|   15:07:40
דלג
  נסים ישעיהו  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

שלושת השבועות

24/07/2003  |   נסים ישעיהו   |   מאמרים   |   תגובות

בשבת זו קוראים שתי פרשות ובכך חותמים את ספר במדבר. פרשות אלו, ביחד או לחוד נקראות תמיד בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שלושה שבועות המכונים "בין הַמְצָרים"; ננסה לברר מהו הקשר הפנימי בין תוכן הפרשות לבין התקופה בה הן נקראות.

בשנה הראשונה ליציאת מצרים, בשבעה עשר בתמוז נעשה העגל ובשנה השניה בתשעה באב הוציאו המרגלים את דבת הארץ רעה. מאז, לאורך ההיסטוריה של עמנו, זימנה ההשגחה העליונה לתאריכים אלו עוד ועוד אירועים קשים כאשר הבולט בהם הוא פריצת חומות ירושלים בשבעה עשר בתמוז (בבית שני) ושריפת בית המקדש שלושה שבועות אחר כך, בתשעה באב. מאז, בכל שנה נוהגים בימים אלו מקצת מנהגי אבלות; לא מסתפרים, נמנעים משמיעת מוזיקה, מלבישת בגד חדש ועוד.

בשלוש השבתות שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב תמיד קוראים בתורה את הפרשות מטות, מסעי ודברים; ברוב השנים, כמו בשנה זו למשל, מטות ומסעי מחוברות ובשבת הראשונה מהשלוש קוראים את פרשת פנחס.

(מסכת תענית, כ"ו) חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב:

בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות; ובטל [קרבן] התמיד; והובקעה העיר; ושרף אפוסטמוס את התורה; והעמיד צלם בהיכל.

בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ [בחטא המרגלים]; וחרב הבית בראשונה; ובשניה; ונלכדה ביתר; ונחרשה העיר.

אז אם פרשות אלו נקראות תמיד בימים קשים אלו, יש למצוא בהן את ההדרכה כיצד לתקן את השגיאות שגרמו לאירועים הקשים; ברור כי אירועים אלו היו תוצאה של התנהגות פסולה שלנו; האירוע הראשון, נשתברו הלוחות, בא כתוצאה מחטא העגל וגם כל יתר האירועים הקשים היו תוצאה של חטאים שלנו. אז איך מתקנים?

על איזה תדר משדר הנדר

אודות פנחס, הקנאות ומסירות הנפש שלו, דיברנו בשבוע שעבר; דבקות בה' במסירות נפש, תוך התגברות על כל המניעות והעיכובים מתוך ביטול עצמי מוחלט, כפי שנהג פנחס, רק היא בכוחה למנוע סטיה מדרך ה' ועשיית עגל כתחליף.

אבל איך מתגברים על החולשות, על הנטיות הטבעיות שהיענות להן מרחיקה אותנו מה' יתברך? על כך באה התשובה בפרשתנו:

(במדבר ל): [ב] וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל-רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה': [ג] אִישׁ כִּי-יִדּר נֶדֶר לַה' אוֹ- הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל-הַיּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה:

לפעמים אדם חש כי הוא שבוי בידי נטיה טבעית כלשהי ואינו מצליח להתגבר עליה; במקרה כזה הוא רשאי לגייס לעזרתו את הנדר:

(רמב"ם, נדרים י"ג): מי שנדר נדרים כדי לכונן דעותיו ולתקן מעשיו, הרי זה זריז ומשובח; כיצד - כגון מי שהיה זולל ואסר עליו הבשר [בנדר] שנה או שתים; או מי שהיה שוגה ביין ואסר היין על עצמו זמן מרובה, או אסר השכרות לעולם; וכן מי שהיה רודף שלמונים ונבהל להון ואסר על עצמו המתנות או הניית אנשי מדינה זו; וכן מי שהיה מתגאה ביופיו ונדר בנזיר, וכיוצא בנדרים אלו, כולן דרך עבודה לשם הם; ובנדרים אלו וכיוצא בהן אמרו חכמים (אבות, ג, י"ג) נדרים סייג לפרישות:

משה מדבר אֶל-רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; ראשי המטות זה ראשי השבטים, אבל כאן בחרה התורה בתואר 'ראשי המטות' כדי לומר לנו כי כל אחד, אם רק ישליט את ראשו על לבו, יוכל להטות עצמו לדרך הנכונה גם אם נטיותיו הטבעיות, הרגליו מבית, חינוכו, השפעת הסביבה או כל גורם אחר בנפשו - הפוכים לחלוטין.

לא קל, זה נכון; אבל צריכים לדעת שהליכה בדרך ההרגלים והנטיות הטבעיות סופה חורבן; בין אם ע"י שעושים עגל, מתנכרים לארץ או מבלים עם בנות מואב; בעזרת נדר מתאים - אפשר להתגבר על הנטיות וההרגלים השליליים.

המסע בזמן ובמרחב

ארבעים שנה הסתובבו אבותינו במדבר ובמהלך אותן שנים הם נסעו ארבעים ושנים מסעות. התורה מונה את כל המסעות בתחילת הפרשה השניה שנקרא השבת:

(במדבר ל"ג): [א] אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאתָם בְּיַד-משֶׁה וְאַהֲרן: [ב] וַיִּכְתּב משֶׁה אֶת-מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם:

לא נעתיק לכאן את כל המסעות רק נציין את מה שאמור להיות מובן מאליו (אבל הוא לא): סיפור המסעות ופירוטם בא ללמד אותנו כי היציאה מן הגלות כשהיא לעצמה לא די בה; כדי להגיע אל הגאולה יש צורך בארבעים ושנים מסעות המתפרסים על פני ארבעים שנה; אין קיצורי דרך; מי שחשב כי בעצם היציאה ממצרים כבר נגאל - טעה. היציאה ממצרים נפתחה במסע שאחריו באו עוד ארבעים ואחד מסעות ורק בסיומם הגיעו לארץ.

השאלה היא מה זה אומר לנו, לכל אחד ואחת בפרט? הרי אנחנו אישית, לא יצאנו ממצרים כי לא היינו שם; גם לא נדדנו במדבר ארבעים שנה; אז מהו המסר עבורנו ועוד בתקופה זו של השנה?

המסר הוא שאת אותם ארבעים ושנים מסעות אמור לעשות כל יהודי בנפשו פנימה, בדרך אל הגאולה הפרטית שלו ממצרים, מן השיעבוד למוסכמות העולם הזה. ומכיוון שקשה להתמודד עם ארבעים ושנים שלבים ועליות בנפש, באו חכמים וצימצמו עבורנו את התהליך לעשרה שלבים:

(סוטה, פרק ט, משנה ט): רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר: זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, וּנְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טַהֲרָה, וְטַהֲרָה מְבִיאָה לִידֵי פְרִישׁוּת, וּפְרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, וּקְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, וַעֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, וְיִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, וַחֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקּדֶשׁ, וְרוּחַ הַקּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּאָה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אָמֵן.

המסע בנפש

ר' פנחס בן יאיר מתאר תהליך נפשי של התעלות אישית בעשרה שלבים, תהליך שהוא עצמו חווה ומתאר מניסיון אישי; מי שמאמץ לעצמו את תכונת הזריזות, יכול לעבור לשלב הבא שהוא נקיות, וכן הלאה עד לרמה הרוחנית של תחיית המתים. הוא אינו "ממליץ" ללכת בדרך זו אולי כי זה מובן מאליו שיהודים ירצו לקבל את הדרכתו ולהתעלות בתהליך שהציג. בפועל, אנחנו יודעים כי אנשים כר' פנחס בן יאיר היו מעטים ביותר.

בן דורו של ר' פנחס, ר' עקיבא, מנסח את הדברים אחרת:

(אבות, פרק ג, משנה י"ג): רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְחוֹק וְקַלּוּת ראשׁ מַרְגִּילִין לָעֶרְוָה. מָסֹרֶת סְיָג לַתּוֹרָה; מַעַשְרוֹת סְיָג לָעשֶׁר; נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת; סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה.

טבעו של אדם שלפני כל צעד הוא שואל, לא תמיד במודע, מה אני ארוויח מזה? ר' עקיבא מודע לנטיה זו והוא מנצל אותה כדי להניע את האדם לבצע בנפשו את אותם מסעות; הוא גם מתמקד במסעות בודדים; בכך הוא מקל על "הנוסע" אבל איכותם של המסעות היא כזאת שהם כוללים בתוכם את כל מ"ב (42) המסעות.

קודם כל הוא מזהיר: שְחוֹק וְקַלּוּת ראשׁ מַרְגִּילִין לָעֶרְוָה. אדם הגון אינו רוצה להכשל בכך והזהירות בתחום זה הנה הבסיס לכל ההמשך.

מָסֹרֶת סְיָג לַתּוֹרָה; ללמוד תורה כפי שהיא באמת ניתן רק מתוך התייחסות וכבוד למסורת; אחרת, ח"ו, זו לא תורת ה' אלא השקפתו של אדם פרטי על מה שהיה נכתב בתורה אילו הוא היה הכותב.

מַעַשְרוֹת סְיָג לָעשֶׁר; כל אחד רוצה להתעשר; לְעַשּר - לא כל כך אוהבים; הרכושנות שולטת. ר' עקיבא מציע רצפט לעושר, שהוא הפוך מן הנטיה הטבעית ואף מן השכל האנושי.

נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת; על זה כבר דיברנו.

סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה. כדי להחכים, צריכים לשתוק, שתיקה פנימית, כזו שמאפשרת הקשבה לזולת. כאשר מצליחם לשתוק כך, כל היתר נהיה פשוט; אפשר סוף סוף להגיע לגאולה השלמה.

ושיהיה רק טוב ליהודים.

תאריך:  24/07/2003   |   עודכן:  24/07/2003
נסים ישעיהו
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
האדם הוא יצור בלתי מושלם בעליל ולכן כל המוסדות שיקים יהיו כמוהו בלתי מושלמים (זוהי הסיבה לאמירה הידועה כי דמוקרטיה היא הרע במיעוטו).
24/07/2003  |  משה איפרגן  |   מאמרים
לאחרונה נהנים, גם בשמאל וגם בימין, לקשור את המצב הכלכלי/חברתי בנושא ההתנחלויות: משמאל מתלוננים שאם לא היו שופכים שם כמויות של כספים היה כסף לתת לחד הוריות. בימין מנפנפים שרבע מיליון הישראלים הישובים בשטחי יהודה שומרון ועזה כורעים אף הם תחת נטל הגזרות הכלכליות, הקיצוץ בקצבאות והמחסור בתעסוקה - בדיוק כמו כל עם ישראל. גם את אלה וגם את אלה, הצליחו להפחיד.
24/07/2003  |  רוני ענבר  |   מאמרים
כבוד היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אליקים רובינשטיין: אל תתרשם ואל תיחת מהתקפה הציבורית המרוכזת עליך על פרקליטת המדינה והפרקליטות, בשל עמדתך והחלטותיך בנושאים ציבוריים עדינים רגישים ומעוררי מחלוקת. עליך לפעול לפי מצפונך המשפטי ועקרונותיו - לא לכופפם, להגמישן ולשנותם.
23/07/2003  |  עו"ד אברהם פכטר   |   מאמרים
מעניין מה הייתה תגובת הציבור האמריקני אילו היה נשיא ארה"ב מוציא הוראה לשחרור גורף של פושעים - רוצחים, אנסים ומחבלים?.
23/07/2003  |  אל"מ (מיל.) משה לשם   |   מאמרים
למרות הביקורת הנוקבת של בתי המשפט על הדרך הנמהרת והפסולה בה נוהג משרד האוצר בכלל והממונה על הביטוח בפרט, בכל הקשור לחיפזון של האוצר במימוש הפגיעה בזכויות הפנסיה ובזכויות העמיתים, האוצר ממשיך בשלו.
23/07/2003  |  אבינועם מגן  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il