פרוטוקול <span style='font-weight:normal;'>[11]</span>

פרשת בזק-זאבי-צ'רנוי ירדה באחרונה מהכותרות. לא במעט עקב האירועים הביטחוניים החמורים, אך גם בשל זאת שהמשטרה עצמה "הורידה פרופיל".

ככל שהעמיקה המשטרה לחקור, הולכת ומתגבשת הדעה, לפיה חומרת הפרשה אינה כצעקתה: גד זאבי לא רימה את משרד התקשורת, ולא חתר תחת האינטרסים של מדינת ישראל.

זאבי מסר למשרד התקשורת כל מידע שהתבקש למסור. אך מה לעשות - חכמי המשרד שמדקדקים בכל עניין, לעיתים עד כדי הטרדה וטירפוד עיסקות, לא שאלו את זאבי למקורות המימון בעיסקת בזק. והוא לא נידב פרטים שלא חוייב בהם.

ובכל זאת: זאבי ביצע לכאורה עבירה של אי דיווח, כאשר העניק לאיל ההון מיכאל צ'רנוי אופציה לרכוש מניות בזק - כנגד ההלוואה שקיבל ממנו למימון העיסקה, מבלי למסור על כך דיווח כדין לרשות ניירות ערך, לבורסה ודרכם לציבור.

ובכל זאת: החדשות הפעם שאנו חושפים כאן הן בדברים הנסתרים מהעין. על אף השקט היחסי שנוצר, הובא לידיעתנו מידע חדש, מעניין, לפיו בעיסקת בזק כיכב אדם ידוע, שהצליח לשמור על עצמו הרחק מעיני התקשורת.
נודע לי, כי איש העסקים דב תדמור - מי שכיהן כמנכ"ל השקעות דיסקונט, היה ב-1999 אחד משושביני עיסקת בזק, שבה רכש זאבי כ-%20 ממניות החברה מחברת כייבל אנד ווירלס. לא סתם אחד, אלא אחד המרכזיים שבהם.

נודע לי, כי תדמור סיפק לזאבי תיווך ושרותים שונים בעיסקה זו. לפי המידע שהובא לידיעתי, הוא קיבל תמורת התיווך כ-10 מיליון דולר. סכום לא קטן, גם כאשר מדובר בעיסקת בזק, שהיקפה הכולל הגיע לכ-700 מיליון דולר (כולל עמלות ושכר טירחה).

בין מי למי תיווך תדמור? האם תיווך בין זאבי לצ'רנוי? לא ולא. כך לפחות טוען בתוקף תדמור עצמו, ולי אין סיבה שלא להאמין לו בנושא זה.

תדמור אישר, כי הוא אכן תיווך וקיבל עמלה מזאבי. יחד עם זאת, הוא מסר, חזר והדגיש, כי הוא לא תיווך בין זאבי לצ'רנוי, הוא אינו מכיר את צ'רנוי ומעולם לא פגש בו. אם כך, בין מי למי תיווך? האם תיווך בין זאבי לרשות החברות הממשלתיות ובין משרד התקשורת, בכל הקשור למתן ההיתר לרכישת המניות? אולי.

תדמור מסרב להתייחס לנקודה זו. הוא גם מסרב, בתוקף - ומי שמכיר את תדמור ידוע שהוא עקשן גדול, לאשר, להכחיש או לדייק בסכום האמור (10 מיליון דולר). היתה לי הנאה כספית, הוא אומר. "אני אדם פרטי, ולכן אני לא רוצה לדבר על ענייני הפרטיים".

גם זאבי מסרב למסור פרטים, למעט תגובה פורמלית שניתנה בשמה של הקבוצה: "חברות פרטיות בקבוצת זאבי אינן מוסרות פרטים על פעילותן העיסקית".

פרקליטות המדינה פנתה אל התביעה בשווייץ, וביקשה את סיועה בגיבוש הראיות כנגד איל ההון המיליארדר-היהודי-ישראלי-רוסי, מיכאל צ'רנוי.

בבקשה שהוגשה בשם הפרקליטות ולבקשתה של משטרת ישראל על-ידי עו"ד עירית קאהן - מנהלת המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות, נטען כי מיכאל צ'רנוי חשוד בקשר לכמה מעשי רצח (!!), לא פחות, במעשי מירמה חובקי עולם ומה לא.

הבקשה הוגשה לפני יותר משנה. התביעה השווייצרית - שמכירה את הפרקליטות גם מכמה פרשיות אחרות (פרשת דרעי, כדוגמא) - ניפנפה את הפרקליטות במהירות, חמת זאת שלא קיבלה ראיות המוכיחות מידע/חשדות אלו.

גם בקשה חוזרת של הפרקליטות, עליה חתמה הפעם פרקליטת המדינה עדנה ארבל, לא נענתה בחיוב, כיוון שהתברר כי החשד המרכזי שנותר - עליו כתבה ארבל, הוא קבלת אזרחות ישראלית על-ידי צ'רנוי, שלא כדין. וזה, כפי שניתן להבין, מעניין את התביעה השווייצרית קצת פחות.

מאז חלפה כאמור יותר שנה. והנה מתברר, כי הפרקליטות והמשטרה לא עושים את שדרוש - כמתחייב מ"המידע" המצוי באמתחתם - כדי לשמור על שלום הציבור. נודע לי, כי צ'רנוי, שזומן פעם אחרי פעם לחקירה במשטרה, לא נחקר בחשדות למעשי רצח, רחמנא ליצלן.

יתירה מכך: הפרקליטות לא פנתה לבית המשפט בבקשה לעוצרו בגין חשד זה עד תום ההליכים, כראוי וכמקובל לגבי חשודים בעבירות כה חמורת העלולים לסכן את שלום הציבור.

הדעת נותנת, כי אם אומנם יש בידי התביעה ראיות, לפיהן מיכאל צ'רנוי קשור לכמה מעשי רצח, הרי שעל התביעה לבקש מבית המשפט לעוצרו עד תום ההליכים. חובתה של התביעה היא לדאוג שאדם מסוכן לציבור לא יסתובב חופשי; ואם אין בידיהם, הרי שמישהו בפרקליטות גרם למהומה והאשים אדם ("רוסי, רוסי") מבלי שיהיו בידיו ראיות לעבירות המיוחסות לו.

וזה דבר שצריך להדאיג את כל שוחרי שלטון החוק, לא פחות מהחשש שמא מסתובב ביננו רוצח.