבר.

רגע האמת

ועמה כבר מגיעות התהיות: האם דנקנר הוא האיש המתאים לעמוד בראש אי.די.בי בתקופה כה מאתגרת וקשה? האם מי שהכול, כך נראה, בא לו בקלות עד היום, מסוגל להפוך את עורו וללכלך את הידיים, לכתת את רגליו לאספות נושים, להתעמת מול מחזיקי אג"ח זועמים? האם יעמוד לו אופיו לפטר המוני עובדים אם יידרש, למכור נכסים שהם בבת עינו ולהיפרד ממנהלים שהם גם חברים?

במהלך כמעט 10 שנים בהן חולש דנקנר על הקונצרן הגדול בישראל, נחסכו ממנו כל התענוגות המפוקפקים הללו. אבל כעת הגיע רגע האמת: גם אם נושי אי.די.בי יעניקו לו עוד 100 ימים של חסד, ואפילו יותר, עליו להראות דרך ותוצאות, ומוטב שימהר.

יצחק תשובה, שכמו דנקנר יוחס לו בעבר מגע הזהב של המלך מידאס, יכול לספר לו באיזו מהירות הופך אותך ההמון מאיש עסקים נערץ לכזה ששמו מוקצה כמעט מחמת המיאוס.

לזכותו של דנקנר במערכה תעמוד העובדה שחרף השחיקה שחלה במעמדו בשנה האחרונה, הוא עדיין נתפס כאיש עסקים מסוג אחר. כזה שמילה שלו היא מילה, ששמו הטוב חשוב לו יותר מכול וכמי שיעשה כל שביכולתו כדי לעמוד בהחזר החובות שלו לציבור.

האם הוא יצליח? למצב השווקים אשר משפיעים על תוצאות עסקיה העיקריים של קבוצת אי.די.בי ועל יכולתה לממשן, יש תפקיד מכריע בתשובה לשאלת המיליארדים. התאוששות בכלכלות העולם, וזו של ישראל בפרט, צפויה להשביח את שווי החזקות הקונצרן בסלקום, כלל ביטוח, שופרסל וכמובן במניות בנק קרדיט סוויס השוויצרי.

אבל דנקנר לא צריך להמתין להתאוששות השווקים. הנה כמה דברים שהוא יכול לעשות כבר עכשיו:

לרדת מהמגדל

נוחי דנקנר מבין את מצבו היטב ואפשר לסמוך עליו שהוא עושה כל שניתן כדי לפתור את בעיית החובות של אי.די.בי. עם זאת, הדברים צריכים גם להראות, וקצת קשה לראות אותם ממרומי הקומה ה-44 של מגדלי עזריאלי.

המשרדים המרווחים, אוסף האומנות המרשים שמפאר את הקירות והמטבח הפרטי - כל אלה הם נחלת ימים טובים יותר, שלא יחזרו כנראה בתקופה הקרובה. מי שמנהל עסק שיש לו גירעון של 1.65 מילארד שקל בהון העצמי וחובות של כ-2 מיליארד שקל, נדרש להתאים את התנהלותו למצב הכלכלי.

דנקנר יכול, למשל, לקבוע את מטהו בפריפריה, לקחת 'פריקסט' כמשרד, לטוס במחלקת עסקים, להחליף את המכונית לדגם צנוע. זה הזמן להפשיל שרוולים ולשדר לעובדים, למנהלים, לבעלי המניות ולמחזיקי האג"ח - שהוא לצדם, שכם אל שכם, כתף אל כתף, עד הסוף הטוב (או המר).

לוותר על האגו

המצב המשברי בו נתונה אי.די.בי לא נולד יש מאין. קדמו לו מספר החלטות ניהוליות שגויות, ובראשן רכישת מניות קרדיט סוויס (לא אחראית), ההשקעה בעיתון מעריב (לא כלכלית) ופרויקט הפלאזה בלאס וגאס (לא צנועה). מרבית ההחלטות הללו מיוחסות במישרין לדנקנר, שרצף ארוך של הצלחות (ששיאן צליחת משבר האשראי העולמי ב-2008-2009), הפך אותו לחסין כמעט מפני ביקורת, למעין פטרון על של כלכלת ישראל ואפילו לחזאי של התנהגות השווקים.

כעת הוא צריך להפנים שאי.די.בי לא תוכל להמשיך ולהיות הצגה של איש אחד. הצורך בעירוי חיצוני של מזומנים לתוך הקונצרן מחייב לא רק את מימושן של חלק מאחזקותיו המרכזיות, אלא בעיקר, הכנסת שותף בעל כיסים עמוקים בגרעין השליטה של אי.די.בי עצמה.

להתייצב מול הנושים

למרות הטעויות שנעשו, נוחי דנקנר יודע את העבודה, ולראייה - בשנה האחרונה ביצעה אי.די.בי כמה מימושי השקעות במחירים טובים (ובראשם מכתשים אגן וכלל תעשיות), שהביאו הרבה כסף לקופתה.

כדי שיוכל להמשיך ולמכור נכסים בעיתוי אופטימלי, דנקנר צריך להוריד את מפלס הלחץ והחשש אצל הנושים.

לרוב מחזיקי האג"ח של אי.די.בי ברור כנראה כי דנקנר הוא האיש שצריך להמשיך ולהוביל את העגלה החוצה מהבוץ. כדי לאפשר לו לעשות זאת, אסור לאפשר לגורמים פופוליסטיים ורודפי כותרות לחבל במאמציו, ובכך להמיט אסון על אי.די.בי ועל נושיה. דנקנר מצדו צריך להתייצב לצד בכירי אי.די.בי מול הנושים, ולשכנע אותם בשקיפות מלאה כי הם ראויים לקבל את ההזדמנות להמשיך ולהוביל את הקונצרן, גם אם הדבר כרוך בהסדר חוב.

את העבודה הזאת לא יעשה עבורם אף יועץ תקשורת או מומחה לקשרי משקיעים.

לא פשוט היום להיות נוחי דנקנר.