האדם הוא יצור בלתי מושלם בעליל ולכן כל המוסדות שיקים יהיו כמוהו בלתי מושלמים (זוהי הסיבה לאמירה הידועה כי דמוקרטיה היא הרע במיעוטו).
האפשרויות העומדות לפני החברות האנושיות אינן מציבות לעולם אפילו אפשרות מושלמת אחת. מאידך, האדם מצייר לעצמו מציאות אידיאלית המבטלת את כל החולשות של המציאות הממשית מכאן נובעות כל הגישות המשיחיסטיות והאוטופיות שאנו מכירים.
חב"ד, שלום עכשיו, קומוניזם ועוד כהנה וכהנה פועלים מתוך שאיפה לממש את המציאות האידיאלית כפי שהן רואות אותו, אלא שמתוקף העובדה שציינתי בתחילה, שהאדם הוא יצור שממהותו הוא בלתי מושלם, נדונו כל האוטופיות הללו לכישלון ולעיתים תוך הבאת אסונות כבדים ביותר(כמו שחולל הקומוניזם).
הדמוקרטיה היא שיטה הלוקחת בחשבון את החולשות הללו ולכן זוהי שיטה שאיננה מפקידה(מפקירה???) את עוצמת השלטון בידי גורם אחד אלא מפזרת עוצמה זו ככל שניתן מבלי לפגוע באיכות סבירה של תיפקוד שלטוני (למשל,בחירות כל חודשיים יהיו יותר דמוקרטיות אך הרסניות מבחינת התיפקוד השלטוני).
נישמתה של הדמוקרטיה היא הריבונות של העם - העם בוחר את ממשלתו ואת הפרלמנט שלו, כלומר הממשלה והפרלמנט הם הריבונים מכוח העם - ואין בילתו.
מערכת בחירת נציגי העם מביאה עימה חולשות רבות שהעיקרית שבהן היא שלא ה"טובים ביותר" נבחרים - זוהי חולשה מהותית שכל דרך לבטלה היא דרך אנטי דמוקרטית.
לרוב האנשים ישנו האינסטינקט האוטופיסטי המצפה לתיפקוד מושלם ,ולכן מתוקף המציאות המאכזבת הם מטיחים את מררתם בנבחרי העם- כל אחד הוא נביא זעם.
חלק מהאנשים הללו הם גורמי כוח המשתדלים להעביר אליהם את העוצמה השלטונית בלא לעבור את ההליך הדמוקרטי הבסיסי קרי, בחירת העם.
זוהי למשל, דרכה של מערכת המשפט שבד בבד עם הכפשת הפוליטיקאים (על ידה ועל-ידי התקשורת והאקדמיה שהם גם-כן מעוניינים באותה עוצמה לעצמם) היא נוטלת מסמכויות נציגי העם.
כאלו הם בעלי מקצוע רבים המבקשים "פוליטיקאים מקצועיים" כלומר, פוליטיקאים שיקבלו החלטות ללא שיקולים פוליטיים אלא שיחליטו לפי דעת בעלי המקצוע בלבד.
כך קבוצת צעירים קראה לפני הבחירות ל"פוליטיקה ללא פוליטיקאים"- לא פחות ולא יותר.
ההתקפות האחרונות על הכנסת המלוות בדרישה להפקיע מממנה יותר ויותר סמכויות הן התגברות הכיוון המסוכן של הפקעת הכוח הדמוקרטי מן העם לטובת קבוצות כוח נטולות שיקולים פוליטיים".
אינטרסים פוליטיים ושיקולים פוליטיים הם חלק לגיטימי של מערכת הנלחמת על ליבו של העם באמצעות "קומבינות פוליטיות", ומי שלא אוהב את זה שיבטל את הדמוקרטיה או שימציא אדם אחר.
יש לקרא לחברי-הכנסת לא להיכנע למגמה הזאת ולא לוותר על סמכויות שלהם (כגון הסמכות להסיר חסינות) אפילו אם יש לכך טעמים ענייניים.
בתקופה שבה ההתקפה על הפוליטיקאים מצד גורמי כוח לא נבחרים על הכנסת בשיאה על הפוליטיקאים להילחם על כוחם שניתן להם בדין על-ידי העם להילחם על הדמוקרטיה.
תקלות יש לתקן לא על-ידי הרס המוסד עצמו.
