"בפני הנשיא
מוחמד מורסי יש הזדמנות היסטורית להתמודד עם המורשת העקובה מדם של המשטרה והצבא ולהבטיח כי אף אחד לא יהיה מעל לחוק במצרים" - כך נמסר (יום ג', 2.10.12) מארגון אמנסטי אינטרנשיונל עם פרסומם של שני דוחות חדשים העוסקים בהפרות זכויות אדם שנעשו במהלך ההפיכה במצרים.
הדוחות מגלים כי תחת השלטון הצבאי התרחשו הפרות רבות של זכויות אדם, לרבות ירי תחמושת חיה נגד מפגינים. הדוחות מתעדים הרג בלתי-חוקי, שימוש מופרז בכוח, עינויים והתעללויות אחרות נגד מפגינים על-ידי הצבא והמשטרה, והם מבוססים על תחקירי שטח שבוצעו בתקופת שלטונה של המועצה העליונה של הכוחות המזוינים (SCAF).
הדוח "ברוטליות ללא עונש וללא בדיקה: חסינות מעונש על הרג ועינוי מפגינים שביצע צבא מצרים" מדגיש דפוסים של אלימות בשלוש הפגנות מרכזיות, ומתעד את הדיכוי האכזרי שביצע הצבא במהלך 16 חודשי שלטונה של המועצה העליונה של הכוחות המזוינים.
הוא מתמקד במחאות מאספרו באוקטובר 2011, במהלכן נהרגו 27 מפגינים, מרביתם נוצרים קופטים; אירועים מחוץ למשרדי הממשלה בדצמבר 2011, במהלכם מתו 17 מפגינים ושביתת-שבת בעבסיה במאי 2012, במהלכה נהרגו עד 12 בני אדם.
הדוח מתאר בפירוט מקרים בהם הצבא פעל בניגוד לחוק, בזמן שלטון המועצה העליונה של הכוחות המזוינים. בתי המשפט הצבאיים לא סיפקו כל פיצוי לקורבנות, ואילו חוקרים אזרחיים לא יכלו או לא רצו להביא להרשעתו של ולו קצין יחיד בגין פשעיהם.
"אלא אם החיילים האחראים להריגתם ופציעתם של מפגינים והתעללות בהם יועמדו לדין בבית משפט אזרחי עצמאי, אין כל תקווה כי הקורבנות יראו צדק או שחיילים יחששו מפני עונש אם יחזרו על פשעים כגון אלה", אמרה חסיבה חדג' סחראווי, סגנית מנהלת תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה.
מפגינים ומפגינות היו נתונים למכות קשות, קיבלו מכות חשמל, אוימו מינית וספגו התעללות מידי כוחות צבא. אלפים נשפטו או עומדים לפני משפט לא-הוגן בבתי דין צבאיים. מפגינות סומנו כיעד להתעללות, וחודשים לאחר מכן נותרו רק עם תירוצים של המועצה העליונה של הכוחות המזוינים, במקום חקירות עצמאיות ופיצויים.
בחודש יולי, הנשיא מורסי הקים ועדה לחקר כל מקרי ההרג והפציעה של מפגינים בתקופת השלטון צבאי; הוועדה קיבלה זמן מוגבל לגיבוש דוח. אמנסטי אינטרנשיונל מאמין, כי יש לתת לה מספיק זמן, משאבים וכוח לזמן עדים ונציגים רשמיים וכן גישה למידע, על-מנת לזהות את הפושעים.
אכזריות והתנהגות מתעללת מושרשת
הדוח השני של אמנסטי אינטרנשיונל - "סוכנים של דיכוי: משטרת מצרים והטיעון לרפורמה" - מתווה את החסינות המוחלטת ממנה נהנים שלושת הכוחות המשטרתיים העיקריים במצרים - כוחות הביטחון המרכזיים (CSF), הידועים כ"משטרה לפיזור הפגנות"; משטרת החקירות הכללית, כוח המשטרה הלאומי של מצרים; ושירות בטחון המדינה של מצרים (SSI) שבוטל, המדגישה את הצורך הדחוף ברפורמה גורפת בקרב כוחות המשטרה.
הדוח מתמקד בשלושה אירועים מרכזיים: אלימות המשטרה במהלך עימותים עם מפגינים ברחוב מוחמד מחמוד ליד משרד הפנים בנובמבר 2011. התעללות המשטרה במהלך הפגנות באותו הרחוב בעקבות הריגתם של תומכי מועדון כדורגל אל-אהלי בפברואר 2012 ואלימות המשטרה במהלך עימותים מול מגדלי עיר הנילוס, בקהיר, באוגוסט 2012.
הדוח מדגיש את התגובה האכזרית של המשטרה להפגנות, כמו גם את הדפוס ארוך השנים של עינויי עצירים וההתעלמות הבוטה משלטון החוק שמאפיינים את התנהלותה של המשטרה. "ההפרות המקומיות על-ידי המשטרה ממשיכות מאז ההתקוממות. המשטרה צריכה רפורמה מקיפה למיגור ההתנהגות המתעללת המושרשת, לרבות בדיקה ביטחונית יסודית של קצינים נוכחיים, השעיות התלויות בחקירות של מי שהואשמו בהפרות, וגופי פיקוח אזרחיים עצמאיים".
באופן שגרתי, המשטרה לפיזור הפגנות הגיבה למחאות לא-אלימות בכוח מופרז וקטלני, לרבות שימוש לא-מידתי בגז מדמיע, מכות ומעצרים שרירותיים. הם ירו כדורי רובים, כדורי גומי ואש חיה לתוך ההמונים והרגו, עיוורו ופצעו באופן אחר מפגינים.
גז מדמיע וכדורי רובים היו בין הנשק מתוצרת ארה"ב שסופק לכוחות המשטרה במצרים לפני ואחרי ההתקוממות. אמנסטי אינטרנשיונל קרא להפסיק כל העברה של גז מדמיע, נשק קל, לרבות רובים ונשק קל, עד שייווצרו אמצעי הגנה נאותים על-ידי הרשויות במצרים, במטרה למנוע הפרות נוספות על-ידי כוחות הביטחון בעת ביצוע פעולות שיטור בהפגנות.
"שרי הפנים השונים, שעמדו בראש כוח המשטרה מאז ההתקוממות בשנה שעברה, חזרו והכריזו על מחויבותם לרפורמה במשטרה וכיבוד זכויות אדם, אך עד כה הרפורמות רק גירדו את פני השטח. במקום זאת, הם ניסו להשיב על-כנה מעין חקיקת חירום, בשם החזרת הביטחון", אמרה חסיבה חדג' סחראווי.
דרושות: רפורמה ולקיחת אחריות
אמנסטי אינטרנשיונל שלח ביולי תזכיר מפורט לנשיא מורסי המפציר בו, בין היתר, להציב את הרפורמה במשטרה ובמוסדות הביטחון בלב סדר היום של ממשלתו, ליצור שקיפות ולהבטיח אחריותיות.
"יש צורך ברפורמות משמעותיות לשיקום אמון הציבור בכוחות המשטרה של מצרים, שאכזריותם הייתה אחד מהגורמים העיקריים להתקוממות. צעד חשוב בכך הוא יצירת כוח משטרה שבו גיוס, הכשרה ופרקטיקות תפעוליות מושרשים היטב בסטנדרטים בינלאומיים של זכויות אדם, וכפופים לפיקוח עצמאי".
מבלי להעמיד לדין כוחות ביטחון האחראים להפרות זכויות אדם, הצדק עבור הקורבנות יישאר חמקמק. רק אחריותיות להפרות עבר ורפורמה משמעותית יכולות להבטיח כי כוחות הביטחון לא יפעלו כאילו הם מעל לחוק.
